התחברות
סיכום הלכות ערלה ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה על סדר השו"ע עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות
תשובות למבחנים - סימן רצד - סעיף טז
הרב ירון אליה
תשובות למבחנים - סימן רצד - סעיף טז
מה הדין בהרכיב ענף מלא בפירות ערלה בתוך אילן זקן?
בגמ' ר"ה ט ב מוכח שדין מבריך ומרכיב כדין נטיעה לערלה: 'תנו רבנן אחד הנוטע, אחד המבריך, ואחד המרכיב, ערב שביעית שלשים יום לפני ראש השנה - עלתה לו שנה, ומותר לקיימן בשביעית. פחות משלשים יום לפני ראש השנה - לא עלתה לו שנה, ואסור לקיימן בשביעית'.
אמנם בספרא קדושים משמע להקל, ושם: ונטעתם פרט לעולה מאיליו, ונטעתם פרט למרכיב ולמבריך, מיכן אמרו סיפוק גפנים, סיפוק על סיפוק אף על פי שהבריכה בארץ מותר.
הר"ן מיישב שאין מחלוקת בין המקורות. והחילוק בהברכה הוא שאם היא יונקת מהאב דינה כדין האב וכשאינה יונקת כבר דינה כנטיעה חדשה. ובירושלמי ערלה פרק א הלכה ג הביא סימן לזהות האם הפסיקה לינוק מהזקנה שאז עליה מופנים כלפיה שאינה מתביישת. - אמר רבי יודן בר חנין סימנא דאכיל מן חבריה בהית מסתכל ביה.
וכן לענין הרכבה כתב הר"ן, אם לכנה הזקנה נספרו כבר שנות עורלה הילדה בטילה לה ומותרת. אבל אם לא נספרו לה שנות ערלה כגון שנטעה לסייג או שהרכיב באילן סרק ממילא עכשיו שנמרכיב יחור הראוי למאכל מתחדש חיוב ערלה וחייבת מעכשיו. וכן הסביר הט"ז את השו"ע בסעיף ט"ז.
לגבי הברכה והרכבה בחו"ל ראה בסעיף הבא
עמוד הקודםעמוד הבא