התחברות
סיכום הלכות ברכות עם ביאור לשון השו"ע והרמ"א ותמצית דברי נושאי הכלים ופוסקי זמנינו בנושא
סימן רי – האוכל פחות מכזית מה דינו
הרב אליעזר טובי והרב ירון אליה
סימן רי – האוכל פחות מכזית מה דינו
סעיף א: האוכל פחות מכזית מברך תחילה ברכה הראויה לאותו מין ולאחריו אינו מברך כלל
לשון השו"ע: האוכל פחות מכזית בין מפת בין משאר אוכלים, והשותה פחות מרביעית בין מיין בין משאר משקים, מברך תחלה ברכה הראויה לאותו המין כיוון שאסור להנות מן העולם הזה בלא ברכה, ולאחריו אינו מברך כלל דבפחות מכזית לא חשיב 'אכילה'. וכן אם אכל הכזית ביותר מכדי אכילת פרס אינו מברך לאחריו. ועיין לקמן בהרחבה בשיעור 'כדי אכילת פרס';
ויש מסתפקים לומר שעל דבר שהוא כברייתו, כגון גרגיר של ענב או של רימון, שמברכין לאחריו אף על פי שאין בו כזית מפני חשיבותו. ואם חתכו או ריסקו קודם אכילה, לא מקרי בריה; לכך נכון ליזהר שלא לאכול בריה פחות מכזיתכדי שלא להכניס עצמו בספק. והרוצה לאכול בריה פחות מכזית, יסיר ממנה קצת קודם אכילה כדי להסתלק מספק (כה"ח, אות כ).
הגה: ולא מקרי בריה אלא אם אכלו כמות שהוא, אבל אם לקח הגרעין ממנו, לא מקרי בריה ואפילו שאין דרך לאכול את הגרעין, אם לא אכלו עם הגרעין אינו חשוב בריה. ויש מחמירים בזה [מג"א (סק"ד); כה"ח (אות יט)] (הר"י פ' כיצד מברכין וב"י בשם רשב"א);
ויש מסתפקים עוד בברכה אחרונה של יין ושאר משקיםאם מברכין אותה על כזית; לכן טוב ליזהר שלא לשתות (אלא) פחות מכזית, או רביעית.
שיעור זמן 'בכדי אכילת פרס' (שאם משך אכילת הכזית היה יותר משיעור זה, אין הכזית מצטרף לחיוב ברכה אחרונה):
אגרות משה (ח"ד, סימן מ"א) – יש להחמיר שצריך לאכול את הכזית תוך 3 דקות או מעט פחות.
כה"ח(אות ח) – יש לשער ב 4 דקות, ולאחר מכן לא יברך. [ובפסק"ת(אות א) כתב שכן הוא המנהג הנפוץ].
אול"צ (ח"ב, יד, יז) – לכתחילה יאכל כזית תוך 4 דקות ובדיעבד אפשר להקל עד 6 דקות.
יחו"ד(ח"א, סי' י"ז)– לכתחילה 4 דקות ובדיעבד יש להקל עד 7 וחצי דקות שמצטרף ויוכל לברך.
› ובשש"כ (פנ"ד, הערה קל) – כתב בשם הגרשז"א, שלקטנים יש להקל לשער בזה עד 9 דקות (עי' שו"ת חת"ס, ח"ו, ליקוטים, כ"ג)
האם מאכלים שברכותיהם האחרונות שונות מצטרפים לברכה אחרונה?
קיצשו"ע (נא,ד);כה"ח (ג-ד); בא"ח (מסעי, ה)– מצטרפים לברכת בורא נפשות (אפילו שאף אחד מהם אין ברכתו בורא נפשות, כגון פירות משבעת המינים ופת הבב"כ - מצטרפים לכזית לברך עליהם בור"נ). וחצי כזית פת מצטרף לחצי כזית פהבב"כ לברכת על המחיה.
אול"צ (ח"ב, מו, מז) – אם ברכת אחד מהמינים היא בור"נ מצטרפים לברכת בור"נ. אך אם אכל מהמין שברכתו אינה בור"נ כ 18 גרם, לא יברך לאחריהם כלל. (כי יש לחוש לדעת הרמב"ם, שכזית הוא כשליש ביצה, וא"כ הוא מחוייב בברכת מעין שלש ולא יכול להיפטר בברכת בור"נ)
יבי"א (ח"א, סימן יב); ברכת ה' (ח"ב, א, לא) – מאכלים שברכותיהם שונות אינם מצטרפים לברכה אחרונה. ואפילו אם ברכת אחד מהם בור"נ אינם מצטרפים ולא יברך אחריהם שום ברכה. ואם ברכתו האחרונה של אחד מהמאכלים שייכת באיזה צד למאכל השני, כגון שאכל מפירות העץ ומפירות שבעת המינים, וכן כשאכל דבר שברכתו 'על המחיה' ופת (שברכת על המחיה פוטרת בדיעבד במקום ברהמ"ז), כתב בברכת ה' (שם, לג) שמצטרפים לכזית לברך עליהם. וביבי"א (שם) כתב גם בכל אלה שאינם מצטרפים.
› דע שאכילה ושתיה אינם מצטרפים זה לזה לשיעור ברכה אחרונה לכל הדעות.
ברכה אחרונה על משקה:
לרוב הפוסקים, אין לברך על שתיה אלא אם כן אשתה רביעית בתוך בשיעור זמן שרגילים בני אדם לשתות בו רביעית משקה ["שיעור שתיית רביעית"]. וכן יש לנהוג הלכה למעשה, שאם שהה בשתיית הרביעית יותר משיעור זמן זה, לא יברך ברכה אחרונה דסב"ל. (ולדעת הגר"א, שיעור ברכה אחרונה על משקה שווה לשיעור ברכה אחרונה על אכילה, ולדבריו, אם לא שהה בשתייתו יותר מכדי אכילת פרס יברך ברכה אחרונה)
ברכה אחרונה על משקה חם:
מ"ב (סק"א)– אם שהה יותר מכדי שיעור שתיית רביעית לא יברך. וראוי שישאיר רביעית משקה שיצטנן וישתהו בבת אחת ויברך, לצאת לדעת האומרים שבמשקה שכך דרך שתייתו מברך אף אחר שיעור כדי שתיית רביעית, וכש"כ לדעת הגר"א הנ"ל. [ובברכ"ה(ב, א, טז) כתב שלא לעשות כןלכתחילה, לחוש לחולקים (כמובא בסמוך), אך בדיעבד אם עשה כך, יברך ברכה אחרונה]
בא"ח (מסעי, ט); כה"ח (סימן רד, אות מ); יבי"א (ח"ה, סימן יח) – אין לברך ברכה אחרונה על משקה חם. ואפילו אם ישאיר לבסוף רביעית שיצטנן וישתה בשיעור שתיית רביעית, אין לברך על זה, דאין זו דרך שתייתו ובטלה דעתו(כה"ח שם; יבי"א שם).ואם שותהו פושר, אין לומר שבטלה דעתו ויכול לברך. ובמקומות שנוהגים לשתות כך קר, יכול לברך אם שתהו צונן בשיעור שתיית רביעית [אול"צ, ח"ב, יד, כז].
פסק"ת (אות ב) – הרבה גדולים נהגו לברך אחר שתיה חמה, כל ששתו רביעית בכדי אכילת פרס, כיוון שכך דרך שתייתה (ויש גדולים שבירכו אף כששהו יותר מכא"פ, עי' בהערת דרשו על המ"ב הנ"ל).אמנם ראוי לקיים את מה שכתב המ"ב (כנ"ל), ולהשאיר רביעית להצטנן. וישתה בשיעור שתיית רביעית ויברך ברכה אחרונה.
מחלוקת הראשונים בדין בריה - בפרי שגרעינו לא נאכל ורגילים לזרקו:
רא"ש – אם אהובא לפניו הפרי שלם, ונהנה ממנו במה שדרך להנות מפרי זה (ר"ל, אפילו שלא בלע את הגרעין, דכך דרך אכילתו)חשיב בריה.
רשב"א – אם לא אכל הגרעין, אפילו שאין דרך לאכלו לא חשיב בריה. אך אם בלע גם גם את הגרעין, נחשב בריה.
ר' יונה – פרי שהדרך לזרוק את גרעינו, אין בו דין בריה. ואפילו אם בלע את הגרעין, בטלה דעתו ואין צריך להזהר בו משום בריה. (כך אפשר לפרש דברי ר' יונה, אך אפשר שמודה לרשב"א, [עיין דרכי משה, א])
› ומתוך מחלוקת זו, נלמד מתי צריך לחוש לדין בריה (שכתב השו"ע להזהר לכתחילה שלא לאכול בריה פחות מכזית):
הרמ"א – כתב שאם אכל הפרי בלא גרעינו, אין זה קרוי בריה. נראה שחשש לפירוש הרשב"א, אך לא לפירוש הרא"ש, ולכן האוכל פרי כגון זית (שאין דרך לאכול את גרעינו) ולא בלע את גרעינו, א"צ לחוש כלל לספק הנ"ל ויכול לכתחילה לאכול זית שלם ולפלוט את גרעינו אף כשאוכל פחות משיעור כזית [מ"ב סק"ט (וע"ע בשעה"צ ס"ק כ"ד)].
מג"א (סק"ד) – הרמ"א חושש גם לדעת הרא"ש. ומה שכתב שאם לא אכל גרעינו אין זה בריה, כוונתו לפרי שנאכל עם גרעינו, כענבים וגרגרי רימון, שבזה גם לדעת הרא"ש, אם לא אכל כולו אין זה קרוי בריה [וכ"כ בברכת ה' (ח"ב, פ"א, סע"ח) לחוש לכתחילה לדברי הרא"ש].
› דוגמאות לבריה: ענב, גרגר רימון, גרעינים, בטנים, פלח של תפוז, פלח קטן שבתוך פלחי הפומלה [אול"צ, ב, י"ד, כ"ח].
סעיף ב: הטועם את התבשיל אינו צריך לברך עד רביעית
לשון השו"ע: הטועם את התבשיל אינו צריךלברך עד רביעית, ואפילו אם הוא בולעו משום שאין כוונתו לאכילה, ואם מברך הוי ברכה לבטלה. והני מילי במשקה, ובמאכל שיעור טעימה הוא עד כזית (מ"ב ס"ק י"ד; כה"ח אות כו);
וי"א שאם הוא בולעו טעון ברכה, ולא פטרו את הטועם אלא כשחוזר ופולט ואז אפילו על הרבה אינו צריך ברכה. הגה: וספק ברכות להקלוי"א שצריך לברך [מג"א סק"י] ולכןאם רוצה לבלוע, יכוון גם לאכילה ויברך (מ"ב, י"ט; כה"ח, כב). [ובכה"ח כתב (שם) שאם טועם קודם גמר הבישול לראות אם חסר תבלין, יהרהר הברכה בלבד [ושאר פוסקים לא כתבו כן] (וכתב עוד שלא יפלוט משום בל תשחית [שם, כט]).
עמוד הקודםעמוד הבא