סימן קעו - שהפת פוטר את הפרפרת

סעיף א: ברך על הפת פוטר את הפרפרת

לשון השו"ע: ברך על הפת, פוטר את הפרפרת כיוון שבא מחמת הסעודה והוא טפל לפת דהיינו פירורי פת דק דק שדיבקם עם מרק או דבש שנתבאר בסימן קס"ח (סע"י) שבחתיכות אקטנות מכזית וגם באין בו תואר לחם, דינו כמעשה קדרה והרי הוא מדברים הבאים מחמת הסעודה;

ברך על הפרפרת שברכתה מזונות, לא פטר את הפת דאין מזונות פוטר פת באופן כזה, אלא אם מברך מזונות על הפת עצמו (שע"צ, סק"ב).

הגה: בירך על הפרפרת, פוטר מעשה קדרה שהוא דייסא וכיוצא בו; וכן אם בירך על מעשה קדרה, פוטר את הפרפרת כיוון שברכת שתיהן בורא מיני מזונות (גמרא פרק כיצד מברכין ורמב"ם בפירוש המשנה).

האם ברכת מזונות פוטרת ברכת המוציא בדרך אגב

משנ"ב ב: אם ברך מזונות על לחם יצא, אבל אם ברך מזונות על פה"ב אינו מוציא את הלחם שרוצה לאכול אחריו. ואפילו אם כיון להוציא יד"ח.

חזו"א או"ח סי' ל"ד ס"ק ז': בכל אופן יצא כדמוכח מסימן רו סעיף ב ' היו לפניו פרי האדמה ופרי העץ, ובירך על פרי האדמה ונתכוון לפטור את פרי העץ, יצא'. וכ"כ שם למעשה המשנ"ב בעצמו וצ"ע.

שו"ת שבט הלוי חלק ח סימן לז : פת שונה שמפני חשיבותה תקנו לה ברכה בפני עצמה וכל שחלה כבר ברכתו על הפה"ב. מחוייב לקיים תקנת לז"ל לברך המוציא על הפת.

דברים הבאים קודם הסעודה - האם יברך ברכה אחרונה?:

דעות הראשונים

רשב"א ברכות מא: מברך, שהם כדברים שבאים לאחר הסעודה שטעונים ברכה לפניהם ולאחריהם

דברים הבאים לפני הסעודה ושדעתו לאכול פת אחריהם לפי שיש לומר שהם כדברים הבאים לאחר הסעודה וטעונים ברכה לפניהם ולאחריהם או נאמר שהם כדברים הבאים בתוך הסעודה שלא מחמת הסעודה שאף הן מעוררין התאוה וגורמים בריבוי המזון ולפיכך אף הן אינן טעונים ברכה לאחריהם ולפי הסברא הצד הראשון עיקר שכיון שהוא אוכלם קודם הסעודה אינם מכלל הסעודה כלל.

רא"ש פסחים י כד: אם באים לגרר ולהמשיך לסעודה לא מברכים

הלכך צ"ל דיין שלפני המזון כיון שבא לפתוח בני מעיים ולהמשיך אדם לתאות אכילה ברכת המזון פוטרתו וא"צ לברך אחריו אף כשאין לו יין בתוך המזון ולא דמי לדברים הבאים אחר סעודה קודם ברכת המזון דטעונין ברכה לפניהם ולאחריהם דהתם סילק מלאכול ואותן דברים אינם בכלל סעודה כלל הלכך אין ברכת המזון פוטרתן אבל דברים הבאים לפני הסעודה כגון פרפראות ויין שבא לגרר ולהמשיך לסעודה בכלל הסעודה הן ונפטרין בברכת המזון

תוספות מסכת פסחים דף ק עמוד ב 'ידי יין': מברך. אמנם אם שותה יין בתוך הסעודה לא מברך על היין שקודם הסעודה.

אם בירך על היין לפני המזון ודעתו לשתות בתוך המזון א"צ לברך אחריו על הגפן ולא תוך המזון בפה"ג אבל אם נמלך אינו פוטר וגם צריך לברך אחריו ברכה מעין שלש. (וכ"כ המאור פסחים דף כד: והטעים ש'ג' ברכות של המזון פוטרת ברכה אחרונה של יין שהיא מעין שלש')

שיטת המשנה ברורה

אם אוכל דברים שטעונים ברכה בתוך הסעודה (כגון פירות):

אם בכוונתו לאכלם גם בתוך הסעודה:

יכוון בברכה ראשונה שמברך עליהם - לפטור את הפירות שיאכל בתוך הסעודה, ולא יברך עליהם ברכה אחרונה אלא יפטרם בברכת המזון, שכיוון שבברכה ראשונה שמברך עליהם פוטר את מה שיאכל בסעודה, אם כן, מוכח שגם למה שאוכל קודם הסעודה יש שייכות לסעודה, ושפיר יוכל לפטרו בברכת המזון. (וזהו העיקרון של התוס' בפסחים שהורחב מיין לשאר דברים)

אם אין בכוונתו לאכלם בתוך הסעודה:

יברך עליהם ברכה אחרונה קודם הסעודה. כיוון שזוהי אכילה נפרדת ואין לה שייכות לסעודה שיאכל אחר כך, לכן לא יוכל לפוטרה בברכת המזון. ולכן אפילו אם התחיל בסעודה כתב שיברך עליהם ברכה אחרונה בתוך הסעודה,

וכ"כ הבא"ח (נשא, ד') וכה"ח (קע"ז, סק"ז). ואם נזכר רק אחר ברכת המזון - כתב בכה"ח (שם) שלא יברך. אמנם בשו"ע הרב (סדר ברכת הנהנין, פ"א, סע' י"ז) כתב שאפילו אחר ברכת המזון יברך על פירות שאכל קודם הסעודה, שלא נפטרו בברכת המזון אלא תמרים ויין ומיני מזונות, דכיוון שסועדים, נפטרו בדיעבד בברכת המזון שבירך.

אם אוכל דברים שפותחים את התיאבון (פרפראות):

לא יברך עליהם ברכה אחרונה כיוון שנפטרים בברכת המזון, שהרי פותחים הלב לאכילה ואם כן שייכים לאכילה (וזהו העיקרון של הרא"ש שאם ממשיכים לסעודה אינו מברך. ובשעה"צ (סק"ט) כתב שלכתחילה יש להזהר לאכול פחות מכזית קודם הסעודה, דאין זה ברור שברכת המזון פוטרת מאכלים אלו).

אם אוכל דברים שאינם טעונים ברכה בסעודה (כגון תפוח אדמה, אורז):

יברך עליהם ברכה אחרונה קודם הסעודה, אפילו אם בכוונתו לאכלם בסעודה, כיוון שהברכה הראשונה שמברך עליהם אינה מועילה למה שיאכל בסעודה, דבלאו הכי נפטרים בברכת המוציא, לכן מה שאוכל קודם הסעודה לא שייך כלל לסעודה ולא יוכל להיפטר בברכת המזון. (כי במקרה זה לא נאמרו דברי הראשונים שלא לברך. ועי' בשעה"צ (סק"ח) שכתב שלדעת החי"א יש להחמיר שלא לאכול כזית קודם הסעודה, אכן לדעת המ"ב אין להחמיר בזה כלל].

אם אוכל מיני מזונות:

כשאוכל פת הבאה בכיסנין (שאין בה ג' תנאים האמורים בפהב"ב):

לא יברך עליהם ברכה אחרונה, אלא יסמוך על ברכת המזון שתפטור אותם (ולכתחילה יכוון להדיא לפטור אותם בברכת המזון. והיותר טוב, שיאכל ממנה מעט בתוך הסעודה דאז בוודאי נפטרת בברכת המזון בלא פקפוק).

כשאוכל פהב"ב שיש בה ג' תנאים או שאר מיני מזונות:

יברך ברכה אחרונה קודם הסעודה, ואפילו בתוך הסעודה כל זמן שלא ברך עדיין ברכת המזון. [והבא"ח (שם) כתב שאם לא ברך קודם ברכת המוציא, יכוון בברכת המזון לפטור מיני מזונות שאכל].

הערת הגרשז"א לדעת המשנ"ב

אם האכילה היתה לאחר קידוש ויש בכוונתם ליטול ידיים ולאכול מיד באותו מקום, בכל אופן לא מברך ברכה אחרונה גם כשאכל מיני מתיקה. ודברי המשנ"ב בקידוש דווקא כשלא אוכלים באותו מקום או באותו זמן. (הערות הגרשז"א לספר ותן ברכה)

שיטת הגרע"י(חזו"ע, ברכות, עמ' ד'; וע"ע ילקו"י, סי קע"ז, סע' י"א)

שלא לברך ברכה אחרונה על פירות שאוכל סמוך לסעודה משום חשש ברכה לבטלה, כיון שבפירות וירקות יש לחוש שדינם כפרפראות שממשיכות האכילה (שלדעת הרא"ש שייכים לסעודה ונפטרים בברכת המזון וכנ"ל). (וכן כתב הגרמ"א במאמ"ר שבת טז עח)

וכן במיני מזונות יש לחוש לדעת הפוסקים שברכת המזון פוטרת מינים אלו כיוון שמזינים. ולכן יש להזהר שלא לאכול קודם הסעודה כשיעור כזית כדי לא להכנס לספק.

ומכל מקום, אם שוהה כחצי שעה (ומסיח דעתו או יוצא מביתו) בין אכילה זו לסעודת הפת, יברך ברכה אחרונה (כ"כ בילקו"י [שם]).

השותה מים קודם סעודה - האם יברך בורא נפשות או יפטרם בברכת המזון?

השו"ע בסימן קע"ד (סע"ז) כתב שהרוצה להסתלק מן הספק (שנחלקו הפוסקים אם צריך לברך על המים בתוך הסעודה) ישב קודם הסעודה במקום אכילתו ויברך 'שהכל' על המים, כדי לפטור את המים שישתה בתוך הסעודה (ומ"מ פשוט שאם לא עשה כן אין לברך על מים בתוך הסעודה).

ונחלקו הפוסקים לעניין ברכה אחרונה (בדיעבד ששתה כשיעור רביעית קודם הסעודה, אך לכתחילה ישתה פחות מכזית):

כה"ח (סי' קע"ד, ס"ק מ"ז); בא"ח (נשא, ב') - יברך בורא נפשות קודם סעודה. ואם לא בירך קודם הסעודה כתב בכה"ח שיברך בתוך הסעודה ואם לא בירך גם אז, יברך אפילו אחר ברכת המזון. [ולכתחילה יזהר שלא לשתות אלא פחות מכזית קודם שיטול ידיו].

מ"ב (סימן קע"ד, ס"ק כ"ה ובבה"ל שם) - אם לא שותה מים בתוך הסעודה, דעתו כנ"ל שמברך עליהם ברכה אחרונה קודם המוציא, ואפילו אם לא בירך עד אחר ברכת המזון, יברך עליהם אחר כך. אמנם אם שותה מהם גם בתוך הסעודה - כתב שצ"ע אם צריך לברך עליהם ברכה אחרונה (ובכה"ח הנ"ל נראה שאפילו הכי יברך), ולכן יש להזהר שלא לשתות קודם הסעודה כשיעור רביעית (ומשמע דכשאינו שותה בסעודתו אין צריך זהירות בזה דפשיטא ליה שמברך).

ילקו"י (סימן קע"ד, סע"ו) - אם רוצה לברך קודם הסעודה בורא נפשות על המים ששתה, אין למחות בידו, שיש לו על מי שיסמוך. וזאת בתנאי שאין בדעתו לשתות בתוך הסעודה. אך אם דעתו לשתות מים גם בתוך הסעודה, לא יברך ברכה אחרונה על המים.

סיכום דעות הפוסקים באכילה קודם הסעודה