סימן קיח חתימת ברכת השיבה

רמ"א – אם טעה וחתם מלך אוהב צדקה ומשפט אינו חוזר, כיוון שהזכיר מלך, ומה שאמרו שצריך לחזור, זה במי שאמר אל אוהב צדקה ומשפט, שכיוון שלא הזכיר כלל מלך לא יצא. [וכן פסקו הכה"ח (אות א); בא"ח (נצבים, אות יט); הגר"מ אליהו (בסידורו)משום סב"ל].

שו"ע(בסי' תקפ"ב) – צריך לחזור, דנוסח המלך המשפט הוא לעיכובא, ולא די במה שהזכיר מלך (עי' ב"י שם). והחזרה תהיה לברכת השיבה, ואם עקר רגליו חוזר לראש התפילה. [וכן פסקו הגרע"י (יחו"ד, ח"א, סי' נז); החיד"א (ברכ"י סק"ב). ולא אומרים בזה סב"ל, דלא שייך לומר סב"ל בתפילה, שהרי גם אם ימשיך בתפילתו (כדעת הרמ"א) הרי הוא נכנס לסב"ל, דלדעת מרן אין לו להמשיך. ומ"מ כתב(יחו"ד, שם) שאם נזכר שטעה אחר שסיים תפילתו - יחזור ויעשה תנאי, שאם אינו חייב לחזור תהיה תפילתו לנדבה אבל לדעת כה"ח אין לחזור בתנאי נדבה כיון שקימ"ל שהיום לא מכוונים כראוי ודעת רוב הפוסקים שיצא, וכדלעיל קז ד'].