רחיצה בתשעת הימים ובשבוע שחל בו
למנהג הספרדים רחיצת כל גופו אסורה רק בשבוע שחל בו תשעה באב (הלח"ג כה פד, אול"צ כז ה, חזו"ע עמ' רלח). (ובשנה שתשעה באב חל ביום ראשון לא נוהג האיסור קודם תשעה באב.) ולמנהג האשכנזים רחצה אסורה כבר מר"ח אב (רמ"א טז) אמנם אם ר"ח יוצא בערב שבת רוחצים בו (משנ"ב פט).
רחיצה בצונן - איסור רחיצת כל גופו הוא אפילו בצונן (רמ"א, גרמ"א שם, אול"צ שם). ויש מי שמקל לרחוץ כל גופו בצונן וכן להכנס לבריכה (חזו"ע שם ובכה"ח קפו סיכם 'נהרא נהרא ופשטיה').
רחיצה לניקיון - מי שהתלכלך בעבודה או שהזיע הרבה רשאי לעשות מקלחת מהירה להסיר הלכלוך או הזיעה במים צוננים וסבון.
רחיצת פנים - רחיצת פניו ידיו ורגליו בצונן מותרת לכו"ע (משנ"ב צד)
טבילה לגברים – טבילה במקוה לגברים למי שמקפיד בכך תמיד מותרת בצונן (משנ"ב צה, שעה"צ צח) ויש מתירים אף בחם (הלח"ג צ, חזו"ע רמד) ואם יש חיוב במקלחת לצורך הטבילה גם היא מותרת בצונן (הלח"ג צא).
טבילת לנשים – טבילת מצווה לנשים מותרת כרגיל ובכלל זה ההכנה הנדרשת לה ואפילו בחמין (משנ"ב צב)
רחיצה לצורך רפואי – חולה שנדרש לרחצה וכן אשה מעוברת מותרים ברחיצה ואפילו בחמין (משנ"ב פ"ח, שעה"צ לד)
רחיצת ילדים – ילדים מותרים ברחיצה כפי שרגילים בכל יום עד גיל בר מצווה (אול"צ כז ה, הגרח"ק 'קרא עלי מועד' עמ' לה) או כל שדרכם להתלכלך (מקר"ק עמ' 152 בשם הרב אליהו, קנה בושם א לב) ויש מחמירין אם לא מביא לחטטין (מבית לוי שם) ובקטנים שלא מבינים מענין החורבן נראה להקל בכל גוונא.
עמוד הקודםעמוד הבא