סיכום הלכות כלאי בהמה

שיתוף

תגיות:  כלאיים

סיכום הלכות כלאי בהמה ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה. על סדר השו"ע.

סימן רצז* - סעיף ז

הרב ירון אליה

הרב ירון אליה

סימן רצז* - סעיף ז

מין מדברי וישובי אינם כלאיים אלא כשיש הבדל מהותי בגופם

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ח הלכה ד ע"פ ידיד נפש: שור בר מין בהמה. רבנין אמרין מיכא הוה וערק לתמן חכמים אומרים שתחילה היה גדל בישוב, וערק למדבר וממילא הוא אותו מין. רבי יוסי אמר עיקריה מן תמן הוה תחילתו במדבר, ובישוב יש מין אחר. הא שור עם שור בר אינן כלאים דלא כרבי יוסה דרבי יוסה אמר כלאים. ואילין דמתרגמין ותורי בר וראמנין כרבי יוסה.
בבלי בבא קמא נה. : אמר שמואל: אווז ואווז הבר - כלאים זה בזה. מתקיף לה רבא בר רב חנן: מאי טעמא? אילימא משום דהאי אריך קועיה חרטומו והאי זוטר קועיה, אלא מעתה, גמלא פרסא וגמלא טייעא, דהאי אלים קועיה צוארו עב והאי קטין קועיה, הכי נמי דהוו כלאים זה בזה! אלא אמר אביי: זה ביציו מבחוץ ביצי הזכרות ניכרין באווז הבר מבחוץ, וזה ביציו מבפנים. רב פפא אמר: הא טעונה חדא ביעתא בשיחלא בטעינה אחת אווז בר אינו טוען ביצה שניה עד שתלד את הראשונה, והא טעונה כמה ביעתא בשיחלא.
סעיף ז: מין שיש בו מדברי וישובי, כגון שור הבר4 עם השור; והרמך (פירוש סוס; מן בני הרמכים) (אסתר ח, י) עם הסוס מותרים זה עם זה.
אבל האווז עם אווז הבר, כלאים זה בזה, מפני שהאווז ביציו מבפנים ואווז הבר ביציו מבחוץ, מכלל שהם ב' מינים. אמנם הבדל קטן כמו אורך החוטם או רוחב הצוואר אינו שינוי מין ומותרים כגון בגמל פרסי וערבי. ב"ק נה..

  1. הש"ך הקשה שמצינו ברמ"א סימן כ"ח מחלוקת בשור הבר שיש סוברים שהוא חיה וכיצד המחבר התיר אותה עם שור?! הגר"א תרץ שהמחבר סובר שהוא שור וכן מוכח שם שפסק שהמנהג לא לכסות את דמו וערוה"ש כתב שהספק כתוב על בופאלו ואינו שור הבר אלא איל הבר ובשור הבר אין ספק. ועוד שגם בופאלו העיקר לדינה שהוא בהמה ולא צריך כיסוי.

עמוד הקודםעמוד הבא