תמצית הלכות חנוכה

זמן ההדלקה

הרב יגאל הדאיה והרב ירון אליה

הרב יגאל הדאיה והרב ירון אליה

זמן ההדלקה

זמן ההדלקה: 'מצותה משתשקע החמה' למנהג רוב הספרדים ההדלקה ב'סוף השקיעה' שהיא זמן צאת הכוכבים [שו"ע תרע"ב א] , ויש ה נוהגים עפ"י הקבלה שמדליקים בשקיעה [ מנהג בית אל, דברי שלום] .
בני אשכנז מהם נוהגים להדליק בשקיעה [מנהג הגר"א 3] , ומהם הנוהגים להדליק בצאת הכוכבים [מנהג החזו"א. וראה משנ"ב שם שלא הכריע] .
הדלקת מאוחרת יותר , לכתחילה: מי ש לא הדליק עם חשיכה יכול להדליק לכתחילה עד ח צ י שעה מחשיכה (שו"ע תרע"ב, ב) ו בזמן זה מדליק אפילו אם לא מצויים אנשים באותו רחוב (אול"צ, ד, מג, ג) .
גם ה יום שדרך אנשים להגיע לבית מעבודתם מאוחר יותר, נכון להקפיד ולהדליק תוך חצי שעה לחשיכה (גר"א במעשה רב. אול"צ שם , חוט שני עמ' שיז 'ואם עבר' ) ו יש שהקלו להדליק לכתחילה כל עוד מצויים אנשים ב רחוב בו מדליק ויש ששיערוהו לשעה תשע בערב בישוב גדול , והכל לפי המציאות (פסת"ש תרעב ד) .
מי שלא הדליק בזמנו : אם עבר זמן ההדלקה לכתחלה ולא הדליק, מדליק והולך בדיעבד כל הלילה (שו"ע תרע"ב, ב) וידליק בתוך ביתו, ו לענין ברכה לכתחילה צריך שיהיו עוד שנים מבני ביתו נעורים ( שונה הלכות תרע"ב ד . אול"צ מד, ו ולעיכובא ) ויש ש הצריכו רק עוד אחד ( הלח"ג נח, נח ) ויש ש מקלים בשעת צורך לברך גם כשמדליק לבדו [חזו"ע עמ' סד. מבית לוי עמ' ב. ובשעה"צ יז כתב שהנוהג כן אין מוחים בידו] .
ת פילת ערבית למדליקים בצה"כ : נהגו רבים מהספרדים להקדים להתפלל ערבית בשקיעה ולהדליק נרות בצ את הכוכבים [ילקו"י רח] ויחזרו על ק"ש בזמנה .
ואם לא ה קדימו להתפלל, י קדים ההדלקה במספר דקות קודם צה"כ ו ית פלל לאחר ההדלקה (ביה"ל 'אין מקדימין') .
ואם לא הדליקו עד צאת הכוכבים יש אומרים שיתפללו ערבית תחילה כיון שתדיר קודם (משנ"ב תרע"ב א) ויש אומרים ש יקדימו הדלק ת הנרות לתפילה כיון שזמ ן מצוות ם לכתחילה מצומצם יותר ( אול"צ ד, מג, ה. הלח"ג נח, נט )
הדלקה מפלג המנחה – מי שמוכרח לצאת מביתו קודם זמן ההדלקה ומתכוין לשוב ולישון בביתו , יש אומרים ש יכול להדליק קודם השקיעה מ פלג המנחה בברכה והיא לחומרא בשעת תשפ"ה 15:56 4[משנ"ב תרעב ס"ק ג , הגרמ"א ב מקר " ק ט יט , יחוו"ד ז, קג ]. ויש הסוברים שלא ניתן ל ברך על ההדלקה קודם חשיכה [כה"ח ג , נ ר ציון תכ"ד בשם האול"צ. שבט הלוי ג פא ] .
ומ"מ המדליק קודם חשיכה יקפיד להשתמש בנרות ארוכים או בכמות גדולה של שמן שידלקו לפחות עד חצי שעה לאחר צה"כ. [וראה לקמן לענין ערב שבת ] .
בעל שאינו נמצא בבית בזמן ההדלקה - כשבעל הבית נאלץ להיעדר מביתו בזמן ההדלקה , ראוי ונכון שיְמָנֵה את אישתו או אדם אחר מבני ביתו, להדליק נרות חנוכה בזמן וכמבואר לעיל שלכתחילה יש להקפיד על הזמן שקבעו חכמים 5[ילקו"י עמ' 223, תורת המועדים עמ' מא. מאמ"ר ה ט ] ‎ .
נסיעה לאירוע משפחתי - לפיכך משפחה שנוסעת באחד מימי החנוכה לפני זמן ההדלקה , לאירוע משפחתי וכד' ודעתם לחזור הביתה באותו הערב , ינהגו כך:
אם דרכם להדליק ב תוך הבית 6, ידליקו בביתם בכל שעה שיחזרו.
ואם דרכם להדליק על פתח הבית או על החלון ולפרסם את הנס לבני רשות הרבים, ינהגו בסדר העדיפויות הזה :
אם יספיקו לחזור ב זמן ש עדיין מצויים ברחוב עוברים ושבים , יש אומרים שידליקו את הנרות כשי חזרו 7ויש אומרים שעדיף שי מנו שליח שידליק עבורם בזמ נה 8.
אם עתידים לחזור בשעה מאוחרת לאחר שאין עוברים ושבים, ידליקו ע"י שליח בזמנה [הליכות שלמה עמ' רעט, 65] . ואם אין אפשרות למנות שליח ידליקו לפני היציאה מזמן פלג המנחה , ואם מברכים יש להם על מה שיסמוכו . או ש ידליקו בחזרתם , בתוך ביתם.
להשתדל להדליק בזמן – ומן האמור יש ללמוד, שאין לאחר את הדלקת הנרות, מסיבות שאין בהם ממש, ויש להשתדל ולהדליק בזמן. ואם הוכרח לאחר את ההדלקה לאחר חצי שעה מתחילת הזמן, אם עדיין ישנם עוברים ושבים, יזדרז להדליק כלפי רה"ר. ואם כבר פסקו העוברים ושבים ידליק כאשר שאר בני הבית יגיעו, שאז יש יותר פירסום הנס [תרעב סעי' ב בהגהה, ובמשנ"ב ס"ק י] .

  1. וכן מנהג ותיקי האשכנזים הירושלמים עפ"י הגרשז"א

  2. שעה ורבע זמניות קודם חשיכה. ומכון להחמיר כשיטתו של הרב אליהו שחשיכה מחושבת מזמן צה"כ (18 דקות אחר השקיעה) שהרי יש מחמירים לא לברך כלל מזמן פלג המנחה. בשעת צורך ניתן להקדימה בכ- 3.5 דקות (שהוא צה"כ 13.5 דקות מהשקיעה) ובשעת דוחק ניתן להקדים לשעת פלג המנחה המופיע בלוחות ומחושב מהשקיעה ומוקדם בכ- 14 דקות מהזמן שצוין למעלה.

  3. וכ"ד הגרמ"א שתדליק האשה לאחר נטילת רשות מבעלה, ואם מקפיד תחכה כמ"ש במקר"ק לרב הררי. וראה שו"ת שבה"ל ח"ד סימן סו שסוגיין דעלמא שמחכים לבעל שיחזור וידליק כל שעתיד לחזור בזמן שעדיין ניתן לברך.

  4. כגון שגרים בקומה גבוהה למעלה מ 9.6 מ' או שאין להם פתח הפונה לרשות הרבים או שנמצאים בסמטה צדדית שלא מצויים בה עוברים ושבים.

  5. שבט הלוי חלק ד סימן סו. הרב מאזוז בהערות איש מצליח עמ' מב. הרב אשר וייס בתשובה. השיקולים להמתין הם: א. 'עדיף בו יותר מבשלוחו' ב. לדעה זו בימינו הזמן לברכה הוא ארוך יותר. ג. נראה בדעת המשנ"ב תרעה סק"ט ע"פ המג"א שלא מועיל שליח להדלקה אלא כשהמשלח עומד עליו, וכן נראה דעת הגרמ"א במקר"ק הררי פרק ז' סוף הערה יח.

  6. אור לציון  חלק ד' פרק מג סעיף ד, שו"ת יחוה דעת חלק ג סימן נא (אך יש לשים לב שדיבר באשתו ועוד שהסביר הרב מאזוז בדבריו שמדובר שיחזור לאחר השעה שמצויים בה עוברים ושבים). וסברתם היא שלרמב"ם אי אפשר לברך על ההדלקה לאחר חצי שעה מהשקיעה. ולענין נוכחות המשלח סוברים כדעה שנדרשת רק לכתחילה או רק לצורך הברכה. ואמנם כשהשליח היא אשתו יותר מתחזקת הסברא להדליק בזמן. אך הפוסקים בסברא הראשונה חולקים גם באשתו. וראה עוד בזה בשו"ת באהלה של תורה חלק ב' סימן צט.

עמוד הקודםעמוד הבא