התחברות
סיכום הלכות ברכות עם ביאור לשון השו"ע והרמ"א ותמצית דברי נושאי הכלים ופוסקי זמנינו בנושא
סימן ריא – דיני קדימה בברכת הפירות
הרב אליעזר טובי והרב ירון אליה
סימן ריא – דיני קדימה בברכת הפירות
הקדמה:
נחלקו חכמים במשנה[ברכות, פ"ו, ד] במי שיש לפניו פירות, על איזה מהם יברך (ויפטור בברכה זו את שאר הפירות שלפניו).
לדעת ר' יהודה – יש לברך על הפרי שהוא ממין שבעה. [וכן פסקו רוב הפוסקים, וכ"פ השו"ע בסעיף א']
ולדעת חכמים – צריך לברך על הפרי החביב עליו. ואפילו אם אינו ממין שבעה, עדיף לברך עליו. [וכ"פ הרמב"ם (וכתבו השו"ע בסעיף ב)]
ופירשו בגמרא [מא.] שר' יהודה וחכמים חולקים רק במקרה שברכותיהם שוות. שאז כאשר מברך על מין אחד פוטר בברכה זו גם שאר המינים, ולכן ראוי שהברכה תהיה על הפרי החשוב ביותר (שלר' יהודההוא מין שבעה, ולחכמים הוא החביב - שלגבי אותו אדם הוא החשוב), ולא שייפטר החשוב דרך גררא.
וכשאין לפניו ממין שבעה, וברכותיהם שוות – לכולי עלמא יש לברך על החביב ולפטור בזה את שאר המינים.
אך אם ברכותיהם אינן שוות – בזה לא נחלקו ר יהודה וחכמים (כי כשמברך על אחד, לא פוטר את השני). אלא שהראשונים נחלקו בזה, אם מכל מקום צריך להקדים לברך על החביב או על מין שבעה או לא:
יש אומרים שיכול להקדים לברך על מה שירצה ואין עדיפות לשום צד (כי בכל אופן יצטרך לברך גם על השני את ברכתו). [וכ"פ השו"ע]
יש אומרים שבזה צריך להקדים לברך על המין החביב עליו. [וכ"פ המ"ב (סק"ט) ועוד אחרונים (עיין לקמן)]
יש אומרים שאם יש ביניהם ממין שבעה, יקדים לברך עליו. [וכן יש לנהוג, אם אין המין השני חביב עליו, מ"ב (שם)]
ועוד יש אומרים (לקמן בסעיף ג) שלעולם 'בורא פרי העץ' קודם ל'בורא פרי האדמה'. [וכ"פ הבא"ח והכ"ח]
› ברכת 'בורא פרי העץ' וברכת 'בורא פרי האדמה' קודמים לברכת 'שהכל' לכל הדעות (אפילו אם המין שברכתו שהכל חביב לו) [שו"ע, סעיף ג].
סעיף א: מין שבעה קודם לברך עליו אף על פי שאינו חביב עליו כמו המין האחר
לשון השו"ע: היו לפניו מיני פירות הרבה ודעתו לאכול מכולם, אם ברכותיהם שוות ויש ביניהם ממין שבעה, מקדים מין ז' כלומר, מברך על מין שבעה ופוטר בזה שאר המינים אעפ"י שאינו חביב כמו המין האחר דלדעה זו מין שבעה עדיף מחביב (עיין סע"ב);
ואם אין ביניהם ממין שבעה, מקדים החביב ואם החביב אינו שלם, שלם קודם לחביב (מ"ב סק"ד);
ואם אין ברכותיהם שוות, אפילו יש בהן ממין שבעה כגון צנון וזית, איזה מהם שירצה יקדים ואפי' אינו חביבזוהי דעת השו"ע, שאין צריך להקדים לברך על פרי העץ לפני פרי האדמה, (ועיין עוד בזה בסמוךובסעיף ג');
ויש אומרים שגם בזה צריך להקדים החביבוכן יש לנהוג, דהרבה פוסקים סוברים כך ומה גם שאין זה נוגד לדעת השו"ע (מ"ב [סק"ט]; ברכ"ה [ח"ג, ט, ה]; ילקו"י [סע"ה])אבל בכה"ח[ו, יד]כתב שאפילו אם פה"א חביב עליו, יקדים לברך על פרי העץ, ושכן מנהג העולם (וכן נכון עפ"י הסוד);
ונקרא חביב המין שרגיל להיות חביב עליו, אפילו אם עתה חפץ יותר במין השני ויש חולקים (הרמב"ם, כמובא בסעיף ב, ועי' בבה"ל שכתב לצרף במקרים מסויימים דעת הרמב"ם, ולכן אם פרי האדמה חביב עליו תמיד, אך כעת חביב עליו פרי העץ, יקדים לברך בפה"ע).
סעיף ב: לדעת הרמב"ם חביב קודם למין שבעה
לשון השו"ע: ולהרמב"ם אם היה מין אחד חביב לו יותר, בין שברכותיהם שוות בין שאינם שוות בין שיש בהם ממין ז' בין שאין בהם ממין ז', מקדים החביב לו אז באותה שעה דלדעת הרמב"ם 'חביב' נקרא מה שחביב עליו עתה, אף אם בד"כ הפרי השני חביב עליו, וכן לדעתו לעולם יש להקדים את המין החביב. ואין הלכה כדבריו (בשניהם), אלא כמו שסתם השו"ע בסעיף א;
ואם אינו רוצה בזה יותר מבזה, אם יש ביניהם משבעת המינים,עליו מברך תחלה.
סעיף ג: בורא פרי העץ ובורא פרי האדמה קודמות לברכת שהכל
לשון השו"ע: הביאו לפניו דבר שברכתו בורא פרי העץ ודבר שברכתו שהכל, בורא פרי העץ קודמת שהיא חשובה שאינה פוטרת אלא דבר אחד ולכן חשובה יותר, כיוון שהיא ברכה יותר מבוררת מברכת שהכל;
וכן בורא פרי האדמה ושהכל, בורא פרי האדמה קודמת ואפילו אם המין שברכתו 'שהכל' חביב עליו יותר, אין להקדימו, דברכת בפה"ע וברכת בפה"א חשובות יותר וכנ"ל;
ואם הביאו לפניו בפה"ע ובפה"א, איזה מהם שירצה יקדים (ולפי ה'יש אומרים' לעיל בסע"א, אם אחד מהם חביב, הוא קודם);
וי"א שבורא פרי העץ קודם וכ"פ הבא"ח (מטות, ג) וכה"ח (יד). אמנם בילקו"י (סע"ה) ומ"ב (סקי"ח), כתבו שאם פרי האדמה חביב, הוא קודם.
סעיף ד: כל הקודם בפסוק ארץ חטה ושעורה קודם לברכה
לשון השו"ע: כל הקודם בפסוק ארץ חטה ושעורה (דברים ח, ח) קודם לברכה, וארץ בתרא הפסיק הענין, וכל הסמוך לו חשוב מהמאוחר ממנו לארץ קמא (כיוון שהוא יותר קרוב לתיבת 'ארץ');
הילכך תמרים קודמים לענבים, שזה שני לארץ בתרא וזה שלישי לארץ קמא.
הגה: ודוקא שאוכל ענבים כמות שהן תמרים קודמים להם, אבל אם עשה מהן יין שקובע ברכה לעצמו, בורא פרי הגפן חשובה יותר מבורא פרי העץ והיא קודמת לברך עליו תחלה;
אבל מעשה קדירה מחמשת מיני דגן שברכתה בורא מיני מזונות, היא חשובה יותר מברכת היין.
כל הנאמר סמוך לארץ קמא, קודם למה שנאמר סמוך לארץ בתרא, לאחר ששוה לו בסמיכה לארץ ולמעשה נוהגים שלעולם ברכת בורא מיני מזונות קודמת לבורא פרי העץ (ועיין בסעיף הבא אם חיטה קודמת לפירות משבעת המינים). (טור).
סעיף ה: הא דחטה ושעורה קודמים דוקא כשעשה מהם תבשיל או פת
הא דחטה ושעורה קודמים, דוקא כשעשה מהם תבשיל או פת שאז ברכתו בורא מיני מזונות וקודם לכל פרי העץ, אבל הכוסס חטה שברכתו בורא פרי האדמה אינה קודמת לברכת בורא פרי העץ אף שקודמת לו לארץ, כיוון שמה שנתנה התורה חשיבות לחיטה ושעורה, זה דווקא כשנעשה מהם לחם, או תבשיל, שאז הם מזינים ויש להם חשיבות יתירה.
הגה: ברכת המוציא קודמת לברכת בורא מיני מזונות (כלומר, אם יש מין מזונות שהאוכלו בתוך הסעודה צריך לברך עליו, אין להקדים לברך עליו לפני ברכת המוציא), וכ"ש לשאר ברכות (אגור) ואף על פי שהדבר השני חשוב (וכגון שהדבר שברכתו מזונות עשוי מחיטה והלחם נאפה מקמח כוסמין) או חביב עליו (וכן יש לדקדק מדברי הגה"מ פ"ט ומסמ"ק שהביא הטור וכל בו ב"י בשם רמב"ם),
וכל הא דאמרינן דאחד קודם לחבירו, היינו שרוצה לאכול משניהם לכן יש להקדים החביב או החשוב, אבל אם אינו רוצה לאכול משניהם, אינו מברך רק על זה שרוצה לאכול אעפ"י שגם השני מונח לפניו (תרומת הדשן סי' ל"ב);
וכל זה דצריך להקדים, היינו דוקא לכתחלה, אבל אם עבר ובירך על השני, אם הברכות שוות יוצא ואין צריך לחזור ולברך על זה שהיה לו להקדים, ובלבד שיהא דעתו ג"כ עליו בברכתו (עיין לעיל בסימן ר"ו, סע"ה ובמה שכתבנו שם) (ב"י סי' ר"ו ובזה הסימן בשם רשב"א).
סעיף ו: ברכת בורא מיני מזונות קודמת בכל אופן לברכת העץ
היה לפניו תבשיל מקמח כוסמין ושבולת שועל ושיפון וגפן ותאנה ורימון, כיון דמברך על התבשיל במ"מ ברכתו קודמת, אף על גב דהנך (גפן, תאנה ורימון) ממין ז' ואיהו (כוסמין, שיבולת שועל ושיפון) לאו ממין שבעה דרק חיטה ושעורה הוזכרו בפסוק, מ"מ כיון דחשיבי דעבדי מינייהו פת ומברך עלייהו המוציא וברכת המזון, קודמת אף על גב דלא עבדינהו פת.
מה קודם לברכה – אורז או פירות שבעת המינים?
הגר"מ אליהו (חוברת הלכות ברכות); ברכת ה' (ח"ג, ט, ד) – אורז קודם לפירות שבעת המינים לברך עליו, אך אינו קודם ליין (לדעת הגרמ"א יין קודם לאורז, ולגר"מ לוי מה שירצה יקדים, ואם אחד מהם חביב יקדים את החביב). [וטעמם, דמה שקודמת ברכת במ"מ לברכת הגפן הוא משום שמין דגן חשוב, וכמש"כ כאן בשו"ע, ואורז אינו מין דגן. ומכל מקום קודם לפירות שבעת המינים, כיוון שברכת במ"מ חשובה יותר מברכת בפה"ע].
פסק"ת(אות ו)– אורז אינו קודם לפירות שבעת המינים וכל שכן שאינו קודם ליין. וכן נראה מדברי הכה"ח (אות כז).
סיכום סדר קדימות ברכות בקצרה:
המוציא (ופת מקמח חיטה קודמת לפת משעורה, ושתיהן קודמות לפת כוסמין, ואחר כך שיפון ושיבולת שועל); בורא מיני מזונות על אחד מחמשת מיני דגן (בסדר הנ"ל); בורא פרי הגפן; במ"מ על אורז (וי"א ששבעת המינים קודמים לאורז); זיתים; תמרים; ענבים; תאנים; רימונים; בורא פרי העץ; בורא פרי האדמה; שהכל
ויש אומרים שאם פרי האדמה חביב מפרי העץ, פרי האדמה קודם לברך עליו.
ואם ברכותיהם שוות, יקדים לברך על החביב. אמנם, אם החביב אינו שלם, יברך על השלם, כי מעלת שלם קודמת למעלת חביב.
עמוד הקודםעמוד הבא