סיכום הלכות תפילה עם ביאור לשון השו"ע והרמ"א ותמצית דברי נושאי הכלים ופוסקי זמנינו בנושא

סימן קיב – שלא להפסיק לא בשלשה ראשונות ולא בשלשה אחרונות

הרב אליעזר טובי והרב ירון אליה

סימן קיב – שלא להפסיק לא בשלשה ראשונות ולא בשלשה אחרונות

סעיף א: אל ישאל אדם צרכיו בג' ראשונות ולא בג' אחרונות

לשון השו"ע: אל ישאל אדם צרכיו בג' ראשונות, ולא בג' אחרונות כי ברכות אלו אינן לשאילת צרכים אלא לשבח;
ודוקא צרכי יחיד, אבל צרכי צבור שרי שזה בעצמו שמבקשים צרכי רבים, הוא שבח לפניו שהרבים צריכים לו.
› על פי האמור בסעיף זה, נהגו ברוב הקהילות להוסיף פיוטים (בעיקר ביום כיפור) אפילו בג' ברכות ראשונות, שיש בזה שבח לה' יתברך. וכן מבואר בזה שאמירת"זכרנו לחיים"ו"מי כמוך"שמוסיפים בעשי"ת שרי משום שזה צרכי רבים. וכתבו הפוסקים, שאין לבטל מנהג שנהגו.

סעיף ב: אין לומר פיוטים בתפילה

לשון השו"ע: אין לומר פיוטים ולא קרובץ (פי' קרובץ ליוצר, וי"א שהוא ר"ת קול רנה וישועה באהלי צדיקים) בתפלה.
הגה: ויש מתירין, הואיל וצרכי רבים הם (הרא"ש והתוס' והרי"ף והר"ן ריש פ' בתרא דר"ה והגהות מיימוני פ"י וטור), וכן נוהגים בכל מקום לאמרם.

בני עדות המזרח שנהגו לומר פיוטים בתוך התפילה

הגרע"י יחוה דעת חלק ב סימן ז: בני עדות המזרח שנהגו להוסיף פיוטים קודם נשמת כל חי בימי שמחה לכבוד חתן כלה או בימים נוראים כמובא במחזורים, ראוי לבטל המנהג ולהנהיג אמירת פיוטים לאחר קדיש תתקבל. וכ"פ בשו"ת עשה לך רב חלק ה סימן ד. ודעת האר"י שרק פיוטים שתקנו תנאים ואמוראים ניתן לומר בתוך התפילה, שו"ת וישב הים חלק ג סימן יח.
עמוד הקודםעמוד הבא