טבלת סיכום להלכות

סעיף

נושא

שו"ע

הרחבה ופוסקים נוספים

א

כלאים בבהמה, חיה ועופות

לוקה בכולם

בדברות ראשונות נאסרו על שביתת בהמה ובאחרונות פרטו שור וחמור. לרבות חיה ועוף בכל מקום. ב"ק נד:

כלאי בהמה במינים שְבָּיַם עם מין יבשה

לוקה

כיון ששניהם מקום חיוב ב"ק נה.

כלאי בהמה בטמאים ובטהורים

לוקה בכל אופן משנה ח' ב'

רמב"ם: אינו לוקה אלא בערוב של טמאה וטהורה כשור וחמור.

טור: לוקה בכל אופן. וכן פסק השו"ע. ט"ז.

כלאי בהמה בחו"ל

אסור - כיון שהיא מצווה התלויה בגוף ולא בארץ.ר"י קורקוס

כלאי בהמה עם בהמת חבירו

אסור - שנאמר את חוקותי תשמורו בכל אופן שיהיה. ספרא קדושים.

להושיב עוף לדגור על ביצי מין אחר

מותר - שהוא כמטמין בתוך מוכין פת"ש א' בשם התשב"ץ.

ב

הרביע כמכחול בשפופרת

לוקה מהתורה

העלה זע"ז או עוררם בקולו

מכת מרדות כי רק הכנסה לדיר יחד הותרה. ר"י קורקוס

ג

להכניס שני מינים לדיר אחד

מותר ולא צריך להפרישם

במקום דאיכא למיחש לפריצות

נימוק"י: אסור. חוששים שירביעו אותם שכן אסר ריש גלותא בב"מ צא: וכן פסק הרמ"א

שאר ראשונים: לא סוברים האיסור.

ד

אמירה לבן נח בכלאי בהמה

אסור.

רמ"א: אלא אם עושה להנאת עצמו

איסור לפני עיוור בהרבעת בהמה בנכרי

רמב"ם: יש, כיון שגם בני נח מצווים כר' אלעזר בסנהדרין נו.

תוס', רא"ש, ריטב"א ועוד: הלכה כחכמים שב"נ נצטוו רק שבע מצוות. ואסור רק משום אמירה לנכרי.

אמירה לנכרי בבהמת ישראל כשכל ההנאה לנכרי

הגה"א, מ"מ: מותר. - רמ"א כאן.

רש"י, תוס', רא"ש: בבהמת ישראל לעולם אסור – ש"ך, גר"א.

ה

לגדל ולקיים כלאי בהמה

מותר משנה ח' א'

הנאה בכלאי בהמה

מותר

לרכוב ע"ג פרדה

איסי בן עקביה: אסור, ק"ו מבגד כלאים שאסור ללבוש.

רא"ש ושאר ראשונים: מותר, אין חומר בבהמה מבגדים ואין איסור אלא כשמחבר כעת שני מינים. ואיסי יחידאה הוא. ערוה"ש.

אכילה בכלאי בהמה

מותר שבכוי רק חלבו נאסר

ו

מינים דומים או שגדלים יחד

אסורים זה בזה משנה א' ו'

ולא ככלאי זרעים שם האיסור עיקרו במראית עין ולכן התירו בדומים

מינים שגדלים יחד

אסורים זה בזה ב"ק נה.

ראב"ד: ואפילו מגדלים אפרוחים זל"ז.

ז

מין מדברי וישובי

אינם כלאים אלא כשיש הבדל מהותי בגופם בבב"ק נה.

שינוי ברוחב צוואר או אורך חרטום – נחשב אותו מין ומותרים זה בזה. ב"ק שם.

ביצים פנימיים וגלויים – נחשב שני מינים ואסורים זב"ז.

ח

כוי

אסור עם חיה וגם עם בהמה ביכורים ב' יא'. ואין לוקים מספק.

ט

הנולדים מהרבעת כלאיים

מותרים זב"ז רק כשאימותיהם שוות וגם אביהם שווים.

אסורים במין אמם.

מלקות במין אמם

רמב"ם: לוקה שחוששים לזרע האב

רא"ש: פטור, שהאיסור הוא מספק

סימני זהות בכלאי בהמה

מועילים. סומכים בפרדות על סימני אזניים, זנב וקול לזהות מין האמא.

י

מלאכה בשני מינים

אסורה כל מלאכה ריבוי 'יחדיו' לכל מלאכה

מלקות בשני טהורות או שני טמאות

רמב"ם: פטור. שרק בטמאה וטהורה לוקה כשור וחמור.

רא"ש: חייב. המשנה לא חלקה בזה.

יא

הנהיגם בקול

לוקה כר' יוחנן שעקימת שפתיו הוי מעשה ב"מ צ:

לדבר בקול עם נכרי המנהיג כלאיים

רמ"א:

מותר - דבר שאינו מתכוין שרי.

ואם משא ישראל בעגלה, אסור. חוששים שיצעק בכוונה.

ע"פ תרומת הדשן.

לקשור שני מינים ללא הנהגה (המזווגן)

פטור עד שימשוך או ינהיג

להנהיגן יחד כשלא קשורים

רמ"א: יש מתירים ויש אוסרים

ראבי"ה: מותר, האיסור רק כשקשורים.

רמב"ם: פשט הרמב"ם שכל הנהגה יחד אסורה ובבדק הבית העמיד הרמב"ם כראבי"ה שדווקא כשקשורים.

הנהגה ללא מלאכה

תוס', ראבי"ה: מותר. האיסור רק כשעובדים יחד ואפילו אם רק נושאים את החבל שמקשר ביניהם וכן הבנת הט"ז.

ר' אפרים: אסור כל שמנהיגם יחד אפילו בלי מלאכה וכן דעת הב"ח והגר"א בדעת המחבר.

יב

לישב בעגלה הרתומה לכלאים

אסור משנה ח' ג'

קנין/ מעשה ברכוב

שמואל, ר"י – לא קונה כי לא עשה מעשה

משנה, רי"ף, רא"ש – קונה, ולוקה בכלאים כי לא גרע ממנהיג בקולו והעיקר שמזיז את הבהמה.

אבל הרא"ש בב"מ פסק כשמואל. ב"י. ואפשר שבכל מקרה לענין כלאים מחייב כיון שלא גרע ממנהיג בקולו.

יג

מאה שהנהיגו כאחד

כולם לוקים

שנים שעשוה בשאר איסורים

רשב"א: חייב ופטרו רק בשבת ובזב

ישועות מלכו: חייב ופטרו רק מקרבן וכרת.

יד

תוספת חמור לסוסים כשלא נדרש

אסורה ולא אומרים החמור כמי שאינו אפילו כשאפשר בלעדיו. ר"ש ח' ג'.

טו

לקשור מין אחר באחורי קרון או צדיו

אסור מפני שמסייעו בסחיבת העגלה. ר' יוחנן. או מפני שנושאים יחד החבל שבינתיים. רב.

לקשור כלב , עגל או כבש תחת הקרון

דרישה: אפשר ללמד זכות שעושים דרך אקראי.

ט"ז, ערוה"ש: אסור ואין מקום להקל.

לקשור העוף או הכלב לאוכף הסוס

ר' אפרים, ארחות חיים, בדק הבית, ש"ך – אסור.

אור זרוע – הכוונה לאסור רק כשהכלב רץ וההעוף פורח אצל הסוס ואז נושאים החבל שביניהם. אבל לקשור זע"ז בצמוד פשוט שמותר.

טז

לעשות מלאכה באדם ובהמה יחד

מותר ירושלמי ח' ד'

ספר החינוך- שאין לו עמה חברה כלל והוא כעושה מלאכה אצל עץ.