החייבים בהדלקה

ראה משנ"ב תרעה סק"ט שצריך שיעמוד המשלח אצל השליח, ועכ"פ אין דבריו אמורים באיש ואשתו, וכן מוכח במשנ"ב תרעז ס"ק יב. וכ"כ במקר"ק לרב הררי ט, ה בהערה משם הגרמ"א.

שכן כתב בספר הפרנס [קנב] שנפטר בהדלקת 'אשתו, הוריו או בני ביתו'. וכן כתבו בספר מעין אומר ג, מה. נר ציון [ה, יד], 'ברוך אומר' [או"ח ג' ריג] וראה ספר 'בית ההוראה [אהבת שלום א, ת]. וזה פשוט שהרי הוא עדיף משליח שמועיל למרות שאין חיובו שם. וכן דברי הפר"ח [תרע"ז, א] שהוא מקור דין עקירת ביתו כתב 'הלך הוא וכל בני ביתו' והובאו דבריו בביה"ל תרע"ז 'במקום שאוכל'.

וטעמו 'שדבר המותר לגדול מבני אשכנז, פשוט הוא שיש להתיר כן לקטן מבני ספרד. וכן להיפך'.

דעת הגר"ש משאש, והגר"א שפירא זצ"ל שהפנימיה היא ביתם של התלמידים וצריכים להדליק שם בברכה. וכן משמע במג"א במבוא לסימן תרע"ז שדברי השו"ע בחיוב השתתפות הוא בבחורי ישיבה.

נחלקו הפוסקים במקרה בו אחד מבני הזוג שנמצא בחו"ל בחנוכה, אם יוצא בהדלקת בן זוגו שבארץ ישראל, כשזמני ההדלקה משתנים בין הארצות. יש הסוברים שאינו יוצא בהדלקת בן זוגו וצריך להדליק בברכה [הגרב"צ א"ש והוסיף שטוב שיכוין לא לצאת בהדלקת ביתו]. ויש אומרים שתמיד יוצא יד"ח בהדלקת בן זוגו שבארץ כיון שהיה נר דלוק בביתו בזמן החיוב [הגרשז"א]. ויש מחלקים שאם בן הזוג בארץ מדליק קודם שהגיע זמן החיוב בחו"ל [בארצות המערביות לא"י] לא יצא, וידליק בחו"ל כשיגיע הזמן. ואם כבר הגיע זמן החיוב בחו"ל כשהדליק בן הזוג בארץ [בארצות המזרחיות לא"י] אף שכבר נהיה שם בוקר, יכול לצאת בהדלקה שמדליקים בביתו בארץ [מנח"י, הגר"מ פינשטיין]. ולכן עדיף שבן הזוג שנמצא בחו"ל ישתתף בפרוטה עם אדם אחר שמדליק בברכה.

כדין "מקום שאין בו ישראל" שחייב לראות הנרות [שו"ע תרע"ז ג']. ויש מקום לחייבו גם משום שאינו נחשב סמוך כ"כ על שלחן הוריו. ועוד שמסתמא יש שם חיילים שאין מדליקים עליהם בביתם, ובהדלקתו הוא מוציאם יד"ח.

ומקורם בשו"ת רב פעלים (ב, נ) שהתיר לבעל להדליק נר שבת בברכה בחדר השינה קודם שאשתו מדליקה במקום האכילה וכן דימה שם זאת לנר חנוכה וכתב שגם הב"י מודה כשמקדים. ומסברה זו נראה שאין לחלק בין בין הורים שנמצאים בחו"ל להורים שנמצאים בארץ ויודע שטרם הדליקו. ואכן בנר ציון לא חילק בזה. אמנם במאמ"ר (ה לה) החמיר לספרדים במקרה כזה.

וכמו כן בחזו"ע עמ' קנא התיר לאדם שמסופק אם מדליקים עליו בביתו ויש לו פתח משל עצמו להדליק בברכה מכח ספק ספיקא. וצריך מבעוד יום לכוין שלא לצאת בהדלקתם אם ידליקו.

הליכות שלמה ערה יד, מקראי קודש י, כג בשם הגר"מ אליהו זצ"ל, הרב קנייבסקי והרב קרליץ. אמנם באול"צ (ד, מז, ו) כתב שגם כשהחופה בלילה ילך לביתו וידליק או ישלח שליח בזמן ההדלקה (ואפשר שטעמו הוא שהולכים אחר מקום השינה). ובהליכות שלמה כתב זאת רק לגבי חופה ביום.

כדברי השו"ע לענין שבת רס"ג ח