התחברות
סיכום הלכות ערלה ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה על סדר השו"ע עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות
תשובות למבחנים - סימן רצד - סעיף יז
הרב ירון אליה
תשובות למבחנים - סימן רצד - סעיף יז
מה ההיתר ביין של כרמי העכו"ם בחו"ל? ובא"י? 2x
הברכה ויין מכרמים בחו"ל
עיקר ריבוי הגפנים בכרם נעשה ע"י הברכה. בגמ' סוטה מג א מצינו מחלוקת לגבי החוזרים מערכי המלחמה בדין 'כל שנטע כרם' האם בכלל זה מבריך ומרכיב דעת ראב"י שאינו בכלל הנוטע 'נטע אין מבריך ומרכיב לא' וכתב הרא"ש שאמנם אין הלכה שם כראב"י אבל בחו"ל מקלים כמקל ולכן לענין ערלה אפילו בכרמים של ישראל שדרך להבריך בהם ניתן להקל בחו"ל. וכן הביא בשם הרמב"ן 'כיון דקי"ל כל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ לא נהגא ערלה בחו"ל בהברכה והרכבה כלל'. וכן כתב הדרכי משה אות ה'. וכיון שהברכות בחו"ל מותרות ממילא היין שנעשה מהם מותר וכ"כ השו"ע סעיף יז.
יין עכו"ם בארץ ישראל
אמנם בארץ ישראל דין הברכה כדין נטיעה וחייבים בערלה ולכן יש למצוא טעמים אחרים להיתר.
בגמ' גיטין נד: מובאת מחלוקת ת"ק ור' יוסי בנטיעות של ערלה שנתערבו בנטיעות אחרות שלדעת ר' יוסי אפילו המתכוין ללקט ע"מ לבטלם מותר ובטלות במאתיים של היתר. כיון שלא מצוי שאדם יאסור כרמו, לא גזרו איסור ביטול לכתחילה במקרה כזה. ואינו דומה לנפילת איסור בתוך היתר שהוא מצוי. ולכן מותר לבצור כרם שיש בו מיעוט נטיעות ערלה כשלא ידוע מקומם. וכך הגמ' מסכמת בשם ר' יוחנן להתיר. וכן פסק הרמב"ם.
הרדב"ז בתשובה תק"פ כתב לגבי כרמים בארץ ישראל שכשיש כרמים שיש בהם ערלה אסור לקחת מהכרם עצמו או מסמוך אליו אבל לקחת מהשוק מותר שכן רוב הגפנים אינם ערלה. ובכל אופן מותר לקחת ענבים הרבה מן הכרם כיון שכבר נתבטל באחד במאתיים ביד הגוי.
השו"ע מסכם את הטעם להתיר בארץ ישראל:
- משום דרובא דגפנים לאו ערלה נינהו. אמנם בב"י כתב שיש מאתיים כנגד הערלה של היתר. אמנם כתב הגר"א שדי ברוב רגיל והראיה מיין שנמצא בכרם שכתבו התוס' שהותר מצד רוב וקרוב הלוך אחר הרוב.
- ואפילו בכרמים שידוע ודאי שיש בהם ערלה, יש להתירה משום דקודם שיעברו עליה שני ערלה אינם עושים פירות, ואם עושים, הם דקים וקלושים שאינם ראויים לעשות מהן יין. עמוד הקודםעמוד הבא
