התחברות
סיכום הלכות קריאת ספר תורה עם ביאור לשון השו"ע והרמ"א ותמצית דברי נושאי הכלים ופוסקי זמנינו בנושא
סימן קמב - מדין מי שקרא וטעה, ובמקום שאין שם מי שיודע לקרות בדיוק
הרב ירון אליה
סימן קמב - מדין מי שקרא וטעה, ובמקום שאין שם מי שיודע לקרות בדיוק
סעיף א: קרא וטעה מחזירין אותו
לשון השו"ע: קרא וטעה, אפילו בדקדוק אות אחתכגון שחיסר או הוסיף אות אחת ואפילו ללא שינוי משמעותכגון שהחליף בין אברהם לאברם מחזירין אותו. ואפילו בירך לאחריה נמי העולה אחריו חוזר לאותו פסוק. משנ"ב.
הגה: וכן דין החזן הקוראאף על פי שהוא אינו מברך על הקריאה דלאו בברכה תליא מילתא;
ודוקא בשינוי שמשתנה ע"י זה הענין, אבל אם טעה בנגינת הטעם או בניקוד באופן שאין שינוי משמעות. משנ"ב ד אין מחזירין אותו, אבל גוערין בו (ב"י ופסקי מהרא"י סימן קפ"א). ובניקוד נמי אם אירע שהענין נשתנה עי"ז בודאי מחזירין אותו גם בניקוד. שם.
על איזה טעות מחזירים
שו"ע, פר"ח: בהשמטת אותיות מחזירין אפילו לא משנה את המשמעות כגון מצרים ומצריים. או אהרון והרון. ובדקדוק טעמים רק כשמשנה את המשמעות.
רמ"א ע"פ משנ"ב ד: רק כשמשנה משמעות מחזירים לרבות בטעות בטעמים ונקודות.
ערוה"ש ג: על טעויות בטעמים אין מחזירין.
שו"ע, פר"ח, כה"ח | משנ"ב | ערוה"ש | |
|---|---|---|---|
שינוי תיבה ואפילו לא משנה משמעות כשב - כבש | מחזירין | מחזירין | מחזירין |
שינוי ניקוד שמשנה משמעות חָלב – חֵלב יַעשה - יֵעשה | מחזירין | מחזירין | מחזירין |
שינוי טעם שמשנה משמעות 'משרת' במקום 'מפסיק' | מחזירין | מחזירין | אין מחזירין |
השמטת אות שלא משנה משמעות אהרון - הרון | מחזירין וכן בח"א לא | אין מחזירין | אין מחזירין |
שינוי ניקוד או טעם שלא משנה משמעות | אין מחזירין | אין מחזירין | אין מחזירין |
טעות בניקוד פעמים רבות משנה משמעות
וְאֶת הַשֵּׁנִי יַעֲשֶׂה עֹלָה כַּמִּשְׁפָּט – פעיל. מתייחס לכהן.
וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַה' עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ – סביל. מתיחס לשעיר העיזים
בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי ה' לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ – אם יקרא הוא שינה מנקבה לזכר.
טעות בדגש ורפה בד"כ משנה משמעות ומחזירים
וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ – הנ' רפויה סימן לגוף ראשון רבים (אותנו)
וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם – הנ' דגושה סימן לגוף שני יחיד (אותו)
וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ – הדגש במ' הוא ריבוי לים. ללא דגש הוא ריבוי ליום.
טעות בהטעמה יכולה לשנות משמעות
הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט – צריך להטעים בלשון תמיהה ע"י הדגשת ה'ה' שהיא קיצור של 'האם' הטעמה בש' תהפוך את האות 'ה' לה' הידיעה ןתשנה משמעות (מתוך ספר הלכה ברורה עמ' 217)
אמנם דעת הגרשז"א שאין חוזרים על שינוי הטעמה כגון מלעיל או מלרע אפילו בשינוי משמעות. הליכות שלמה תפילה יב כד
שינה את המילה לגמרי כגון כשב במקום כבש מחזירין אותו אפילו שלא משנה משמעות
טעה ואח"כ אמר את שם השם ציץ אליעזר יב מ ג
אם אין שם ה' נוסף בפסוק: מסיים את הפסוק
אם יש שם ה' נוסף: חוזר מיד
כיצד מתקנים
העולה עדיין לא ברך: חוזר ומתקן קודם הקריאה
ברך ברכה אחרונה: העולה הבא מתחיל ממקום הטעות
גמרו הקריאה
שו"ע קלז ג: בשבת, אפילו דילג פסוק אחד חוזר וקורא, ואפילו אחר שהחזיר את התורה ואמר קדיש חוזר וקורא הוא ושנים עמו; ואפילו הפטיר והתפלל מוסף, חוזר וקורא. ובמשנ"ב ח: ואפילו רק תיבה אחת.
כה"ח י בשם ספר סת"ם לר' שלמה קלוגר: מוציאין וקוראים הטעות ושני פסוקים ואפילו התפללו מוסף.
מאמר מרדכי שבת כרך ב עמ' ס: וזהו זווקא כשדילג פסוק אבל טעה במילה יש ס"ס להקל ולא יוציאו הספר מחדש.
ח"א כלל לא סע' לא, ביה"ל 'מחזירין אותו': אין מוציאין שוב כי חוששים לברכה לבטלה כון שדעת הטור שאין מחזירין כלל(ונראה בטעמו שאינו סותר שיתקנו במנחה כדלהלן שהרי היא אותה ברכה)
הליכות שלמה יב דבר הלכה לד: וזה דווקא כשנשתנה משמעות המילה אבל לא כל הענין אבל אם נשתנה משמעות כל העניין, אפילו בשינוי ניקוד חוזר וקורא בברכה כגון חָלב – חֵלב.
יצאו מבית הכנסת
כה"ח י' בשם ספר סת"ם לר' שלמה קלוגר: במנחה יתחילו לכהן בפסוק שטעו וימשיכו ברצף עד שלשה פסוקים בפרשה הבאה. ולא ידלגו ממקום הטעות ישר לפרשת מנחה כיון שאין מדלגין בתורה מפרשה לפרשה בעניין אחר כמובא בשוע קמד א.
טעו בקריאת שני וחמישי
ספר חיים: אינו צריך לחזור
ביה"ל: הסתפק וצ"ע
משנה הלכות: אם לא קרא 10 פסוקים בכשרות צריך לחזור ולקרוא
סעיף ב: ישוב שאין בו מי שיודע לקרוא כהלכה
לשון השו"ע: וישוב שיש שם מנין ואין מי שיודע לקרות בתורה כהלכתה בדקדוק ובטעמים, אפ"ה יקראו בתורה בברכה, כהלכתה. (ומפטירין בנביא ועיין בסמוך ריש סי' קמ"ג).
ישוב שאם יקראו יטעו באופן שמשתנה העניין
אליה רבה ד: בזה שאי אפשר בענין אחר מותר.
פר"ח: אם אין שם יודע שיוכל להחזירו מטעותו פשיטא שאין מברכין בתורה ואין מפטירין בנביא, נראה לי ברור:
עמוד הקודםעמוד הבא