אבילות בחנוכה
דיני אבילות נוהגים בחנוכה כרגיל , קורעים על שבעת הקרובים , וכן מבקרים ומנחמים את האבל בחנוכה [שו"ע תרצו סעי' ד] .
ומ"מ אין מספידים בימי החנוכה אלא לחכם שנפטר, ובשעת הלוייתו [שו"ע תרע , ט] . ואין אומרים צידוק הדין בבית האבל [ רמ"א תרפג, א] .
אמירת הלל לאבל – למנהג הספרדים האבל גומר את ההלל בחנוכה, בברכה , לפי שהוא חיוב ואינו מנהג כמו בראש חודש, ולכן יאמר אותו יחד עם הציבור הבאים להת פלל בבית האבל (כה"ח תרפג אות ד, מאמר מרדכי לגרמ"א עמ'461 , חזו"ע עמ' ריז, ) .
ול מנהג האשכנזים האבל אינו אומר הלל (משנ"ב תרפ"ג א) , ושאר המתפללים בבית האבל יאמרו הלל בביתם . ויש נוהגים שהאבל יוצא מן ה חדר ושאר הציבור אומר שם ההלל ( גשר החיים כ, ג, אות ז ) .
סעודת חנוכה משפחתית – אבלים בתוך י"ב חודש (לאחר שלשים) מותרים להשתתף ב מסיבה משפחתית שנוהגים לעשות מדי שנה לכבוד החנוכה . ויקפידו לזמר רק מענייני החג ( גש ה"ח כא, ח, ו. הליכות שלמה יז, יג) וללא מחולות ו כלי נגינה. ויש אוסרים כיון שאינ ה סעודת מצווה לענין זה ( אג"מ ג, קסא)
ביקור בבית העלמין - מנהג רוב הספרדים שלא לבקר בימים אלו בבית הקברות ביום פקודת השנה לאב ואם , או ביום השבעה והשלושים , מפני שמתעוררים לבכי ולמספד על יד הקבר . ולכן יקדימו לבקר לפני חנוכה ( בא"ח וישב כב, ילקו"י מועדים 192 ) . ובשבעה יאחרו העליה לאחר חנוכה. ו את הסעודה והלימוד יעשו בחנוכה ביום השבעה ו השל ו שים ו השנה (ילקו"י אבלות ר"ט) .
ומנהג האשכנזים לעלות ל בית העלמין בחנוכה ואומרים רק המזמורי תהילים והקדיש ומדלגים א-ל מלא רחמים ( גשר החיים ח"א, כט, ה ) . ובכל אופן נכון ש לא יעשו גילוי מצבה בימי חנוכה, לפי שאז רגילים להספי ד (פני ברוך לו, ט) .
בקברי הצדיקים , התנאים והאמוראים , אפשר לבקר בימי החנוכה, לפי שאין עושים שם בכי והספד [כה"ח סי' תרע, ילקוט יוסף עמ' 192 . וראה לקמן בחלק המנהגים בענין זה ] .
עמוד הקודםעמוד הבא