הדלקה עושה מצווה

כיון שהמצוה בהדלקה , יש להקפיד להדליק את הנרות מראש במקום ובאופן שתוכל לה תקיים בו המצווה במלואה [שוע תרעה א] .

הדלקה במקום רוח – ולכן אין להדליק הנרות במקום שידוע מראש שיכבו מחמת רוח מצויה. ואם עשה כן, צריך לכבותם ולחזור ולהדליקם במקום הראוי להם ללא ברכה [ דשמא לא הוי ברור שיכבה . משנ"ב תרעג, כה ושעה"צ ] .

איסור העברת הנרות – אין להדליק את הנרות במקום אחד ע"מ להעבירם למקום אחר ( אפילו אם מקום ההדלקה ראוי) כיון שנראה שהדליק לצרכו . ואם עשה כן לא יצא וצריך לכבותם ולהדליקם מחדש במקומם (שו"ע תרעה, א) אך ללא ברכה [ מקר"ק הררי ז, ב ' בשם הגרמ"א ] .

חסרון בכמות השמן – צריך שבשעת ההדלקה תהיה בחנוכיה כמות שמן שמספיקה להדלקה של חצי שעה. ואם לא עשה כן לא יועיל שיוסיף שמן לנרות הד ו לקים , אלא יכבה את הנרות, יוסיף שמן וידליק מחדש ללא ברכה. [שו"ע תרעה , א , משנ"ב ה ] .

הדלקה בעש שית - כשמדליקים בחוץ ויש רוח נושבת צריך לתת את הנרות בתוך עששית [קופסה] של זכוכית שקופה ⁵⁰. ואם אין לו עששית כזו, והרוח נושבת עדיף שידליק בפנים בחלון. ויש מי שכתב שמחוייב להוציא מכספו ולקנות עששית, ולהדליק בחוץ כפי עיקר התקנה [ שבות יצחק ה לג בשם הגריש"א].

נרות שכבו - אם הדליק במקום שאין הרוח מצויה ואעפ"כ כבו הנרות, מעיקר הדין אינו זקוק להדליק שוב (שו"ע תרעג ב) . וראוי להחמיר ולחזור ולהדליקם, ללא ברכה, ובפרט בערב שבת או בכל פעם שההדלקה הייתה מפלג המנחה וכבו קודם השקיעה [משנ"ב נז . כה"ח נו ] .