התחברות
סיכום הלכות תפילה עם ביאור לשון השו"ע והרמ"א ותמצית דברי נושאי הכלים ופוסקי זמנינו בנושא
סימן קיד – דין הזכרת הרוח וגשם וטל
הרב אליעזר טובי והרב ירון אליה
סימן קיד – דין הזכרת הרוח וגשם וטל
סעיף א: מתחילים לומר משיב הרוח ומוריד הגשם במוסף של יום טוב האחרון של חג
לשון השו"ע: מתחילין לומר בברכה שניה: משיב הרוח ומוריד הגשם, בתפלת מוסף של יום טוב האחרון של חג אע"פ שבחג נידונים על המים, וא"כ היה ראוי להתחיל מיו"ט ראשון, אין מתחילים עד יו"ט שני כיוון שגשמים בסוכות הם סימן קללה,
ואין פוסקין עד תפלת מוסף של יום טוב הראשון של פסח ובין כשמתחילים ובין כשפוסקים, היה ראוי להתחיל בערבית, אך אין מתחילים עד מוסף כיון שלא כולם מגיעים לבית הכנסת בערבית ולא רצו חכמים שיהיו אגודות אגודות (שחלק מתחילים מבערב וחלק בבקר) ולכן תקנו שיתחילו במוסף.
סעיף ב: אסור להזכיר הגשם עד שיכריז הש"צ
לשון השו"ע: אסור להזכיר הגשם עד שיכריז הש"צ (וי"א (יש כאן ט"ס וצ"ל 'פירוש') שקודם שמתחילין מוסף מכריז השמש משיב הרוח וכו', כדי שהצבור יזכירו בתפלתן, וכן נוהגין), (מרדכי רפ"ק דתענית).
הלכך אף אם הוא חולה או אנוס, לא יקדים תפלתו לתפלת הצבור, לפי שאסור להזכיר עד שיאמר ש"צ;
אבל אם יודע שהכריז ש"צ, אעפ"י שהוא לא שמע, מזכיר; ומטעם זה, הבא לב"ה והצבור התחילו להתפלל, יתפלל ויזכיר, אף על פי שהוא לא שמע מש"צ.
אם לא הכריז הש"צ על הגשם קודם התפילה:
שו"ע, מ"ב(סק"ד) – אסור להזכיר גשם בתפילה לפני שהכריז הש"צ. אמנם אם יאמר אחד מן הציבור באמצע תפילתו (אע"פ שאסור לו לעשות כן שהרי לא שמע מן הש"ץ), נחשב כהכרזה ויהיה מותר לשומעים להזכיר בתפילתם.
כה"ח (אות יג) – עפ"י הסוד יש לומר במוסף דווקא משיב הרוח ומוריד הגשם, ולכן אף אם לא הכריז הש"צ יש להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם.
סעיף ג: הזכיר רוח או טל או לא הזכיר אין מחזירין אותו
לשון השו"ע: אם אמר משיב הרוח (ולא הזכיר 'מוריד הגשם') (בימות החמה), או לא אמרו בימות הגשמים, אין מחזירין אותו; וכן בטל, אם הזכירו בימות הגשמים, או לא הזכירו בימות החמה, אין מחזירין אותו. ואפילו לא סיים הברכה.
הגה: ואנו בני אשכנז לא מזכירין טל, לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, רק אומרים בימות החמה ורב להושיע מכלכל חיים וכו' (טור). וממילא אין כאן מה להכריז לציבור י"א שש"צ פוסק להזכיר בתפלת מוסף יום טוב הראשון של פסח, אבל הקהל מזכירין ואינן פוסקין עד מנחה, ששמעו כבר מש"צ שפסק בתפלת המוסף, וכן נוהגין זה לפי המנהג שהזכיר בסמוך שבני אשכנז אינם מזכירים טל בימות החמה.
סעיף ד: אם אמר מוריד הגשם בימות החמה מחזירין אותו
לשון השו"ע: אם אמר מוריד הגשם בימות החמה, מחזירין אותו וחוזר לראש הברכה ואף אם נזכר מיד, לא יתקן אלא יחזור לראש הברכה, כיוון שהזכיר גשמים וקלקל את הברכה (עי' פסק"ת, אות ח, אור לציון חלק ב פרק ז סעיף כט);
ואם סיים הברכה, חוזר לראש התפלה ואם אמר בא"ה ולא חתם מחיה המתים, יסיים 'למדני חוקיך' ויחזור לתחילת הברכה.
ואפילו במקום שצריכים גשם בימות החמה, אם הזכיר גשם במקום טל, מחזירין אותו. (וכן אם הזכיר גשם וטל נמי מחזירין אותו (כי הזכיר גשם בימות החמה, ומה שהזכיר טל לא מועיל)) (בית יוסף בשם הרמב"ם והרא"ש והטור).
אם סיים מחיה המתים ועדיין לא התחיל אתה קדוש – האם יחזור לראש התפילה או לראש הברכה?
שו"ע, בה"ל, (ד"ה 'ואם סיים')ילקו"י (סע' ד')אור לציון (שם) – חוזר לראש התפילה.
כה"ח, (אות כז), הגר"מ אליהו (בסידורו) – אם לא התחיל 'אתה קדוש' אינו חוזר אלא לברכת 'אתה גיבור'(משום סב"ל) ורק אם התחיל 'אתה קדוש' חוזר לראש התפילה.
סעיף ה: בימות הגשמים אם לא אמר מוריד הגשם מחזירין אותו והני מילי שלא הזכיר טל
לשון השו"ע: בימות הגשמים, אם לא אמר מוריד הגשם, מחזירין אותו; והני מילי שלא הזכיר טל, אבל אם הזכיר טל, אין מחזירין אותו ולכן לדידן כאן בארץ ישראל שכולם מזכירים מוריד הטל בקיץ, אם לא אמר מוריד הגשם בחורף אינו חוזר לעולם (כי וודאי הזכיר מוריד הטל, שכך מורגל לשונו לומר, 'משיב הרוח ומוריד הגשם' או 'מוריד הטל').
סעיף ו: הא דמחזירין אותו (כשלא הזכיר גשם ולא טל) דווקא אם התחיל הברכה שאחריה
לשון השו"ע: במה דברים אמורים שמחזירין אותו כשלא אמר בימות הגשמים מוריד הגשם, היינו כשסיים כל הברכה והתחיל ברכה שאחריה, ואז חוזר לראש התפלה זה דווקא אם לא הזכיר גם טל, וכמש"כ בסע' הקודם, ולכן לדידן פשיטא שלא חוזר;
אבל אם נזכר קודם שסיים הברכה, יאמר במקום שנזכר; ואפילו אם סיים הברכה, ונזכר קודם שהתחיל אתה קדוש, א"צ לחזור, אלא אומר: משיב הרוח ומוריד הגשם, בלא חתימה ולדידן שבדיעבד יוצא ידי חובה (כי הזכיר מוריד טל וכמש"כ לעיל, אין להזכיר"משיב הרוח וכו'"אחר שחתם, ורק אם נזכר לפני שאמר ברוך אתה ה'–יזכיר במקום שנזכר "משיב הרוח וכו'".
הגה: שלשה ברכות הראשונות חשובות כאחת, ובכל מקום שטעה בהם, חוזר לראש, בין שהוא יחיד בין שהוא ציבור (טור).
טעה ושכח להזכיר בתפילתו דבר שאין מחזירין עליו:
מ"ב (ס"ק ל"ב), ילקו"י (סע' ב), הגר"מ אליהו (בסידורו) - אם אמר ברוך אתה ה', מסיים הברכה ואינו מזכיר וכן אינו רשאי לומר למדני חוקיך ולחזור. (כגון משיב הרוח ומוריד הגשם, יעלה ויבוא בערבית של ר"ח).
בא"ח (פרשת בשלח, אות טז) – מי שלא הזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם, ונזכר רק אחר שחתם מחיה המתים – יאמר שם משיב הרוח ומוריד הגשם לפני שיתחיל האל הקדוש.
טעה ושכח להזכיר בתפילתו דבר שמחזירין עליו:
אם סיים כבר הברכה ועדיין לא התחיל הברכה הבאה – יזכיר שם וימשיך בתפילתו.
אם נזכר אחר שהזכיר שם ה' בחתימת הברכה קודם שסיים הברכה:
שו"ע – אם נזכר לאחר שהזכיר ה', יסיים את הברכה ויזכיר שם כנ"ל בסמוך במי שסיים הברכה.
מ"ב (ס"ק ל"ב), ילקו"י (סע' ב') כה"ח (לעניין יעלה ויבוא, סי' תכ"ב, אות יא) – אם נזכר לאחר שהזכיר ה', יסיים למדני חוקיך ואז יחזור להזכיר מה שצריך. ואם סיים הברכה יזכיר שם כשו"ע (וראה להלן קיז ד לעניין שאלת מטר).
סעיף ז: בכל מקום שאמרנו שחוזר לברכה שטעה בה הני מילי בשוגג אבל במזיד חוזר לראש
לשון השו"ע: בכל מקום שאנו אומרים חוזר לברכה שטעה בה, ה"מ שטעה בשוגג, אבל במזיד ומתכוין, חוזר לראש. כיוון שכל הברכות נחשבות ברכה אחת לעניין מי ששינה בהם במתכוין כר' גרשון והראב"ד. עולת תמיד.
› ובסימן קד (סע' ו) כתב שאם שח חוזר לתחילת הברכה. ויש שכתבו לחלק, שכאן כיוון ששינה בנוסח התפילה חמור יותר. [כה"ח, סי' ק"ד אות לג; ילקו"י סע' יב ובהערה]. ויש שכתבו שדבריו כאן הם עיקר. פר"ח ז'.
סעיף ח: בימות החמה אם נסתפק אם הזכיר מוריד הגשם עד ל' יום בחזקת שהזכיר וצריך לחזור
לשון השו"ע: בימות החמה, אם נסתפק אם הזכיר מוריד הגשם אם לא, עד ל' יום בחזקת שהזכיר הגשם, וצריך לחזור.
הגה: וה"ה לדידן דאין מזכירין טל בימות החמה, אם נסתפק לו אם אמר מוריד הגשם בימות הגשמים, כל ל' יום, חוזר, דודאי אמר כמו שרגיל והרי לא הזכיר לא טל ולא גשם; לאחר ל' יום אינו חוזר (ד"ע).
סעיף ט: אם ביום ראשון פסח אומר אתה גבור עד מוריד הטל צ' פעמים הוא בחזקת שלא הזכיר גשם
לשון השו"ע: אם ביום ראשון של פסח אומר ברכת אתה גבור עד מוריד הטל צ' פעמים, כנגד ל' יום שאומר אותו ג' פעמים בכל יום, משם ואילך אם אינו זוכר אם הזכיר גשם הרי הוא בחזקת שלא הזכיר גשם, ואינו צריך לחזור אך לא יתחיל מ'אתה גיבור' אלא מ'מחיה מתים' וכו', כדי שלא להזכיר שם ה' לבטלה (מ"ב ס"ק ל"ט; כה"ח אות נה; ילקו"י סע' ח').
הגה: וכן לדידן, אם אמר עד מכלכל חיים בלא משיב הרוח ומוריד הגשם שמזכירין בימות הגשמים, וכן אם אמר בשמע"צ צ' פעמים אתה גבור עד מוריד הגשם, אם נסתפק אח"כ אם הזכיר או לא, חזקה שהזכירו (ד"ע) ולדעת החת"ס (שו"ת, ח"א, סי' כ')לכתחילה יש לומר ק"א פעמים כדי לסמוך שלא לחזור בספק ובדיעבד אם אמר צ' פעמים לא חוזר (והביאו המ"ב וכה"ח).
› כאן כתב השו"ע שבתשעים פעמים שיאמר משנה חזקתו. ובסעיף הקודם תלה בשלושים יום, ולכאורה הדברים סותרים זה את זה, שהרי בל' יום יש יותר מצ' תפילות שמזכיר בהם גשם(שיש תפילות מוסף בשבת וביו"ט). ומאידך, יש פחות מצ' תפילות ששואל בהן בברכת השנים (כי בשבת אינו שואל). ונחלקו הפוסקים מה העיקר, ולמעשה הכריעו [המ"ב (ס"ק ל"ז), ילקו"י (הערה ח), כה"ח (אות ן')] שספק ברכות להקל, ובכל מקרה יש להכריע לקולא. (ולכן לעניין שאלת טל ומטר, אע"פ שאין בשלושים יום תשעים תפילות ששואל בהן (כנ"ל), מ"מ אחר שלושים יום אם נסתפק אינו חוזר).
עמוד הקודםעמוד הבא