שלחן עורך
כוונה - בסעודה יכוין לקיים מצוות"ושמחת בחגך". ולא יאכל וישתה יותר מדי כדי להשאיר מקום לאפיקומן שיוכל לאוכלו כמצוותו ולא באכילה גסה.
אכילת צלי - רוב העדות נוהגים שלא לאכול בשר צלוי בלילה זהובכלל זה עגל או או עוף צלויים אע"פ שאין ראויים לקרבן פסח (שו"ע תעו ב, בא"ח צו ל. משנ"ב תעו א) וכן כבד צלוי שלא בושל אחר כך. אמנם דגים או ביצים צלויות מותרים.
מנהג חלק מהתימנים לאכול בשר צלי בליל פסח (קיצוש"ע המקוצר צא, כ).
סוגי הצליה האסורים - צלי קדר שהוא בשר שנתבשל בסיר או תבנית ללא תוספת משקהדינו כצלי (משנ"ב שם א). וכן בשר מעושן (ספ"כ י' הערה 7).
בשר מטוגן בשמן – יש אומרים שחשוב כצלי ואסור בליל פסח ויש מתירים (פסקי תשובות תעו, א).
צלוי שנתבשל - מותר לאכול בשר צלי שעבר בישול בסופו אבל לא בשר מבושל שעבר צליה בסופו(משנ"ב ס"ק א, חזו"ע שלחן עורך סעי' ה) כיון שנראה כצלוי.
אכילת הביצה - יש נוהגים לאכול את הביצה בסעודה, ללא ברכה. (וראה לעיל שיש אוכלים אותה אחר הקידוש או בשעת ההגדה).
הסיבה - יש מקפידים לכתחילה להסב כל הסעודה (תעב, ז בהגה), והמנהג הנפוץ לאכול ללא הסיבה.
מנות אחרונות ושאר פרפראות צריכים לאוכלם קודם האפיקומן.
אכילה לשובע – יזהר שלא יאכל ולא ישתה יותר מדאי, שלא יאכל האפיקומן באכילה גסה (רמ"א תעו א).
עמוד הקודםעמוד הבא