סימן רצז* - סעיף א

Name: סיכום הלכות כלאי בהמה
Author: הרב ירון אליה

כלאי בהמה נוהג בחיה, בהמה ועופות

ויקרא פרק יט: אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ.

משנה בבא קמא ה' ז': אחד שור ואחד כל בהמה לנפילת הבור ולהפרשת הר סיני ולתשלומי כפל ולהשבת אבידה, לפריקה, לחסימה, לכלאים דהרבעה, אף על גב דכתיב (ויקרא י"ט) בהמתך לא תרביע כלאים, הוי נמי חיה ועוף בכלל, דילפינן בהמה בהמה משבת. וכן לענין כלאים דהנהגה דלא תחרוש בשור ובחמור יחדיו (דברים כ"ב) ילפינן שור שור משבת, דהוא הדין לכל שני מינים של בהמה חיה ועוף. ומיהו לענין פסק ההלכה מן התורה אינו חייב אלא כשחורש ומנהיג בשני מינים שאחד טמא ואחד טהור דומיא דשור וחמור, אלא שאסרו חכמים כל שני מינים, בין ששניהם טמאים בין ששניהם טהורים: ולשבת דכתיב שורך וחמורך וכל בהמתך, וחיה בכלל בהמה. וכל, רבויא הוא לרבות עופות וכן חיה ועוף כיוצא בהן. א"כ, למה נאמר שור או חמור? אלא שדבר הכתוב בהווה בדבר הרגיל להיות.

בבא קמא דף נד עמוד ב: לכלאים - אי כלאים דחרישה, יליף שור שור משבת; אי כלאים דהרבעה, יליף בהמתך בהמתך משבת. וגבי שבת מנלן? דתניא, ר' יוסי אומר משום ר' ישמעאל: בדברות הראשונות נאמר עבדך ואמתך ובהמתך, ובדברות האחרונות נאמר ושורך וחמורך וכל בהמתך, והלא שור וחמור בכלל כל בהמה היו, ולמה יצאו? לומר לך: מה שור וחמור האמור כאן - חיה ועוף כיוצא בהן, אף כל חיה ועוף כיוצא בהן.

כלאי בהמה נוהג בטמאים ובטהורים

משנה מסכת כלאים פרק ח משנה ב : בהמה עם בהמה וחיה עם חיה. בהמה עם חיה וחיה עם בהמה. טמאה עם טמאה וטהורה עם טהורה. טמאה עם טהורה וטהורה עם טמאה, אסורין לחרוש ולמשוך ולהנהיג:

כלאי בהמה נוהג במינים שבים וכן במין ים עם מין יבשה

בבא קמא דף נה עמוד א: המרביע שני מינים שבים - לוקה. מאי טעמא? אמר רב אדא בר אהבה משמיה דעולא: אתיא למינהו למינהו מיבשה. בעי רחבה: המנהיג בעיזא ושיבוטא קשר קרון לעז ודג זה צף על המים וזה מושך עמו על שפת הים, מהו? מי אמרינן: כיון דעיזא לא נחית בים ושיבוטא לא סליק ליבשה - לא כלום עביד, או דלמא השתא מיהת קא מנהיג? מתקיף לה רבינא: אלא מעתה, חיבר חטה ושעורה בידו, וזרע חטה בארץ ושעורה בחוצה לארץ, הכי נמי דמחייב! אמרי: הכי השתא, התם - ארץ מקום חיובא, חוצה לארץ לא מקום חיובא, הכא - אידי ואידי חיובא הוא אם היה מנהיג ספינה בים בשני דגים של שני מינין חייב דהא דרשינן למינהו למינהו מיבשה.

כלאי בהמה נוהגת בחו"ל

בבלי קידושין לט.: דאמר שמואל: את חקתי תשמורו - חוקים שחקקתי לך כבר, בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע - מה בהמתך בהרבעה, אף שדך בהרכבה; ומה בהמתך נוהג בין בארץ בין בח"ל, אף שדך נוהג בין בארץ בין בח"ל. מדלא כתיב ושמרתם את חקתי משמע את חקתי אשר מעולם תשמרו מלמד שהזהיר את נח ובניו עליהן ואלו הן החקים 'בהמתך לא תרביע' 'שדך לא תזרע' ואיזו זריעת כלאים שאני אומר שחקקתים לך כבר? דומיא דבהמה דבר המסויים והיינו הרכבה. ומהכא נפקא לן בסנהדרין (דף ס) דבני נח הוזהרו עליהן והכא אתה מוסיף ללמוד מהיקש זה דומיא דבהמה אפי' בח"ל דהא חובת הגוף היא אף שדך בח"ל.

כלאי בהמה נוהגת עם בהמת חבירו

ספרא קדושים פרשה ב פרק ד יד: ואין לי אלא בהמתך על בהמתך, מנין בהמתך על בהמת אחרים בהמת אחרים על בהמתך, בהמת אחרים על בהמת אחרים מנין תלמוד לומר את חוקותי תשמורו. קרבן אהרן קדושים פרשה ב פרק ד: שירצה חוק שחקקתי בכם תשמרו אותו תמיד, בכל אופן שיהיה, ולזה נאמר דנקט בהמתך לפי שדבר הכתוב בהווה.

סעיף א: המרכיב זכר על נקבה שאינו מינו, בין בבהמה, בין בחיה ובעופות, אפילו במיני חיה שבים, הרי זה לוקה. משמע אפילו טהורה בטהורה הוא מהתורה, כטור ולא כרמב"ם בסע' י להלן שמהתורה רק בטהורה וטמאה כשור וחמור. ט"ז.

מותר להושיב עוף לדגור על ביצים של מין אחר

פתחי תשובה יורה דעה סימן רצז* ס"ק א: להושיב עוף טהור על ביצי עוף אחר אין בזה חשש כו' כ"כ גם התשב"ץ (ח"ב סימן נ"ח) וכתב הטעם שאין התרנגולת עושה אלא מעשה דברים המוסיפין הבל והמושיב תרנגולת על ביצי מין אחר כמטמין אותם בתוך מוכין.

עמוד הקודם עמוד הבא

התחברות