התחברות
הלכות בין המצרים כולל הלכות צום י"ז בתמוז ותשעה באב על פי מנהגי הספרדים, האשכנזים והתימנים.
מנהגים הנמשכים בעשירי באב
הרב ירון אליה
מנהגים הנמשכים בעשירי באב
כיון שעיקרה של השריפה היה בי' באב מנהג כשר להמשיך חלק מהאיסורים גם ביום זה.
אכילת בשר - למנהג הספרדים נמנעו מאכילת בשר ביום י' באב עד סוף היום (שו"ע תקנ"ח א) ולמנהג אשכנז עד חצות היום (רמ"א שם) אמנם מנהג תימן להתיר אף במוצאי תשעה באב (שו"ע המקוצר קה, כג)
בשר לחולה - חולה או יולדת מותרים בבשר ויין מליל עשירי. כיון שאינו אלא מנהג לא מחמירם עליהם (כה"ח תקנח, יא).
שאר איסורים בעשירי באב - למנהג האשכנזים נמנעים גם מכביסה, רחצה ותספורת ביום י' באב (משנ"ב שם ג. למעט כשחל ביום חמישי) אך מקלים בהכל מחצות היום (רמ"א שם). והספרדים מקלים באלו מהערב.
שהחיינו בעשירי - נכון להזהר מלומר ברכת שהחיינו בכל יום עשירי באב (כה"ח תקנח ח, קיצוש"ע קכד, כ, אול"צ כה, ג, חזו"ע קכט)
כלי נגינה – יש להמנע משמיעת כלי נגינה ביום עשירי באב (הלח"ג כט, ה, איש מצליח תקנח 3), ומנהג זה חמור מאכילת בשר (מג"א תקנ"ח א) והמקל אחר חצות יש לו על מה לסמוך (משנ"ב שם ב, כה"ח ה).
כשהתענית דחויה - בשנהשהתענית דחויה אין מתקיימים דינים אלה ביום י"א באב. ומנהג הספרדים להקל גם באכילת בשר במוצאי הצום (שעה"כ פט, ג במעשה מהרח"ו, אול"צ כט, כו. חזו"ע עמ' תיד בהערה). ומנהג האשכנזים להחמיר בזה (רמ"א תקנ"ח א).
עמוד הקודם