התחברות
סיכום הלכות תפילה עם ביאור לשון השו"ע והרמ"א ותמצית דברי נושאי הכלים ופוסקי זמנינו בנושא
סימן קיא – דין סמיכות גאולה לתפלה
הרב אליעזר טובי והרב ירון אליה
סימן קיא – דין סמיכות גאולה לתפלה
סעיף א: צריך לסמוך גאולה לתפילה ולא יפסיק ביניהם
לשון השו"ע: צריך לסמוך גאולה לתפלה ולא יפסיק ביניהם, אפי' באמן אחר גאל ישראל ולא בשום פסוק, חוץ מה' שפתי תפתח (תהילים נא, יז).
הגה: וי"א שמותר לענות אמן על גאל ישראל, וכן נוהגין (טור) לנוהגים על פי הרמ"א, לכתחילה יש לסיים בשווה עם החזן שאז לכל הדעות אינו עונה, או שיתחיל פסוק ה' שפתי תפתח מעט לפני הש"צ, ובכך יוצא לכו"ע(מ"ב, ס"ו, ס"ק ל"ה) ויש שנוהגים שהחזן אינו מסיים גאל ישראל בקול רם כדי לצאת מספק, ויש שערערו על כך. ראה פסת"ש סו י.
וי"א הא דצריך לסמוך גאולה לתפלה, היינו דוקא בחול או בי"ט, אבל בשבת א"צ (פי' דטעמא דבעינן למסמך גאולה לתפלה, משום דכתיב יענך ה' ביום צרה (תהילים כ, א) וסמיך ליה יהיו לרצון אמרי פי וגו' וגואלי (תהילים יט, טו), ושבת לאו זמן צרה; ולענ"ד נראה דמה שא"כ בי"ט, הוא משום שהם ימי הדין כדתנן במשנה ב' פ"ק דר"ה: בפסח, על התבואה וכו') (הגהת אשיר"י פ"ק דברכות וכל בו הלכות שבת ומהרי"ל הל' יום טוב),
וטוב להחמיר ולסמוך גאולה לתפילה גם בשבת אם לא במקום שצריך לכך (טור). כגון כדי לענות לקדיש וקדושה וברכו (מ"ב)וכ"פ בילקו"י (סע' ה')ובכה"ח (אות ו', ט') כתב שעפ"י הסוד אין חילוק בין שבת לחול בזה, ואין לענות לשום דבר שבקדושה בין גאולה לתפילה אפילו בשבת.
› אין להפסיק בין גאולה לתפילה אפילו בשהייה בשתיקה. לפיכך אם ממתינים שיהיו עשרה שיתחילו יחד תפילת עמידה, ימתינו קודם החתימה (כגון ב'שירה חדשה') ולא אחר גאל ישראל (ילקו"י, סע' א). וכן אם רוצה לענות לקדיש, ימתין לענות בשירה חדשה (כה"ח אות ו).
ולהקשיב לש"צ לקדושה וכד' להיות שומע כעונה – בילקו"י(סע' ב) כתב שמותר אפילו אחרי גאל ישראל, אך זה בתנאי שהחזן בקי ומכוון להוציא ידי חובה את הרבים.
› אחר שהתחיל 'ה' שפתי תפתח' לכו"ע אינו פוסק לשום דבר שבקדושה שהרי הוא כמי שהתחיל תפילת שמונה עשרה.
סעיף ב: החזן חוזר ואומר פסוק ה' שפתי תפתח וכו'
לשון השו"ע: החזן, כשמתחיל י"ח בקול רם, חוזר ואומר: ה' שפתי תפתח ופי יגיד וכו' והאשכנזים נוהגים לאמרו בלחש אולם בני עדוה"מ נוהגים לאמרו בקול. ואין לחזן להפסיק בדיבור בין תפילת הלחש לחזרת הש"צ מלבד לענות לקדיש וקדושה וכד'.
סעיף ג: סמיכות גאולה לתפילה עדיף מתפילה בציבור
לשון השו"ע: אם עד שלא קרא ק"ש מצא ציבור מתפללין, לא יתפלל עמהם, אלא קורא ק"ש וברכותיה ואח"כ יתפלל, דמסמך גאולה לתפלה עדיף
סמיכת גאולה לתפילה בערבית
מ"ב ס"ק י"א; ילקו"י סי' רל"ו, סע' ח': יתחיל עמידה עם הצבור ויקרא ק"ש אח"כ, דסמיכות גאולה לתפילה של ערבית אינה חשובה כל כך לדחות בשבילה תפילה בציבור
כה"ח אות יב עפ"י האר"י ז"ל:, אין להפוך סדר התפילה כי מהפך בזה סדר תיקון העולמות ולכן גם בערבית יקרא ק"ש ואח"כ יתפלל, אף שיפסיד עי"ז תפילה בצבור. ואם יוכל להתפלל במניין אחר לקיים דברי כולם עדיף טפי.
עמוד הקודםעמוד הבא