התחברות
קיצור הלכות פורים כמנהגי הספרדים והאשכנזים. כולל הלכות מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים ועוד.
סעודה ושמחת פורים
הרב ירון אליה
סעודה ושמחת פורים
זמן המצוה - זמן סעודת פורים ביום ואם עשאה בלילה לא יצא ידי חובה (שו"ע תרצה א)ויש המקדימים לעשותה כבר בבוקר לאחר התפילה (משנ"ב תרצ"ה ט, כה"ח כג)
ומכל מקום גם בלילה ישמח וירבה קצת בסעודה (רמ"א שם) ומנהג טוב לאכול זרעונים בליל פורים שמהם ניזונו דניאל ואסתר.(משנ"ב שם יא, חזו"ע קע"ט. ובגדרם: רש"י והמלבי"ם שם כתבו שהם קטניות. ומקור חיים כתב שהוא אורז ובדברי יציב כתב כל ירק)
לימוד - טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל הסעודה (רמ"א תרצה, ב).
בגדרי סעודת פורים - לכתחילה יש לאכול בה פת וכן להדר אחר בשר בהמה (חזו"ע קע"ג)ובשעת צורך יאכלו בשר עוף(שו"ת שבט הלוי חלק י סימן יח אות ג) ויש לשתות יין בסעודה.
גדר שתיית היין - יש שהתירו ליחידי סגולה שברור להם שאם ישתו לא יתגנו במעשיהם ולא יגיעו לקלות ראש ולא יבטלו שום מצוה או חיוב, לשתות יין 'עד דלא ידע' (חיי אדם הובא בבה"ל תרצ"ב ב, אול"צ ד ס ג)ויש שכתבו שהשכרות איסור גמור ואין לך עבירה גדולה מזו (בית יוסף בשם ארחות חיים)ולכן כתבו הפוסקים שצריך שישתה רק יותר מהרגלועד שיכבדו אבריו וישן בשמחה(רמ"א תרצה ב, הלכות חגים לגרמ"א עמ' עמ' 496, חזו"ע עמ' קעה) והציווי 'עד דלא ידע' הוא עד ולא עד בכלל.
תכלית השתיה כדי שישמח ויכיר בגודל חסדי השם ויודה עליהם, ואם שתה עד שהתבלבלה דעתו ביטל כוונת חכמים כיון שכבר אין בו דעת ותבונה לשבח ולפאר על תוקף הנס (יד אפרים סימן תרצה).
ברכת המזון לאחר שתיה - היודע בעצמו שעשוי להגיעבשתייתו בסעודה למצב שאינו יכול לדבר בפני מלך אין לו להמשיך בשתייתו קודם ברכת המזון אלא יפסיק ויברך תחילה. ובדיעבד אם עבר והמשיך, אם לא הגיע לשכרות כלוט יברך ברכת המזון(משנ"ב קפ"ה ו, כה"ח שם יא, ברכת השם א' ו' ו'). אך אם שתה עד שמתנהג כשוטה לא יברך. ואם ברך לא יצא (משנ"ב שם).
על הניסים - אם סיים את הסעודה לאחר צאת הכוכבים יש אומרים שיאמר על הניסים בברכת המזון כל עוד לא התפלל ערבית (יחו"ד ג נה, משנ"ב תרצה טז)ויש אומרים שבכל אופן לא יאמר על הניסים לאחר צה"כ (כה"ח קפח, מג. ובא"ח חקת אות כב לענין חנוכה. ומקר"ק בשם הגרמ"א לענין פורים).
עמוד הקודםעמוד הבא