סימן רצז* - סעיף ה

Name: סיכום הלכות כלאי בהמה
Author: הרב ירון אליה

מותר לגדל ולקיים כלאי בהמה

משנה כלאים ח משנה א: ... כלאי בהמה מותרים לגדל ולקיים ואינם אסורים אלא מלהרביע, כלאי בהמה אסורים זה בזה:

כלאי בהמה מותרים בהנאה ובטהורות גם באכילה

משנה ביכורים ב משנה ח, י: כוי נחלקו בו חכמי ישראל יש אומרים שהוא תיש הבא על הצביה וי"א בריה בפני עצמה היא. ולא הכריעו בה חכמים אם חיה היא אם בהמה יש בו דרכים שוה לחיה ויש בו דרכים שוה לבהמה ... כיצד שוה לבהמה חלבו אסור בית יוסף כאן: משמע דבשרו מותר³. כחלב בהמה ואין חייבין עליו כרת ואינו נלקח בכסף מעשר לאכול בירושלם וחייב בזרוע ולחיים וקבה רבי אליעזר פוטר שהמוציא מחברו עליו הראיה:

מותר לרכוב על גבי פרדה

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ח הלכה ב: איסי בן עקביה אמר אסור לרכב על גבי פרדה מקל וחומר ומה אם בבגדים שאת מותר ללבוש זה על זה את אסור בתערובתן. בהמה שאת אסור להנהיג בה בזו עם זו לא כל שכן את אסור לרכוב עליה. והא כתיב [שמואל ב יג כט] וירכבו איש על פרדו וינוסו. אין למדין מן המלכות. והא כתיב [מלכים א א לג] והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי. בריה מששת ימי בראשית היתה.

תוספתא מסכת כלאים (ליברמן) פרק ה הלכה ו : איסי הבבלי אומ' אסור לרכוב על גבי פרדה מקל וחומר ומה אם במקום שמותר ללבוש שני חלוקות כאחד הרי הוא אסור בתערובתן מקום שאסור לנהוג שתי בהמות כאחד אינו דין שאסור בתערובתן אמרו לו הרי הוא או' והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי והורדתם אתו אל גחון אמ' להן אין משיבין מתקוע אמרו לו הרי הוא אומ' ויעש דוד הישר בעיני ה' ולא סר מכל אשר צוהו רק בדבר אוריה החתי

הלכות קטנות לרא"ש (מנחות) הלכות כלאים: ובתוספתא קתני אמר להן אין למידין מן התקוע פירוש תקע עצמו לדבר הלכה ושלא כדין עשה. א"ל הרי הוא אומר ויעש הישר בעיני ה' ולא סר מכל אשר צוהו. וליתא לדאיסי דהאי ק"ו מעיקרא פריכא הוא. דאין חומרא בכלאי בהמה טפי מבכלאי בגדים דכי היכי דאין כלאי בגדים בלא חבור ה"נ אין כלאי בהמה בלא חבור דכתיב בהו יחדיו כמו בכלאי בגדים.

ערוך השולחן יורה דעה סימן רצז* : וס"ל להפוסקים דאיסי יחידאה הוא וחכמים פליגי עליה.

סעיף ה: מי שעבר והרכיב בהמתו כלאים, הרי הנולד מהם מותר בהנאה. כרא"ש ולא כאיסי בן עקביא שאסר לרכב על פרדה. גר"א.
ואם היה מין טהורה עם מין טהורה, מותר באכילה. שמצינו בכוי שרק חלבו אסור. ב"י. וכן הנרבעת מותרת באכילת חולין. ט"ז. (אמנם בבכורות ז. מצינו שטמאה וטהורה כלל לא מולידים. ערוה"ש.)

ונראה שאין להקשות שמא המשנה כמ"ד בריה בפני עצמה היא [ר' יהודה במחלוקת עם ר' נחמן. בבלי חולין פ.] שלא מצינו שהביאו אותה כראיה וממילא נראה שהיא מתיישבת גם לעניין כלאי בהמה. ולכאורה היה נראה להביא ראיה מנוסח המשנה 'ואין אסורים אלא מלהרביע' ומשמע שהנאה מותרת כקיום. ואפשר שאין זו ראיה כיון ש'אין למדין מהכללות ואפילו במקום שנאמר בהם חוץ' [ערובין כ"ז.]
↩

עמוד הקודם עמוד הבא

התחברות