התחברות
סיכום הלכות ערלה ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה על סדר השו"ע עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות
תשובות למבחנים - סימן רצד - סעיף ד, ה
הרב ירון אליה
תשובות למבחנים - סימן רצד - סעיף ד, ה
כיצד מונים שנות ערלה? מה הדין בספק אם ניטע? 3x
במשנה ר"ה א' א' מובא שא' בתשרי הוא ר"ה לנטיעה וט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילן לדעת ב"ה שהלכה כמותם.
בגמ' ר"ה ט: מובא שאדם הנוטע קודם שביעית ל' יום עלתה לו שנה לענין ערלה, פחות משלשים יום לפני ראש השנה - לא עלתה לו שנה, ומוסיפה הגמ' 'ופירות נטיעה זו אסורין עד חמשה עשר בשבט'. דין זה נלמד מסמיכות הפסוקים 'לא יאכל' 'וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'' 'וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ', שפעמים שברביעית - ועדיין אסורה משום ערלה, ופעמים שבחמישית ועדיין אסורה משום רבעי.
בירושלמי ר"ה א' ב' מובאת מחלוקת איזו נטיעה החמירו בה עד ט"ו בשבט, לדעת ר' אבא בר ממל רק נטיעות שנטעו שלושים יום קודם ר"ה ממתינות בשנה הרביעית עד ט"ו בשבט ולדעת ור' זעירא דין זה נאמר בכל נטיעה.
וכן נחלקו בזה הראשונים
- דעת הרמב"ם: רק אלו שהרויחו שנה בתחילתם ממתינים עד טו בשבט - כר' בא בר ממל. ואם נטעו תוך ל' יום לר"ה ממתין עד סוף שנה רביעית, כיון שפחות מל' יום בשנה לא נחשבים. ואם נטע אחר ר"ה ממתין פשוט ג' שנים שלמות. והסביר הראב"ד בדעתו שלשון הגמ' מוכיח שרק בנטיעה 'זו' היא החמירה ועוד שכתוב 'פעמים' שעדיין אסורה ברביעית ולא תמיד.
- לדעת רא"ש והרז"ה: כל נטיעה ממתינה עד טו בשבט. – כר' זעירא. והסביר הר"ן שלעולם אילן עד ט"ו בשבט גדל על רוב מים של שנה שעברה, וממילא אין לחלק מתי ניטע.
השו"ע בסעיף ה' פסק את דברי הרמב"ם בסתם ואת דעת הטור בי"א ובחזו"א ובכרם ציון כתבו להחמיר כטור.
יש להוסיף שמניית ל' יום קודם ר"ה מתחילה מקליטת הנטיעה ולא משתילתה. ובמשנה בשביעית נחלקו התנאים בזמן הקליטה שלדעת ר' יהודה מדובר בג' יום ולדעת ר' יוסי ור' שמעון י"ד יום.
כתב הב"י שהרי"ף הרא"ש והרמב"ם פסקו הלכה כר' יוסי, כיון שהלכה כרב באיסורים ופסק כמותו וממילא זמן ההשרשה הוא י"ד יום ובסה"כ יש להקדים את הנטיעה קודם ר"ה מ"ד יום וכל שנטע קודם ט"ז באב עלתה לו שנה וכן פסק השו"ע בסעיף ד'.
ספק אם ניטע לפני ג' שנים
זהו כרם שהוא ספק ערלה שבארץ ישראל אסור ככל ספק. ואילו בחו"ל לרמב"ם ולשו"ע מותר גם ללקוט בידיים ולטור ולרמ"א (להבנת הש"ך והט"ז) מותר לקחת מגוי ראה תשובה מפורטת במקומה.
* הנוטע היום (ט טבת תשע"ד) עץ מאכל, מאימתי הפירות יוצאים לחולין?
כאמור לעיל לדעת הרמב"ם והשו"ע בסתם, ממתין ג' שנים ואז יהיו מותרים רק הפירות שחנטו לאחר ט' טבת תשע"ז. ואילו לדעת הטור רק פירות שיחנטו לאחר ט"ו בשבט תשע"ז מותרים בערלה וחייבים ברבעי שנה נוספת. הפירות שיחנטו לאחר שנה זו יהיו חולין ופטורים מפדיון.
כל זה אם נטע כמקובל בגוש אדמה אבל אם נטע שורש חשוף יש להוסיף י"ד יום לשיטת הרמב"ם והשו"ע.
הנוטע היום (ב' ניסן תשע"ו) עץ מאכל מאימתי הפירות יוצאין לחולין.
ראה תשובה 'כיצד מונים שנות ערלה' ונמצא שלדעת הרמב"ם מונים ג' שנים מיום ליום והפירות שיחנטו לאחר ב' ניסן תשע"ט יהיו מותרים מדין ערלה וכ"פ השו"ע בסתם וכ"כ בילקו"י. אך לדעת הטור והרז"ה רק הפירות שיחנטו אחרי ט"ו בשבט תש"פ יהיו מותרים מדין ערלה וכן הביא השו"ע בשם יש אומרים. וכן פסקו להחמיר למעשה במכון התורה והארץ ע"פ החזו"א והכרם ציון.
וכל זה אם נטע אותם עם גוש אדמה אבל אם שורשים חשופים צריך לחכות עוד י"ד יום לקליטה לפסק השו"ע, ומאז למנות ג' שנים.
עמוד הקודםעמוד הבא