התחברות
סיכום הלכות תפילה עם ביאור לשון השו"ע והרמ"א ותמצית דברי נושאי הכלים ופוסקי זמנינו בנושא
סימן קיז דיני ברכת השנים
הרב אליעזר טובי והרב ירון אליה
סימן קיז דיני ברכת השנים
סעיף א: בארץ ישראל מתחילים לשאול גשמים מליל ז' במרחשון
לשון השו"ע: ברכת השנים, צריך לומר בה בימות הגשמים: ותן טל ומטר, ומתחילין לשאול מטר בחוצה לארץ בתפלת ערבית של יום ס' אחר תקופת תשרישזה בד"כ בלילה שלפני 5/12, (ויום התקופה הוא בכלל הס' הגה"מ פ"ב),
ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל ז' במרחשון אע"פ שכבר החלו להזכיר גשמים בשמיני עצרת, מ"מ תקנו חז"ל שלא יתחילו לשאול עד שיספיקו עולי רגלים להגיע למחוז חפצם, ושואלין עד תפלת המנחה של ערב יום טוב הראשון של פסח, ומשם ואילך פוסקין מלשאול.
בן ארץ ישראל שיצא לחוץ לארץ לפני ז' במרחשון – האם כשיגיע ז' במרחשון יתחיל לשאול מטר בברכת השנים?
החיד"א(ברכ"י, סק"ה) – אינו שואל טל ומטר, שיש לו לשאול כפי ששואלים באותו מקום שבו הוא נמצא כעת.
פר"ח (אות ב) – אם דעתו לחזור בתוך שנה לביתו, שואל כבני א"י. ואם בדעתו להשאר יותר משנה, שואל כמקום שהלך לשם (אפילו אם בני ביתו נשארו בא"י).
ילקו"י (סע' טו), פסק"ת (אות ג) – אם דעתו לחזור בתוך שנה לביתו, או שהשאיר אשה ובנים בא"י, שואל טל ומטר בברכת שומע תפילה. (וי"א שיאמר בנוסח 'ותן טל ומטר בארץ הקודש' [וכ"כ בפסק"ת, ובילקו"י לא כ"כ])
ואם יצא לחוץ לארץ אחר ז' במרחשון (ודעתו לחזור במשך השנה):
ילקו"י (סע' טז), החיד"א(שם, סק"ו) – ימשיך לשאול, כיוון שכבר התחיל.
הרב ואזנר (שבט הלוי, ח"י, סי' כ"ב) פסק"ת (שם) – ישאל טל ומטר בברכת שומע תפילה.
סעיף ב: יחידים הצריכים למטר בימות החמה שואלים בשומע תפילה
לשון השו"ע: יחידים הצריכים למטר בימות החמה, אין שואלין אותו בברכת השנים, אלא בשומע תפלה, ואפי' עיר גדולה כנינוה או ארץ אחת כולה כמו ספרד בכללה, או אשכנז בכללה, כיחידים דמו בשומע תפלה;
ומיהו אם בארץ אחת כולה הצריכים מטר בימות החמה, טעה בה יחיד ושאל מטר בברכת השנים, (אם רוצה) חוזר ומתפלל בתורת נדבה בלא שאלה בברכת השנים (אבל אינו מחויב לחזור כלל), (ב"י בשם מהרי"א והרמב"ן והר"ן סבירי להו כהרא"ש) ולדעת השו"ע חייב לחזור בנדבה (כה"ח, אות כג).
סעיף ג: אם שאל מטר בימות החמה מחזירין אותו
לשון השו"ע: אם שאל מטר בימות החמה, מחזירין אותו.ויחזור לתחילת ברכת השנים, בין אם נזכר מיד ובין אם נזכר אפילו אחר כמה ברכות. ואם נזכר אחר שאמר ברוך אתה ה' יסיים למדני חוקיך ויחזור לתחילת ברכת השנים. ואם עקר רגליו, דהיינו שאמר פסוק"יהיו לרצון"יחזור לראש התפילה.
סעיף ד: אם לא שאל מטר בימות הגשמים מחזירין אותו
לשון השו"ע: אם לא שאל מטר בימות הגשמים, מחזירין אותו, אף על פי ששאל טל ואם נזכר קודם שהגיע לחתימה, יחזור לשאול 'ותן טל ומטר' וימשיך כסדר. ואם כבר הזכיר בא"ה בחתימת הברכה,יאמר שם למדני חוקיך, ויחזור לתחילת הברכה.
אבל אם שאל מטר ולא טל, אין מחזירין אותו מפני ששאלת טל אינה מעכבת כיוון שהטל אינו נעצר לעולם.
אם חתם מברך השנים ונזכר שלא שאל מטר קודם שהתחיל 'תקע בשופר' – היכן יזכיר?
מג"א (סק"ה), ילקו"י (סע' ו'), הגרמ"א (בסידורו) – יאמר שם בין ברכה לברכה ואז ימשיך תקע בשופר וכו'. (כפסק השו"ע לעיל בסי' קי"ד סע' ו' שכל עוד לא התחיל הברכה עדיין נחשב כעומד באותה ברכה, וא"כ מקיים תקנת חכמים לשאול מטר בברכת השנים).
מ"ב (ס"ק ט"ו), קיצוש"ע (סי' יט, סע' ו) – אם חתם מברך השנים, לא יאמר לפני תקע בשופר אלא ימתין לשאול בשומע תפילה, דבזה יוצא לכו"ע. (כי המ"ב חושש לדעת החולקים על השו"ע הנ"ל)
אור לציון (ח"ב, פ"ז, לב)– אם יודע שיזכור לשאול בשומע תפילה, ימתין לשאול 'ותן טל ומטר לברכה' בשומע תפילה. ואם חושש שמא ישכח עד שיגיע לשומע תפילה, יאמר מיד לפני שמתחיל 'תקע בשופר'.
סעיף ה: אם לא שאל מטר ונזכר קודם שומע תפילה ישאל בשומע תפילה
לשון השו"ע: אם לא שאל מטר, ונזכר קודם שומע תפלה, אין מחזירין אותו, ושואל בשומע תפלה. (ואם היה לו תענית וצריך לומר עננו, יאמר השאלה קודם עננו (כי שאילת מטר חמורה יותר שהרי מחזירין אותו אם לא שאל, משא"כ עננו)) (אבודרהם),
ואם לא נזכר עד אחר שומע תפלה וכבר התחיל 'רצה', אם לא עקר רגליו, חוזר לברכת השנים; ואם עקר רגליו, חוזר לראש התפלה;
ואם השלים תפלתו ואינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו, אעפ"י שעדיין לא עקר רגליו, כעקורים דמי ולכן אנו שרגילים לומר 'אלקי נצור' אחר התפילה, סיום אמירת 'יהיו לרצון' (השני) נחשב אצלנו לעקירת רגליו;
ואם נזכר אחר שחתם שומע תפלה, קודם שהתחיל רצה, נראה שאומר ותן טל ומטר, ואחר כך אומר רצה.
סיכום דיני מי ששכח לשאול מטר בברכת השנים:
› אם התחיל תקע בשופר – ימתין עד שומע תפילה וישאל שם (ואם לא התחיל, עי' בדעות הפוסקים שהובאו בסעיף הקודם).
› אם שכח לשאול בשומע תפילה: אם נזכר קודם שאמר ה' בחתימת הברכה – ישאל במקום שנזכר ויסיים 'כי אתה... בא"ה שומע תפילה'. ואם נזכר אחר שאמר ברוך אתה ה', יסיים למדני חוקיךוישאל טל ומטר ויסיים את הברכה כנ"ל.
ואם נזכר אחר שסיים ברכת שומע תפילה –יזכיר שם לפני 'רצה' ואז ימשיך רצה וכו'.
› אם כבר התחיל 'רצה'– כשנזכר חוזר לברכת השנים (ששם עיקר שאילת גשמים, וכיוון שמחזירים אותו חוזר לשם).
› אם סיים פסוק 'יהיו לרצון' וכו' השני – חוזר לראש התפילה.
עמוד הקודםעמוד הבא