הלל , על הניסים ודין התענית

תחנון – אין אומרים כל שמונת ימי חנוכה, ולא למנצח "יענך ביום צרה" , ובשבת אין אומרים צדקתך [תרפג, א בהגה] .

קריאת ההלל – בכל יום משמונת ימי חנוכה גומרים את ההלל בברכה בתפילת שחרית [שו"ע תרפ"ג א'] כיון שהנס נתחדש בכל יום. ואומרים לאחריו חצי קדיש, ובשבת חנוכה ובראש חודש טבת אומרים אחריו קדיש תתקבל כיון שיש בהם תפילת מוסף [כה"ח שם ב'] .

חיוב נשים בהלל – יש מחייבים את הנשים באמירת הלל, שאף הן היו באותו הנס (אול"צ ד, מט , הלח"ג ס, יט ⁷⁶. שבט הלוי א, רה ) ויש פוטרים כשאר מ צוות עשה שהזמן גרמן ( בא ה"ל תכב, ב. הליכות שלמה שטז . חזו"ע ריג) . למעשה, נכון ש בנות ספרד תאמרנה הלל ללא ברכה ו האשכנזיות אם ירצו תאמרנה בברכה .

אמירת על הניסים – בכל שמונת ימי חנוכה אומרים "על הניסים" בתפילה לאחר מודים ובברכת המזון בברכת הארץ.

שכח ולא אמר על הניסים – וכבר אמר שם ה' של הברכה של אחריה כבר אינו חוזר, ואינו רשאי גם לסיים 'למדני חוקיך' ע"מ לחזור. ובתפילה , טוב שיאמר על הניסים לאחר 'אלוקי נצור' . ויתחיל בנוסח 'מודים אנחנו לך על הניסים ...' עד הסיום. וכששכח בברכת המזון, כשיגיע להרחמן יאמר 'הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיהו ... עד הסיום.

תענית – אין מתענים בימי חנוכה [תרע, א] . וגם תענית שעות אין לקבל עליו. ויש שהזהירו לטעום דבר מה קודם חצות כדי שלא יחשב לתענית שעות [הגריש"א] .

הנוהגים להתענות ביום זיכרון לאב ואם ( יארצייט ) שיחול בחנוכה, לא יתענו בחנוכה [ רמ"א תרעא, ג ], אלא יקדימו להתענות קודם כד בכסלו ⁷⁷. המתענים תענית יום כיפור קטן, ו כבר נהגו שנים להקדים התענית של ערב ר"ח טבת ליום כד' כסלו לא ישנו מנהגם , אבל לכתחילה לא מתענים ערב חנוכה [משנ"ב תרפו ס"ק א] . וטוב יותר שיעשו התרה למנהגם ויקדימו התענית לכ"ג בחודש [כה"ח תרפו ה'] ויש שכתבו שלא נוהגים בתענית בערבי ר"ח ח שוון, ט בת, א ייר ו ת שרי וסימנך "מלבד חטא"ת הכיפורים" [ ראה בגליון מחניים צ'] .