התחברות
הלכות בין המצרים כולל הלכות צום י"ז בתמוז ותשעה באב על פי מנהגי הספרדים, האשכנזים והתימנים.
ריקודים ומוזיקה בבין המצרים
הרב ירון אליה
ריקודים ומוזיקה בבין המצרים
ריקודים ומחולות
אין לעשות ריקודים אפילו של אדם בודד או מחולות של רבים מי"ז בתמוז ואילך ואפילו ללא שירה ונגינה (משנ"ב ט"ז, הלח"ג כה ג, חזו"ע עמ' קמט, דרשו הערה 28)
שמיעת כלי נגינה
איסור כלי זמרכל השנה - גזרו חז"ל לאחר החורבן שלא לשמוע כלי זמר כל השנה (שו"ע תקס ג) ויש אוסרים אפילו שירה בפה כשאינה של מצוה (משנ"ב שם יג) אולם בגלל הקושי הנפשי לעמוד בזה כל השנה רבים נוהגים להקל (אול"צ ג כה, ב. שבט הלוי ח קכז ב) ויש אומרים שראוי להחמיר בזה אף בכל השנה (הליכות שלמה תפילה יג הערות כח, 71. שבט הלוי ו סט)
כלי זמר בבין המצרים - בבין המצרים לכל הדעות חוזר הדין לעיקרו ומקפידים שלא לשמוע כלי נגינה (חזו"ע עמ' קנא).
המנגנים אצל הגויים - יש להמנעמלנגן אצל הגויים אלא אם אין לו מה לאכול. וגם היתר זה עד ר"ח אב, ומראש חודש ועד ט' באב, ימנעו מנגינה לגמרי (בא"ח דברים ה. ואע"פ שלאבל מתירים, כיון שבפרנסתו הוא עסוק. כמובא בערוה"ש יו"ד שצא יד).
מנגינות שקטות – מעיקר הדין יש מקום להקל בשירה וכלי נגינה שקטים שלא מביאים לריקוד. ומ"מ נכון להמנע בימים אלו אף משמיעת שירים שאינם מביאים לריקוד ואפילו קטעי חזנות. וכדאי הוא בית אלקינו להתאבל עליו גם ככגון דא (הליכות שלמה שם ג דבר הלכה ה. וחמור מאבל שהרי היו מוליכים חלילין לבית האבל).
שירה בפה - שירה בפה מותרת בבין המצרים בשבתות ובסעודת מצווה. וכן בימי החול כל שהיא דרך הודאה לה' תפילה או לימוד (חזו"ע קנא, אול"צ ג כה ב) אך נכון לכתחילה להחמיר בזה מר"ח אב (אול"צ שם). ויש מחמירים בשירה בפה בכל בין המצרים למעט בשירים מעניין החורבן (דרשו הערה 29 בשם הגרח"ק והרב קרליץ) -
שירה בפה מוקלטת - יש מחמירים שדין שמיעת שירה בפה כשהיא מוקלטת או נשמעת ברדיו כדין כלי זמר ואסורה בשמיעה בימים אלו (שבט הלוי ח קכז ב).ויש מקלים שדינם כשירה בפה (אג"מ א קסו).
כלי נגינה מוקלטים - בבין המצרים יש לאסור שמיעת כלי נגינה מוקלטים, אע"פ שמקלים בזה כל השנה (חזו"ע שם. אג"מ שם.)
הרגילים בכלי זמר - יש מי שרצה לטעון שכיום יש להקל בהלכות אלו כיון ששמיעת כלי הנגינה מצויה בימינו. אך למעשה דעת הפוסקים שההרגל בזה מחמיר את האיסור. ואפילו הסוברים שאיסור זה כל השנה הוא דווקא עם שתיית יין, מודים שלרגילים בכך יש להחמיר בכל אופן (רמ"א תקס ג.). והוא הדין בימינו שרגילים לרדיו או לנגנים (שבט הלוי ו סט).
נגינה בסעודת מצוה - יש מקום להקל בכלי זמר בסעודת מצווה אם רגילים לנגן בסעודה כזו כל השנה (ע"פ רמ"א תקס ג). כגון סעודת ברית מילה (כה"ח תקנ"אמ),וכן סעודת שבע ברכות (משנה הלכות ו קט). וכן פדיון הבן, בר מצווה וסיום מסכת (חזו"ע עמ' קנא). ויש שאסרו אף בסעודת מצווה (אשרי האיש סח ה, ז. וכן משמעות כה"ח תקנא לג שאפשר שאין זה דעת מרן).
קטנים - קטנים אסורים בכלי שיר מגיל חינוך. אמנם בקיטנה אם קשה לנהל את פעילותה ללא כלי שיר, יש מקום להקל (חזו"ע קנח בהערות בשם הרב קמינצקי). ויש שהגבילו את ההיתר רק לשירה בפה ובשירים נוגים (דרשו 29 בשם הרב קרליץ).
מצוקה נפשית - אדם הסובל מרגשות דיכאון, פחדים או בדידות שמקשים על תפקודו הכללי מותר לשמוע מוזיקה על מנת להפיג תחושות אלו (אול"צ כה ב, הליכות שלמה תי"ב ) אך לא התירו שמיעת כלי זמר לצורך עצבות קלה או חוסר מנוחת הנפש (אול"צ שם. וגם בזה יש שהתירו רק בשירים מעניין החורבן. דרשו שם בשם הגרח"ק).
הלומדים נגינה – גם מי שלומד נגינה יש לו להמנע מלתרגל נגינה בימים אלה (אול"צ שם). אמנם הלומד או מלמד שיגרם לו הפסד בהפסקה זו מצד התשלומים או מצד איבוד זמן הלימוד, יש להתיר לו לנגן עד שבוע שחל בו תשעה באב (ציץ אליעזר טז, יט) וטוב להחמיר בזה מר"ח אב (חזו"ע קנז).
עמוד הקודםעמוד הבא