התחברות
סיכום הלכות קריאת ספר תורה עם ביאור לשון השו"ע והרמ"א ותמצית דברי נושאי הכלים ופוסקי זמנינו בנושא
סימן קמד - שלא לדלג בתורה מענין לענין, ודיני ההפטרה
הרב ירון אליה
סימן קמד - שלא לדלג בתורה מענין לענין, ודיני ההפטרה
סעיף א: מדלגים בנביא ואין מדלגים בתורה בשני עניינים
לשון השו"ע: מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה מפרשה זו לפרשה אחרת; וה"מ בשתי ענינים, דחיישינן שמא תתבלבל דעת השומעים כי בתורה יש אזהרות ומצוות שצ"ל קשוב להם וחוששים לבלבל את הציבור בשינוי נושא משא"כ בנביא שאין יוצאת משם הוראה.
אבל בחד ענינא, כגון: אחרי מות (ויקרא טז) ואך בעשור (ויקרא כג, כג)שכהן גדול קורא ביום הכפורים, מדלגיןכיון דתרווייהו מענין יוה"כ. וכן בתענית ציבור מדלגים5 לפסל לך כיון הוא עניין אחד וכן בשני אנשים.
והוא שלא יקרא על פה, שאסור לקרות שלא מן הכתב אפי' תיבה אחת;
ובנביא אחד מדלגין אפי' בשני ענינים, והוא שלא ישהה בדילוג בענין שיעמדו הציבור בשתיקהוהיום שקורים בחומש ואין שהיה של גלילה מותר לדלג אפילו כשהפסוקים הם משני נביאים.;
וה"מ בנביא אחד, אבל מנביא לנביא אין מדלגין בזמנם וכשהוא בשני עניינים;
ובתרי עשר מדלגין מנביא לנביאשהם חשובים כנביא אחד לענין זה מפני שהם קצרים, ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחלתו. ובשאר נביאים כתב הכס"מ שמותר למפרע וכ"כ הפר"ח והמג"א חולק. כה"ח ט.
דילוג בשני עניינים לשני בני אדם
שעה"צ ג: בתרי גברי מותר לדלג בשני עניינים.
כה"ח ג: דעת מרן בבד"ה שאין קוראים כלל בס"ת אחד בשני עניינים מפני כבוד הציבור שממתין לגלילה. והותר רק בשעת הדחק כבסעיף ג.
סעיף ב: הוספת פסוקים לאחר ההפטרה
לשון השו"ע: נוהגין בשבת שיש בו חתן, לומר אחר הפטרת (הפטרה י"א שהוא מלשון אין מפטירין אחר הפסח, שענינו סילוק, כלומר: סילוק תפלת שחרית) השבוע, שנים או שלשה פסוקים מהפטרת שוש אשיש (ישעיה סא, י - סג, ט),כיון שהיום שקוראים בחומש כרוך ואין שהות בגלגול. או שהיה נאמר בע"פ כמו בפסוק 'גואלנו'. אמנם אין לחדש במקום שלא נהגו.
והיום נוהגים הספרדים לאחר עליית החתן לקרוא ולתרגם בחומש ואברהם זקן. כה"ח י. ויש שהוציאו ס"ת לזה. כנה"ג.
וכשחל ר"ח בשבת וביום א', אחר שמפטירין ההפטרה בשבת, אומרים פסוק ראשון ופסוק אחרון מהפטרת ויאמר לו יהונתן מחר חודש (שמואל א. כ, יח - מב) ואין למחות בידם.
( וע"ל סי' תכ"ה סעיף ב' ובסוף סי' תכ"ח היאך נוהגין). דשם נתבאר לענין שני ימי ר"חשלרמ"א היום אין נוהגין לדלג מנביא לנביא כללולא קוראים שני פסוקים מהפטרת מחר חודש .
סעיף ג: אין גוללין ספר תורה בציבור
לשון השו"ע: אין גוללין ס"ת בצבור להביא אותו למקום הקריאה, מפני כבוד הצבור אלא במקום שיש שני ספרים וגוללים השני בזמן הקריאה בראשון. כה"ח יב.
ואם אין להם אלא ס"ת אחד, והם צריכים לקרות בשני ענינים, גוללין, וידחה כבוד הצבור. דמסתמא הצבור מוחלין על כבודם כדי לקיים קריאת המפטיר כדין. משנ"ב. ומוטב שידחה כבוד הציבור ולא תדחה תקנת חכמים. ב"י. (כמרדכי. ודעת הרשב"א שאין גוללין, וקוראין בחומש. וכ"כ הפר"ח. והמנהג כשו"ע.)
הוציאו כבר ספר תורה ואינו פתוח במקום הקריאה
שמש צדקה: לא יחזירו מפני כבוד הספר
זרע יעקב: יחזירו ולא יגלול מפני כבוד הציבור
נראה בכה"ח יג שעיקר להלכה שיגללו את זה שהוציאו לחוץ.
סעיף ד: אין קורין לאדם אחד בשני ספרי תורה
לשון השו"ע: אין קורין לאדם אחד בשני ספרי תורהבין בענין אחד ובין בשני ענינים, משום פגמו (פירוש שנראה כפוגם ומטיל דופי בראשון) של ראשון, ואם יש הכרח להעלות אותו אדם יגללו הספר הראשון ויקרא בו שוב.
ולהעלות עם הפסק עולה אחר: למג"א מותר ולב"ח וא"ר אסור.
אבל שלשה גברי בשלשה ספרים, כגון: ר"ח טבת שחל להיות בשבת, ליכא משום פגם.
עליית למי שעלה בשבעה קרואים
פרישה ה: מותר להעלות פעמיים באותו ספר אבל לא למפטיר משום ספק ברכה לבטלה שכבר שלמו החיובים.
מהרי"ל ה, מג"א ט: מותר למפטיר בספר אחר אם אין אחר שיודע אבל לא למי שעלה שביעי שניכר הפגם.(וכן משמע משו"ע בסי' רפבה שהתיר רק כשאין אחר שיודע לקרוא וברמ"א שם כתב כך בפירוש)
אליה רבה ד: אין להקל אפילו תוך ז' עולים אלא בשעת הדחק, משום ברוב עם הדרת מלך.
חתן בראשית למי שעלה כבר בספר ראשון
אליה רבה: אפשר להעלותו גם לחתן בראשית כיון שאינו ברצף והיה חתן תורה אחר לפניו.
יחווה דעת(חלק ג סימן נ): אם אין אלא כהן אחד, וזכה בעליית חתן תורה, רשאי לעלות לכהן, ואחר כך לעלות לתורה בתור חתן תורה באותו ספר אבל לא לחתן בראשית שהוא בספר אחר.
כה"ח כ: המנהג שאפילו בשמחת תורה אין אחד עולה שתי פעמים לא בספר אחד ולא בשתי ספרי תורות.
- ↩
קוראים לכהן בשמות פרק לב פס' יא-יד וללוי קוראים בפרק לד מפסוק א'.