התחברות
קיצור הלכות פורים כמנהגי הספרדים והאשכנזים. כולל הלכות מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים ועוד.
קריאת מגילה
הרב ירון אליה
קריאת מגילה
אכילה ומלאכה קודם מגילה - גם לאחר סיום הצום אין לאכול אכילת קבע כיון שהגיע זמן קריאת מגילה. ולגבי אכילת פירות, או מזונות עד כביצה מעיקר הדין מותר כשאר מצוות (חזו"ע פורים עמ צ"ה)ויש שמקלים רק במקום צורך גדול (משנ"ב תרצ"ב י"ד). ואם חלש מחמת הצום ונדרש לאכול סעודת פת, ימנה לו שומר שיזכיר לו לקרוא את המגילה (חזו"ע עמוד צה). והשומר לא יאכל בעצמו אלא אם היא אשתו וכן יכול לכוין לו שעון מעורר שיזכירו (אול"צ ב טו א. הליכ"ש תפילה ב יב). אך לא ישתה משקאות חריפים (אול"צ שם).
ויש לשים לב שדין זה שייך גם לנשים שמאחרות בבוקר את קריאת המגילה שאסורות באכילה עד לקריאתה. וכמו כן אסור לישון או לעשות מלאכה משמעותית קודם קריאת המגילה (משנ"ב תרצב, טו).
החייבים במגילה - כולם חייבים בקריאת מגילה, אנשים ונשים. ומחנכים את הקטנים לקרותה(שו"ע תרפט, א)ונכון כשאפשר שלא יקראו הנשים לעצמן אלא ישמעו מהאנשים (משנ"ב תרפ"ט ח).
לצאת ידי חובה - הקורא את המגילה צריך שיכוין להוציא ידיחובת קריאת מגילה והשומע צריך שיכוין לצאת (שו"ע תר"צ יד), ונכון שהגבאים יזכירו זאת לציבור קודם הקריאה (ילקו"י מועדים 194).
מגילה כאגרת - נוהגים שהקורא פושט את המגילה כאיגרת קודם הברכה, וכשיגמור חוזר וכורכה כולה, ואז מברך (שו"ע תרצ, יז. כה"ח קב) אמנם הציבור אינו צריך לפשוט קודם הקריאה רק קורא בה ופושט והולך (הלח"ג סד, יח. חזו"ע עמ' עה) שלא יראו כאילו כל אחד קורא לעצמו (פמ"ג א"א)
ברכות המגילה לפניה - הקורא את המגילה בלילה מברך ג' ברכות לפניה. וביום, למנהג הספרדים אין מברכים שוב שהחיינו (שו"ע תרצ"ב א) ולמנהג האשכנזים מברכים(רמ"א שם).
שהחיינו - בברכת שהחיינו שבמגילה נכון לכוין לפטור גם את מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים שיקיימו למחרת (הספרדים יכוונו בשהחיינו שבלילה. והאשכנזים ביום. כה"ח תרצ"ב ד)
עמידה בברכות - מנהג האשכנזים וחלק מהספרדים לעמוד בברכות קריאת המגילה (שעה"צתרצ, א.רב פעלים ד, לג) ומנהג רבים מהספרדים לשבת גם בברכות (כה"ח תר"צ ב למנהג בית אל. חזו"ע עמ' סט בהע'. שמ"ש ומגן א, סג).
ברכת הרב את ריבנו - כשקראו במנין עשרהגברים מברך לאחר הקריאה ברכת 'הרב את ריבנו' (ביה"ל תרצ"ב 'אלא') ויש שמברכים ברכה זו גם ליחיד שלא לאבד ברכה יקרה זו (בא"ח תצווה פורים). ולמנין נשים, יש מברכים (יחו"ד א, פח, אול"צ ד, נד, ג) ויש נמנעים (הליכות שלמה, תפילה כג, הערה ג).
ברכות לקורא לאחרים - מי שיצא ידי חובה וקורא לאחרים מברך שוב את הברכות עבור השומעים (שו"ע תרצ"ב ג, משנ"ב ס"ק י)לרבות ברכת שהחיינו (חזו"ע פורים עמ' סה)ויש מהספרדים שאין מברכים לשומע אלא כשאינו יודע לברך בעצמו (גרמ"א ע"פ מקר"ק הררי עמ' קס"ט שכ"פ השו"ע רעג, ד).
ברכות לקורא לנשים - מי שיצא ידי חובה וקורא שוב עבור נשים:
למנהג הספרדים יש שכתבו שיכול לברך להן את הברכות כרגיל (חזו"ע פ"ט)ויש שכתבו שאין לברך לנשים (בא"ח תצוה פורים א', הוב"ד בכה"ח תרפ"ט י"ט)והנכון שאחת הנשים תברך ובנוסח 'על מקרא מגילה' (אול"צ ד, נד, ג).
ולמנהג האשכנזים תברך אחת הנשים בנוסח 'לשמוע מגילה' (משנ"ב תרצ"ב יא).
הקפדה על שמיעה - צריך להקפיד לשמוע כל תיבה מהחזן ואם החסיר אפילו תיבה אחת לא יצא (משנ"ב תר"צ, מח), אמנם יכול להשלימה על הסדר בקריאה ממגילת נייר שבידו כל עוד הוא מיעוט מן המגילה (שו"ע תרצ, ג).
הכאת המן – רבים נוהגים להכות ולהרעיש בכל פעם שמזכירים שם המן (רמ"א תר"צ יז) או בכל פעם שמופיע עם תואר נוסף (מנהגי חב"ד). ויש מכים רק בהמן הראשון והאחרון (בא"ח תצוה י) ויש שכתבו שהמכים יצא שכרם בהפסדם שגורם לבלבול וכן שלא נכון לכתחילה להפסיק בקריאה יותר מכדי נשימה ומטעמים נוספים (פמ"ג א"א תרצ כא. יפה ללב ב תרצ טו. ילקו"י עמ' תנה) ולכל מנהג יש על מה לסמוך ובלבד ששומעים את קריאת החזן בכל מילות המגילה. ואם בכל זאת הפסיד קצת ישלים אותה מיד בקריאה מהחומש שבידו (משנ"ב ס).
עמוד עץ במגילה - מנהג הספרדים להקפיד לקרוא ממגילה שיש לה עמוד עץ בסופה(שו"ע תרצ"א ב), ואם אין לה עמוד יש שכתבו שאין לברך עליה (אול"צ ד נו ב)ויש שהכשירו בדיעבד (חזו"ע עמ' רמב), והאשכנזים אינם חוששים לזה (רמ"א שם).
שימוש ברמקול - דעת רוב הפוסקים שלא יוצאים ידי חובה בשמיעת מגילה דרך רמקול (מנח"ש א ט. יחוו"ד ג נד) ויש מקלים כשהיה יכול לשמוע גם ללא הרמקול (יחוו"ד שם) אמנם קשה לדייק בזה במציאות.
מכשיר שמיעה - וכן אדם המשתמש במכשיר שמיעה באופן שאינו יכול לשמוע את קריאת המגילה בלעדיו יש שכתבו שאינו יוצא בשמיעה זו (הליכות שלמה עמ' קכט, מנחת אשר א עמ' קלח)ויש שהקלו בדיעבד (חזו"ע עמ' נה, שו"ת מנחת יצחק חלק ב סימן קיג, כיון שרק בשופר נאסר קול הברה)ולכן נכון לכתחילה שיחזיק מגילה כשרה לפניו ויקרא עם החזן, או שישב בסמוך לחזן באופן שיוכל לשמוע את קריאתו ללא המכשיר (ושם אפילו ישים מכשיר יותר יש להקל).
עמוד הקודםעמוד הבא