התחברות
סיכום הלכות ערלה ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה על סדר השו"ע עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות
תשובות למבחנים - סימן רצד - סעיף א
הרב ירון אליה
תשובות למבחניםתשובות למבחנים
תשובות למבחנים - סימן רצד - סעיף א
האם ערלה נוהגת בחצילים, בפלפל חריף, בפסיפלורה, ובעלי גפן? פרט ונמק?
נאמר בתורה ויקרא פרק יט : (כג) וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל:
ערלה נוהגת בעצים בלבד ולא בירק.
בהגדרת עץ כתוב בגמ' בברכות מ.: "היכא מברכינן בורא פרי העץ - היכא דכי שקלת ליה לפירי איתיה לגווזא והדר מפיק".
ונחלקו הראשונים בהבנת ההגדרה, מהי הגווזא שצריכה להמשיך להתקיים ולהוציא פירות:
- דעת רש"י – גווזא הוא הענף של העץ כך שצריך שהענף יהיה רב שנתי.
- שיטת הגאונים – גווזא היא גזע ולכן די שהגזע יהיה רב שנתי ואפילו אם הענפים מתחדשים משנה לשנה עדיין דינו כעץ.
- שיטת הרא"ש – כל שאין צורך לזרוע אותו כל שנה הוא עץ ואפילו מתחדש מעצמו מהשורש.
- הרמב"ם כתב 'כל המוציא עלין מעיקרו הרי זה ירק וכל שאינו מוציא עלין הרי זה אילן' ונחלקו הפרשנים לאיזו דעה דבריו מתאימים.
אמנם הפוסקים הביאו קריטריונים נוספים שבספק ניתן לצרפם לגדר ירק:
- נותן פרי תוך שנה (חציל, פאפיה, פאסיפלורה) – רדב"ז, ברכ"י, רב פעלים, יחוו"ד, גרמ"א. אך לא לחזו"א.
- גזע חלול (חציל, פאפיה) - מהר"י חאגיז
- אינו מתקיים ג' שנים (חציל) - חזון איש. והרדב"ז חולק
- כמות ואיכות הפירות מתמעטת עם השנים (חציל) – מהר"ם אלשיך
מתוך אתר מועצת הפירות: החציל מתפתח בתחילה כגידול עשבוני, שהופך להיות צמח עצי תוך זמן קצר. לצמח יש גבעול מרכזי, שמסתעף לאחר מפרק עשירי. (העלים גדולים ויוצאים מהגבעול המרכזי או מההסתעפויות שלו) הפרחים מתפתחים לאחר כל מפרק שני. החציל נחשב לגידול ארוך חד-שנתי או דו-שנתי. הצמח מתחדש בסוף החורף. (ללא גיזום החציל מגיע לגובה 1.5 מ'). לקראת חידוש הצמיחה נהוג לעתים לגזום את הצמחים בהגיעם לגובה של 50-60 ס"מ. בתנאים טובים של גינות ביתיות ובאזורים חמים יכול הצמח להתקיים גם כצמח רב-שנתי.
כתב בספר כפתור ופרח שהחציל ערלה תמיד כיון שאינו מתחדש מעיקרו והביאו הרדב"ז בתשובה ג' תקלא והוסיף שם הרדב"ז שגם דעתו לאסור. אבל משראה שנוהגים בו היתר בא"י "נתחדש לי טעם אחר שאין בכל מיני אילן שזורעין הגרעין ועושה פרי בתוך שנתו כזה הילכך ירק הוא" אמנם לעצמו נהג לאסור: החיד"א בברכי יוסף כאן כתב שהאר"י ומהרח"ו היו אוכלים אותם וכן מהר"ם אלשיך שהסביר שהוא שהוא ירק 'לפי שכל אילן שעושה פירות בכל שנה הולך ומשביח, וזה האילן של הבאדינגא"ן שנה ראשונה היא טוב ומתוק, ובשנה שנית גורע מעט והוא מר קצת, ובשנה השלישית הוא מר הרבה, שאינו ראוי לאכילה אלא ע"י הדחק, וזה מורה שהוא ירק'.
החציל אינו מוציא עלים מעיקרו ולכן אינו ירק בהגדרת הרמב"ם אמנם דרך החקלאים לגזום אותם עד עיקרם ומשם הם מצמיחים מחדש וזהו כעין ירקות שמתחדשים מעיקרם. בנוסף החציל מוציא פרי בשנתו הראשונה וגם גזעו חלול וגם יבולו פוחת עם השנים ולכן בצירוף כל הסברות הללו ניתן להגדיר אותו כירק לפטור מהערלה. וכ"כ החזו"א והגרע"י להתיר.
בפלפל חריף – דינו כירק ופטור מהערלה כיון שאינו מתקיים ג' שנים כסברת החזו"א וגם יבולו פוחת עם השנים כסברת מהר"מ אלשיך.
אמנם יש זן של פלפל חריף מסוג סודני שאינו כלה לאחר ג' שנים ואין יבולו מתמעט. ולכן נחלקו בו הפוסקים האם סברת הרדב"ז שנותן יבולו בשנה הראשונה מְסַפֵּק לבדו להתיר וכן פסק ביחוו"ד וכן דעת הגרמ"א וכמעט כל הפוסקים הספרדים כאמור. אמנם דעת החזו"א שאין מקור בתלמוד לקולא זו ולכן אין להתיר. פירות נוספים בספק זה הם פאפיה, באבקו ופסיפלורה.
בפסיפלורה – נחלקו הפוסקים כדלעיל, כמעט כל הפוסקים הספרדים סמכו על סברת הרדב"ז שכל גידול שנותן יבול בשנתו הראשונה דינו כירק ואינו חייב בערלה. ועוד שיש לצרף סברת מהר"י חאגיז שגזעו חלול ולכן דינו כירק. אמנם דעת החזו"א שאין מקור בתלמוד לקולא זו ולכן אין להתירם.
עלי גפן – הגפן עיקר נטיעתו לענבים ואין העלים נחשבים כפריו למרות שלעיתים נאכלים, ממילא פטורים מערלה המחוייבת רק בפירות ובטפל להם כנלמד מהפסוק וערלתם ערלתו את פריו. וכמשנה 'נוטעים יחור של ערלה'.
עמוד הקודםעמוד הבא