צפון
אכילת האפיקומן - היא תקנה דרבנן זכר לקרבן פסח הנאכל על השבע כלומר בסוף הסעודה (שו"ע תעז, א) ויאכלה לבדה ללא תערובת לפתן כדי שישאר טעם מצה בפיו.
השיעור - יש לאכול כזית מהמצה שהצפינו בתחילת הסדר (שו"ע תע"ז א) ויש מחמירים לכתחילה לאכול פעמיים כזית (משנ"ב שם א בשם מהרי"ל), זכר לפסח וזכר למצה הנאכלת עימו. והנוהגים כך אין צורך שיחמירו גם בשיעור כזית
אבד האפיקומן או שאין בו כמות מספקת לכל המסובין – יאכל ממצה שמורה אחרת.
הסיבה - יש לאוכלו בהסיבה. ואם שכח להסב ונזכר קודם ברהמ"ז יאכל שוב בהסיבה. ואם קשה עליו לאכול שוב, פטור, ובתנאי שאכל את הכזית הראשונה שלאחר הברכה, בהסיבה.
סוף זמן אכילתו - יזהר לאכול האפיקומן קודם חצות לילה כיון שהוא זכר לפסח שהיה נאכל עד חצות )שו"ע תעז א, משנ"ב שם ו) ואם אחר עד לאחר חצות והוא הכזית היחיד שהוא אוכל ולא ברך קודם, לא יברך עליו (משנ"ב שם, חזו"ע עמ' פא) ויש שלא הקפידו על כך (מנהגי החת"ס).
אכילה במקום אחד – לא יאכל את האפיקומן בשני מקומות כדין קרבן פסח (רמ"א תעח, א) ואפילו לא בשני שולחנות בחדר אחד (מג"א שם ב).
טעימה אחר אפיקומן - אחר האפיקומן אסור לאכול כלוםכדי שישאר טעם מצה בפיו(שו"ע תעח א). טעה ואכל, כל שלא ברך ברהמ"ז חוזר ואוכל אפיקומן (משנ"ב א. חזו"ע צפון י) ויש מקלים בדיעבד (כה"ח תעז כג. מג"א ה).
שתיה – אחר האפיקומן וכוס רביעית אין לשתות יין (שו"ע תפ"א א) וכן משקים המשכרים (טור) אך מותר לשתות מים (שו"ע שם) ולגבי שתיה חמה עם סוכר יש מתירים בפשיטות לצורך המשך הלימוד בלילה ובמיוחד לאחר חצות ((חזו"ע קיב, הגש"פ של הגריש"א עמ' 27) ויש מתירים רק לצורך גדול (בא"ח צו לה, אול"צ טו כג).
אכילה אחר אפיקומן, לאחר חצות - מי שעובד בליל הסדר בתורנות לילה כמו אנשי הרפואה, הצבא והמשטרה, וערכו את הסדר כדינו, וזקוקים לאכול במשך הלילה, רשאים לאכול לאחר חצות לילה (הליכות שלמה ט, נח).
עמוד הקודםעמוד הבא