התחברות
סיכום הלכות קריאת ספר תורה עם ביאור לשון השו"ע והרמ"א ותמצית דברי נושאי הכלים ופוסקי זמנינו בנושא
סימן קמג - דין אם נמצאת ס"ת מוטעה, ויתר דיני הספר
הרב ירון אליה
סימן קמג - דין אם נמצאת ס"ת מוטעה, ויתר דיני הספר
סעיף א: חיוב מנין לקריאת התורה
לשון השו"ע: אין קורין בתורה בפחות מעשרה גדולים בני חוריןדהוא דבר שבקדושה ואינו בפחות מי',
ואם התחילו בעשרה ויצאו מקצתן ונשתיירו ששה, גומרים את כל מניין הקרואין בחובת היום. אך לא מוסיף, מפטיר והפטרה. משנ"ב. לא קדיש. כה"ח ה שלא כשער אפרים.
אמירת קדיש לאחר ספר תורה כשלא נשתייר מניין
ראה סימן נה סעיף ג מחלוקת שו"ע (ע"פ פר"ח שם) ורמ"א בעניין קדיש תתקבל לאחר חזרה שנשתיירו ללא מניין ושם כה"ח אות לה.
שער אפרים אות ז: אומרים גם קדיש לאחר הקריאה
ברכי יוסף, כה"ח אות ה: אין אומרים קדיש שזה עניין אחר.
קראו מפטיר ונותרו ללא מנין – לא יקראו הפטרה בברכה. כה"ח ט. יבי"א חלק ז – אור"ח סימן כ ד"ה 'ג) ולכאורה'. ובערוה"ש הקל.
סעיף ב: אין קורין אלא בה' ספרים התפורים בגלילה
לשון השו"ע: אם כתבו כל חומש לבדו, אפילו בגלילה כספר תורה, אין קורין בו שזהו גנאי לציבור עד שיהיו כל חמשה חומשים תפורים ביחד.הגה: והם כתובים בגלילה כספר תורה,
אבל בחומשים שלנו שאינן בגלילה ובקלף, אפילו כל ה' ספרים ביחד אין לברך עליהם ובישוב שאין להם ס"ת נכון לקרות בחומשין בלא ברכה.(מרדכי סוף פרק הנזקין וס"פ הקומץ ותשובת הרמב"ן סי' קפ"ז, וקצ"ט ורבי' ירוחם נ"ב ח"ב ואגור בשם שבולי הלקט ומהרי"ק שורש ס"ח /ס"ט/ והכל בו ומ"ע פ"ט מה' ס"ת),
ובמקום שיש ס"ת ואין ש"ץ הבקי בנגינה בעל פה, ראיתי נוהגים שהש"ץ קורא מן החומש בנקוד והעולה או הש"ץ קורא אחריו מן הס"ת הכשר.
סעיף ג: אין מברכים על פסול
לשון השו"ע: אפילו בכפרים שאין נמצא להם ס"ת כשר, אין מברכין עליועל חומש יחיד אפילו עשוי בגלילה או ספר שיש בו פסול. כה"ח טז. והרמ"א להלן הסתפק.
סעיף ד: נמצא טעות מחליפים ספר ואין מברך לפניה
לשון השו"ע: אם נמצא טעות בס"ת לשו"ע אפילו כשאינו משנה את המשמעות או הביטוי בשעת קריאה בין העולים, מוציאין ספר תורה אחרת, ומתחילין ממקום שנמצא הטעות שבדיעבד סומכים על הסוברים שטעות בס"ת אינה פוסלת אותו לקריאה, ומשלימין הקורים על אותם שקראו במוטעהומ"מ אם אפשר לקרות ז' קרואים ממקום שפסקו ראוי ונכון לעשות כן;
ואם נמצא טעות באמצע קריאת הקוראשל אחד העולים , גומר קריאתו בספר הכשר כיון שלא ניתן לברך על הפסול.ויקרא ג' פסוקים בחדש, ומברך לאחריה, ואינו חוזר לברך לפניהכיון שכיון לאותה קריאה (המחבר כשיטת מהר"י בי רב שמברך ברכה אחרונה רק על ספר כשר).
הגה: ואם כבר קראו עמו ג' פסוקים ואפשר להפסיק כלומר שרחוק ג' פסוקים מסיום פרשיה ומתחילתה, פוסקים שם, ומברך אחריה ומשלימים המנין בספר תורה האחר שמוציאין (מרדכי פ"ב דמגילה)הרמ"א מיצע בין דעת המחבר למרדכי שלמרדכי אפילו לא קראו ג' פסוקים ימשיכו לקרוא בפסול עד ג' פסוקים ואת תיקון הטעות יאמרו ע"פ, כיון שס"ת אחר צריך ברכה נפרדת. וכ"פ המג"א.
והא דמוציאין אחר, דוקא שנמצא טעות גמורשנשתנה קריאת התיבהכגוןכבש-כשב או אפילו רחבו-רחבה, תומים-תאומיםאונשתנה משמעותה נמצה-נמצא , אבל משום חסירות ויתרות כגוןאבותינו-אבותנו או אפילו מִגרשיהם-מִגרשיהן אין להוציא אחר וכן חסרון במסורה גדולות, קטנות, הפוכות, נקודות, שאין ספרי תורה שלנו מדוייקים כל כך שנאמר שהאחרת יהיה יותר כשר (אגור ופסקי מהרי"א סי' פ' וריא"ז ומהרי"ל פסקו דאין להביא ס"ת אחרת, וב"י פסק דצריך להוציא ס"ת אחרת) לכן צריך לחלק כך;
ובשעת הדחק, שאין לצבור רק ס"ת פסול ואין שם מי שיכול לתקנו, י"א דיש לקרות בו בצבור ולברך עליו (כל בו ואבודרהם), ויש פוסליןוכן סתמו האחרונים. משנ"ב כט.(תשובת הרשב"א תפ"ז ות"ה /תת"ה/ ומיימוני פ"י מהלכות ס"ת);
ואם הספר שלם רק שיש בו רק חומש אחד שלם בלא טעות, יש להקל לקרות בברכה באותו חומש, אף על פי שיש טעות באחרים (ר"ן). ומנהג הספרדים כמרן שאין לקרוא בספר תורה פסול כלל. כה"ח מד.
סוגי טעויות בספר תורה
טעויות הפוסלות ויש להוציא ספר אחר
- אות שנחלקה לשניים - אפילו אם תינוק יקרא האות כהלכתה ואפילו הפרוד דק.
- אות שהפסידה צורתה בבירור
- אותיות שנדבקו למנהג הספרדים אפילו בדיבוק קל (כיון שצ"ל מוקף גויל. כף החיים קמג לב ודווקא ודאי דבוק ולא ספק. שם לה.)
- אותיות שנדבקו למנהג האשכנזים כאשר:
- הדיבוק גס שנראות כהמשך אחד
- או שדומות יחד לאות אחרת כגון כ ו שנדבקו ונעשו מ
- או שמקום הדיבוק בתחילת כתיבת האות או באמצעיתה (אך בסופה מקלין)
- אות חסירה /מיותרת. ולמנהג האשכנזים רק אם משתנה צורת הקריאה הטבעית (וחמישיתו – וחמישותיו)או המשמעות (נמצה – נמצא)
- למנהג הספרדים אות שמגיעה לסוף הקלף באופן שאינה מוקפת גויל
- למנהג הספרדים שעווה שמכסה אות באופן שאינה נכרת. ומנהג העולם להחמיר אפילו שלא במקום הקריאה. כה"ח מ מא.
- מילה מיותרת / כפולה
- מילה שחולקה ונכתבה בשתי שורות
- שינוי בצורת הפרשיות:
- כגון פתוחה במקום סתומה או סתומה במקום פתוחה
- או הפסק פרשה במקום שאינו צריך
- או במקום שצריך להיות הפסק פרשה ואינו
טעויות שתלויות בקריאת תינוק
- אות שמסתפקים אם צורתה עליה (אבל לא כשאנו רואים בה פירוד הפוסל, או שברור שהגג של ך גדולה מרגלה) . כגון:
- ו' - ן'
- ז' - ו'
- ך – ר
- ר - ד
- כ - ב
- אותיות שנתקרבו ויש חשש שנראות כאות שלישית כגון כו שנראים מ
- אות שחלקה הפכה לבהירה
- שתי מילים קרובות שנראות כאחת
- מילה שמופרדת ברווח
טעויות שאינם פוסלות בזמן קריאה
- חללים לבנים בגוף האות באופן שנותר רק היקפה
- נשתנה צבע הדיו (אך גופו קיים)
- חסרון ניקוד של מסורה
- מילה שיוצאת חוץ לשורה
אין ספר תורה אחר - יסיימו הפרשה ללא ברכה. כה"ח ח"י.
מצאו טעות באמצע עליה אחרונה
ט"ז, מג"א,: ישלימו בע"פ בפסול כמרדכי(וכ"כ בכנה"ג אך הסתפק אם יברך לאחריה שהרי למרן אין מברכים על פסול)
ברכ"י רפב י, כה"ח כב, כה: המנהג להוציא ספר תורה אחר בכל מיני טעות ואפילו במפטיר שחוזר על הקריאה. למעט עליית בראשית בשמחת תורה שהוא מנהג בעלמא ואינו חיוב מהדין.
יש ספר שני על הבמה האם לגלול אותו או להוציא נוסף?
מאמר מרדכי: אם אין בזה טורח לציבור יגללו את הספר הקיים.
אליה רבה, אשל אברהם, כנה"ג, לדוד אמת: יש להוציא חדש, שאת הספר השני הוציאו על דעת קריאה אחרת.
סעיף ה: מקום בו רק יחיד יודע לקרוא עולה כל העליות
לשון השו"ע: בית הכנסת שאין בהם מי שיודע לקרות אלא אחד, יברך ויקרא קצת פסוקים ויברך לאחריהם, וחוזר לברך תחילה וקורא קצת פסוקים ומברך לאחריהם שלדעת השו"ע בדין סומא הקריאה מהכתב מעכבת, וכן יעשה כמה פעמים, כמספר העולים של אותו היום.ויותר טוב שהקורא יהיה חזן ויעלו ז' עולים כהלכתן ואפילו אם לא יודעים לקרוא מהכתב לאחר החזן כיון שבזמן הזה מקלין בזה. כה"ח מו(ע"פ החיד"א שהובא בקל"ה אות ט"ז שמעלים את האנוסים שלא מכירים צורת האותיות).
ולמנהג האשכנזים שמקריאין לעמ"ה ולסומא מדין שומע כעונה, יכול הציבור לעלות. משנ"ב.
עמוד הקודםעמוד הבא