התחברות
סיכום הלכות קריאת ספר תורה עם ביאור לשון השו"ע והרמ"א ותמצית דברי נושאי הכלים ופוסקי זמנינו בנושא
סימן קלז - כמה פסוקים צריכים לקרא לכל אחד
הרב ירון אליה
סימן קלז - כמה פסוקים צריכים לקרא לכל אחד
סעיף א: אין פוחתים מי' פסוקים לג' עולים
לשון השו"ע: ביום שקורין ג', אין קורין פחות מי' פסוקים כנגד עשרת הדברות או עשרה מאמרות. גמ' משנ"ב;
וידבר עולה מן המנין למרות שלא לומדין ממנו.
ואי סליק עניינא בבציר מי' פסוקים, כגון פרשת עמלק (שמות יז, ח - טז) שאין בה אלא ט' פסוקיםלרמז דמפני שעמלק גרם להיות השם והכסא חסר כדכתיב כי יד על כס יה כך יהיו פרשיותיו חסרים. משנ"ב, שפיר דמי. והספרדים כופלים פסוק אחרון בפרשת עמלק ע"פ שוע תרצג ד. והוא מנהג בעלמא. פר"ח.
סעיף ב: אין קוראים לעולה פחות מג' פסוקים
לשון השו"ע: אין קורין עם כל אחד פחות מג' פסוקים,
שנים קורין ג' ג', ואחד קורא ד'; ואיזה מהם שקורא ד' ה"ז משובח. ועכשיו נתפשט המנהג שקורין במנחה בשבת וב' וה' כל הפרשה הראשונה של הסדר שיקראו בשבת הבאה. משנ"ב.
סעיף ג: דילג הקורא פסוק או תיבה
לשון השו"ע: אם דלג פסוק אחד או תיבה אחתולא קראו, ועדיין כל אחד קרא ג' פסוקים. משנ"ב.
אם הוא במנחה בשבת או בב' וה' וקרא יו"ד פסוקים בלא פסוק המדולג, אינו חוזר שאין הפסוק המדולג חובת היום ויקראנה בשבת הבא. משנ"ב; ואם לאו, חוזר ולעולם כשחוזר מברך לפניה ולאחריה. משנ"ב. כיון שברכה שברך לאחריה היא כהיסח הדעת. כה"ח כ.
אבל בשבת, אפילו דילג פסוק אחד חוזר וקורא, ואפילו אחר שהחזיר את התורה ואמר קדיש חוזר וקורא הוא ושנים עמו; ואפילו הפטיר והתפלל מוסף, חוזר וקורא. כשיש ג' עולים דווקא אותו עולה ובשבת שמותר להוסיף אפילו אחר. כה"ח י. ח"א.
פרשת המועדים כלומר ביו"ט שעולים ה' עולים (דינם) כמו מנחה בשבת ושני וחמישי, לפי שכבר קראו הפרשיות בשבתות שלהן. והעיקר שקראו ט"ו פסוקים ומשהו מחובת היום. כה"ח טו. משנ"ב.
דילג פסוק אחד וקראו רק ט' פסוקים
משנ"ב: חוזר כי יש פה תרתי לריעותא, דילוג וט' פסוקים.
כה"ח ו': כיון שקרא ט' פסוקים אינו חוזר וסב"ל.
דלגו בשבת פסוק שנקרא כבר בשני וחמישי
אינו חוזר שכבר קראהו הציבור. מאמר מרדכי ב.
דלג בשבת פסוק שיקרא באחד המועדים הבאים
חוזר. שחוששים שידלג גם שם.
סעיף ד: קרא לאחד ב' פסוקים חוזר
לשון השו"ע: אם קרא אחד ב' פסוקים, צריך לחזור ולקרות; ואפילו אם לא פחתו מי' פסוקים ולא דלגו. משנ"ב. ועלייתו גם לא נחשבת למניין שלשה ולכן לא יועיל אם זה שאחריו ישלים הפסוק. ואפילו החזירו ספר תורה במנחה של שבת יוציאו ויקראו שלשה פסוקיםממקום שפסק לעולה שהחסיר. כה"ח א.
ואם לא קראו בין שלשתן אלא ט' פסוקים, ג' לכל אחד, אינם צריכים לחזור ולקרות; וראייה לדבר: פ' עמלק (שמות יז, ח - טז).אמנם לגר"א גם בט' פסוקים חוזרים ומברכים.
אבל אם קראו פחות מט', צריכים לחזור ולקרות אותו הקורא שמיעט.
קרא שני פסוקים וברך ברכה אחרונה וטרם התחיל הקורא שאחריו
מג"א, ברכ"י1, משנ"ב, א"ר: מברך העולה שטעה שוב לפניה ולאחריה כיון שברכה אחרונה היא כהיסח הדעת. דווקא אותו עולה יעלה שלא יפסיד המצווה שעלייתו בטלה. ובבו"ה סיבה נוספת שלא יראה שמותר להוסיף על העולים .ואם מדובר בכהן ולוי שלא לבטל עלייתם. שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק א סימן לה.
ט"ז, כה"ח כ, ילקו"י תפילה ב עג: אם לא התחיל הקורא הבא חוזר הטועה על הקריאה ללא ברכה ראשונה ומברך רק לאחריה, כיון שברכה אחרונה היתה בטעות. וכן אם היה בשבת אינו עולה שוב ויתקן העולה הבא. והכל משום סב"ל.
קראו ח' פסוקים אך פסוק אחד פעמיים
לבוש, א"ר,מאמר מרדכי: לא יצאו וצריכים לחזור.
מג"א: יצאו וראיה מאנשי מעמד שקראו רק ח פסוקים. כה"ח כד: וכן יש לפסוק דסב"ל.
סעיף ה – קיצר בפרשת פרה חוזר לראש
לשון השו"ע: אם קרא פרשת פרה (במדבר יט, א - כב), ופסק בהגר הגר בתוכם וגלל ס"ת וברך ברכה אחרונה. משנ"ב, חוזר ופותח ומתחיל מראש הפרשה עד תטמא עד הערב ומברך לפניה ולאחריה. כיון שלא קרא כסדר שתקנו חז"ל. ולא כסעיף ג שהקל לקרוא רק ג' פסוקים ולא החזיר לתחילה כי אין כאן טרחא גדולה. ולפר"ח ממשיך ממקום שפסק.
דילג פסוק בפרשת פרה
מג"א: אינו חוזר כיון שכבר קראו פרשה זו.
משנ"ב יח, ילקו"י עמ' עח: אם הפסוק שדולג הוא מ'עיקר חובת היום' (כלומר עד וטהר בערב. ילקו"י) חוזר. כה"ח לב: וה"ה בפרשת המועדות אפילו שאינם דאוריתא לכו"ע.
סעיף ו: קרא השני מה שקרא הראשון
לשון השו"ע: הקורא בתורה ראשון, וקרא השני מה שקרא הראשון,
אם הוסיף על מה שקרא הראשון ג' פסוקים, או אפי' שנים במקום דלא אפשר כמו שנוהגים בראש חודש, אותו שני עולה מן המנין; ואם לאו, אינו עולה מהמנין, אבל אין איסור לעלות ולקרוא שוב אותם פסוקים ולרמ"א ברפ"ב ב. אסור.
חוץ מפרי החג בחוה"מ סוכות, משום דלא אפשר כיון שמספר הפסוקים שהן מעניינו של יום קטן.
שישי קרא עד סוף הפרשה ואמרו קדיש
שו"ע רפב ו': אין צריך לקרוא שביעי כיון שהמפטיר עולה למנין שבעה.
ברכ"י שם טו: בכל אופן יעלו שביעי ויחזור.
- ↩
וכתב בילקו"י שהחיד"א לא חשש כאן לסב"ל כיון שהדין ברור שלא עלתה לו העליה הקודמת.