התחברות
הלכות בין המצרים כולל הלכות צום י"ז בתמוז ותשעה באב על פי מנהגי הספרדים, האשכנזים והתימנים.
הלכות ערב תשעה באב וסעודה מפסקת
הרב ירון אליה
הלכות ערב תשעה באב וסעודה מפסקת
בשנים שערב תשעה באב חל בחול
טיול - אין לטייל בערב תשעה באב טיול של תענוג כל היום כולו (רמ"א תקנג ב, כה"ח שם כ).
לימוד תורה - מחמירים שלא ללמוד אחר חצות היום אלא בדברים המותרים ללימוד בתשעה באב (רמ"א תקנ"ג ב, בא"ח דברים יח, אול"צ כח ה, הליכ"ע ב קנ) ויש מקלים אםמצטער כשאינו לומד כדרכו (אול"צ, הליכ"ע שם).
תפילת מנחה - בתפילת מנחהשל ערב תשעה באב אין אומרים תחנון כיון שנקרא מועד (שו"ע תקנב יב) ומנהג בני תימן הבלדים שנופלים על פניהם גם בתשעה באב עצמו. ויש להקדים את תפילת המנחה על מנת שיסיים את הסעודה בנחת קודם השקיעה.
מהי הסעודה המפסקת - סעודת הקבע האחרונה שאוכל אחר חצות היום בערב תשעה באב נקראת סעודה מפסקת ויש לה דינים מיוחדים. ולכן אם הוסיף סעודה לפניה או שאוכל קודם חצות אין לה דין סעודה מפסקת (שו"ע תקנב ט) ובכל זאת אין להוסיף סעודה לשם תענוג קודם הסעודה המפסקת אלא רק לשם אכילת הנדרש לצרכו כדי לעמוד בצום (משנ"ב שם כב).
בשר ויין - בסעודה המפסקת אסור מן הדין לכל המנהגים לאכול בשר ולשתות יין (שו"ע תקנב א) ובכלל האיסור גם בשר עוף ואפילו דגים וכן כל סוגי היין ומיץ ענבים (שו"ע שם ב).
תבשיל אחד - מותר לאכול בסעודה המפסקת רק תבשיל אחד. וכל דבר שמתבשל בשני קדרות נחשב שני תבשילים. ואפילו אם הוא מין אחד שנעשה באופני בישול שונים אסור (שו"ע תקנב ג). ולכן פשוט שקוסקוס וירקות הם שני תבשילין ואע"פ שדרך לערב אותם יחד באכילתם אסור כיון שמתבשלים בשני קדרות.
תבשיל העשוי ממספר מינים – למנהג הספרדים, כל תבשיל שדרכו להיות מבושל ממספר מינים כגון מג'דרה, מרק ירקות, חמין (ללא בשר) או בלינצ'עס ממולא דינו כתבשיל אחד ומותר בסעודה המפסקת (שו"ע תקנב ג, בא"ח דברים יט, אול"צ ג כח א. וכ"כ בערוה"ש ח).
ולמנהג האשכנזים אין לשלב שני מינים בקדרה אחת אלא אם מין אחד בא לשרת את המין הראשי כגון בצל שבא לתת טעם באפונים (ביה"ל 'שנותנין עליהם', כה"ח לא) ולכן אין להכין לסעודה המפסקת בצק ממולא כגון בלינצ'ס או קראפלך (מג"א ד), וכל שכן מג'דרה או מרק ירקות. ועוד שאפילו אם המין הנוסף טפל לראשון, אין לעשותו אלא במקום שרוב הפעמים מבשלים את המין העיקרי כך, ולכן אסור גם לטגן דג בביצים אע"פ שהביתה טפילה לדג כיון שרוב הפעמים מבשלים דג ללא ביצים (משנ"ב תקנב י). ולכן נהגו לאכול בסעודה המפסקת ביצים קשות וקרות בלבד (רמ"א תקנב ה. מג"א ו).
לחם ומיני מאפה – מיני מאפה הבאים לשביעה לא נחשבים תבשיל נוסף ומותר לאכלם עם התבשיל (אשל אברהם שם, אול"צ שם ג). אולם לא יאכלו עוגות וכדומה הבאים לתענוג (שם ע"פ רמ"א תקנב א).
ממרח מבושל – ממרחים מבושלים שאוכלם עם הלחםכגון חומוס, ריבה, מרגרינה וגבינות מסויימות שנעשות בבישול, נכון להחמיר שנחשבים תבשיל נוסף ולא לאכלם בסעודה אם כבר קיים תבשיל אחר (אול"צ כ, כח א. קרא עלי מועד ו הע' ט' בשם הגרח"ק) ויש אומרים שלא נחשב כתבשיל, כיון שהם טפלים ללחם (קרא עלי מועד שם בשם הרב קרליץ. הליכות בין המצרים עמ' סה)
מוצרים חלב מפוסטרים – אינו נחשבים תבשיל לענין סעודה מפסקת (כה"ח תקנב יג).
פירות וירקות - פירות וירקות חיים שאוכלם לשם שביעה מותר לאכול מהם אפילו כמה מינים (שו"ע שם ד) אבל אין לאכלם כקינוח סעודה (רמ"א שם א)..
קינוח - אין לאכול לאחר הסעודה המפסקת דברים המענגים ואפילו אינם תבשילים (רמ"א שם א)
אופן הישיבה - נהגו לישב על גבי קרקע בסעודה המפסקת (שו"ע שם ז) ויש מקפידים לשים תחתם שטיח או שמיכה, אך בקרקע מרוצפת ניתן להקל (כה"ח תקנ"ד לט, הליכ"ע ב קנב) וכל שכן בארץ ישראל שאדמתה קודש (ראה ילקו"י סימן ב כז) ואם קשה לו יכול לשבת על כרית ומזרון נמוכים. ואם אינו יכול לפחות ישנה מקום אכילתו (כה"ח שם לח). וכן לא ישבו שלשה יחד (ראה סעיף הבא)
זימון - אין עושים זימון בסעודה זו, ולכן יש ליזהר שלא ישבו שלשה לאכול יחד כדי שלא יתחייבו בזימון, אלא כל אחד יאכל לבדו ויברך לעצמו (שו"ע ח) ואפילו אכלו יחד לא יזמנו (משנב ח, ילקו"י טו).
בין השמשות - בין השקיעה לצאת הכוכבים נוהגים כל איסורי תשעה באב.
בשנה שערב תשעה באב חל בשבת
אין לטייל בערב תשעה באב טיול של תענוג כל היום כולו ואפילו כשחל בשבת (רמ"א תקנג ב, כה"ח שם כ)
לימוד תורה - בשנה שערב תשעה באב חל בשבת יש להקל בלימוד תורה בערב תשעה באב (משנ"ב תקנ"ג י, בא"ח שם יח, הליכות שלמה תלח).
תפילת מנחה – במנחה של שבת ערב תשעה באב אין אומרים צדקתך כיון שנקרא מועד (שו"ע תקנב יב) ומנהג בני תימן הבלדים שנופלים על פניהם גם בתשעה באב עצמו וממילא אומרים צדקתך במנחה. ויש להקדים את תפילת המנחה על מנת שיסיים את הסעודה בנחת קודם השקיעה.
סעודה שלישית - בשנה שערב תשעה באב חל בשבת אוכל כדרכו בסעודה השלישית ואפילו בשר ויין ויושב במקומו על שולחנו עם בני משפחתו וכן שרים שירי שבת (הלח"ג כח א) ומזמנים (משנ"ב תקנ"ב כג) ויקפיד לסיים קודם השקיעה.
בין השקיעה לצאת הכוכבים נוהגים כל איסורי תשעה באב, אמנם בשנה אין להחליף לבגדי חול או לחלוץ נעליו עד צאת הכוכבים ולאחר שאמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול". ולכן נכון שיאחרו את תפילת ערבית מעט על מנת להקל על הציבור.
בתפילת ערבית בשנה שערב תשעה באב חל בשבת אין אומרים ויהי נעם ושאר מזמורים של מוצאי שבת (שו"ע תקנט ב) אך אומרים 'אתה חוננתנו'.
הבדלה – בשנה שערב תשעה באב חל בשבת במוצאי שבת קודם מגילת איכה יברך החזן על הנר. ובמוצאי הצום יברכו על היין וברכת המבדיל ללא בשמים (שו"ע תקנו א).
ברכת הנר לנשים - נשים שאינן מגיעות לבית הכנסת יברכו במוצ"ש על הנר בביתם. ואשה חולה שמבדילה לעצמה במוצאי שבת על מנת לאכול, למנהג האשכנזים תברך על הנר רק לאחר הטעימה מהיין (שש"כ רסו כד. וראה יבי"א ד , כד ט).
הבדלה לפטורים מהתענית - הפטורים מהתענית יבדילו קודם אכילתם ובסמוך לה (כה"ח תקנו ט, הלח"ג כח יז) יש אומרים שלכתחילה יבדיל ב'חמר מדינה' כגון בירה (הלח"ג כח יח, הליכות שלמה תנג) יש אומרים שלכתחילה יבדיל על יין או מיץ ענבים וישתה כשיעור (חזו"ע שמ"ח) ולא יגידו את פסוקי ההצלחה. אין מברכים על הבשמים (שו"ע תקנו א) וביום גם לא על הנר.
חולה המבדיל יכול להוציא הבריאים ידי חובת הבדלה.
שאר מנהגי הלילה
קריאת שמע על המיטה – בערב תשעה באב אומרים קריאת שמע שעל המיטה עם כל הפסוקים, כיון שהם דרך תפילה. ולא אומר וידוי. ויש מהאשכנזים שאומרים רק פרשה ראשונה, בידך אפקיד רוחי והמפיל (תורת המועדים בשם הגרח"ק).
תיקון חצות - בלילה יש להשתדל ביותר ולומר תיקון חצות, ואומרים תיקון רחל בלבד (כה"ח תקנב סג)
דרך השינה - יש לאדם להצטער באופן משכבו בלילה זה, שאם רגיל לשכב בב' כרים לא ישכב כי אם באחד. ויש ששוכבים על הקרקע ושמים אבן תחת ראשיהם (שו"ע ורמ"א תקנה א)
עמוד הקודםעמוד הבא