התחברות
סיכום הלכות ערלה ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה על סדר השו"ע עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות
תשובות למבחנים - סימן רצד - סעיף ו
הרב ירון אליה
תשובות למבחנים - סימן רצד - סעיף ו
מה דין פירות רבעי? מה הדין בזה"ז? מה הדין בחו"ל? 3x
כתוב בתורה לגבי נטע רבעי: וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'.
ולגבי מעשר שני נאמר: וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ מִפְּרִי הָעֵץ לַה' הוּא קֹדֶשׁ לַה'
בגמ' קידושין השוו את פרטי הדין של מעשר שני ונטע רבעי מחזרת המילה 'קודש' בהם.
נטע רבעי בזמן המקדש
בזמן המקדש היה צריך להעלות את הפירות לירושלים ולאכלם שם בטהרה. או לפדותם בכסף או בפירות ולאכל תמורתם בירושלים.
נטע רבעי בזמן הזה 2x
נוסח נוסף לשאלה: כיצד פודים פירות של נטע רבעי?
לאחר החורבן אסור לאכול פירות רבעי בירושלים, אלא שיש לפדות את קדושתם ואז לאכלן.
פודים אותם אחר שיגמרו – כירושלמי 'פרי אתה פודה לא בוסר ולא פגין'
ולכתחילה רק אחרי שיתלשו - דעת התוס' והרשב"א שמותר לפדות מעשר שני במחובר וראייתם מהגמ' ב"ק סט. שהצנועין היו מניחים מעות שיחול הפדיון על כל מה שיתלקט מהעצים. אמנם הרמב"ם פסק כתוספתא "הכל מודים שאין פודין במחובר" וכן כתב בשו"ע שצריך לפדות לכשיתלשו. בב"י כ' דלאו דוקא אלא יכול לפדות לכתחלה אפי' במחובר כתוס' ורשב"א אלא צריך לפרש שלא יחול החלול עד שיתלקט. וכתב הש"ך שיש ליזהר לכתחלה שלא לפדות אלא בתלוש ממש אבל בשעת הדחק וכה"ג יש לפדות במחובר שלא יחול עד שיתלקט.
ויכול לפדות את כולם בשוה פרוטה, אפילו הם רבים- ואפילו בארץ ישראל. שהאיסור היה רק בזמן המקדש דאיכא פסידא דהקדש. כרמב"ם ורא"ש ולא כר' יונה שהחמיר שגם היום בא"י צריך לפדות כשוויו.
וישליך הפרוטה לים הגדול או ישחקנה ויפזרנה לרוח או ישליכנה בנהר אחר שחיקה.
ויברך בשעת פדיון (קודם שישליכנו, ש"ך): אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון רבעי. וי"א 'על פדיון נטע רבעי' ובכרם 'על פדיון כרם רבעי'.
או יפדה בפירות שישוו שוה פרוטה - ואפילו בא"י כרמב"ם. ולדעת הגר"א נראים דברי הראב"ד שרק בחו"ל התירו פדיון בפירות שווה פרוטה.
פירות רבעי פטורין מלקט ושכחה ופרט ועוללות - כב"ה במשנה שהוא ממון גבוה כמעשר ופטור.
נטע רבעי בחו"ל 2x :
הגמ' בברכות לה. מביאה מחלוקת ר' חייא ורבי שמעון ברבי האם נטע רבעי נוהג בכל פרי או רק בכרם מסברא שנאמר 'קודש הלולים' דבר שמהללים בו טעון חילול וזהו היין. ' דאתמר: רבי חייא ורבי שמעון ברבי, חד תני: כרם רבעי, וחד תני: נטע רבעי'
נחלקו הראשונים בדין נטע רבעי בחו"ל:
- ר"י הזקן – חייב בכל עצי הפרי. מה שהתרנו בחו"ל במחלוקת הפוסקים הוא רק לענין צלף ולא בכל ספק ולכן למרות המחלוקת נטע רבעי חייב גם בפירות חו"ל.
- רמב"ן, רא"ש – חייב רק בכרם. כיון שנחלקו בזה בגמ' נוקטים כדעה המקלה בחו"ל.
- רמב"ם – פירות חו"ל פטורים מנטע רבעי – קל וחומר מסוריא שפטורה מנטע רבעי למרות שחייבת במעשר ובשביעית בעוד פירות חו"ל פטורים. ועוד שדין רבעי נלמד מדין מעשר שני והוא לא נוהג בחו"ל.
השו"ע בסעיף ז' פסק בסתם כר"י שפירות חו"ל חייבים בנטע רבעי, והביא כי"א את דעת הרמב"ם שפוטר.
הרמ"א פסק כרא"ש שרק בכרם חייבים.
הש"ך סיכם שלכן יפדו ללא ברכה.
האם מותר לפדות פירות של נטע רבעי בעודם מחוברים לאילן?
בגמ' ב"ק סט. כתוב שהצנועין שלא רצו שאנשים יכשלו במעשר שני היו מניחים מעות כדי שאפילו אם גנבים יקחו מהפירות הם יהיו מחוללים על מעות אלו ולמסקנת הגמ' היו אומרים שהחילול יחול על כל שיתלקט בעתיד. וכתב שם התוס' ומשמע שפדיון חל במחובר בקרקע. וכן פסק הרשב"א.
אבל בתוספתא כתוב בפירוש 'הכל מודים שאין פודין במחובר לקרקע' וכן פסקו הרמב"ם והרא"ש שאין פודים אותו במחובר כמעשר.
בב"י הסביר שאין כוונת הרמב"ם שאסור לחלוטין לפדות במחובר אלא רק שיכוין שלא יחול הפדיון עד שיתלש. ועוד, שכל תוקף איסור פדיון במחובר הוא מצד שלא ניתן לאמוד במחובר, ובימינו שמילא מחללים בפרוטה לא שייכת חומרה זו.
השו"ע בסעיף ו' כתב כרמב"ם שפודים אותו אחר שיגמרו ויתלשו, הש"ך הביא את הסבר הב"י וכתב שלכתחילה נכון לפדות בתלוש ממש.
והאם דין נטע רבעי נוהג בכל סוגי האילנות?
' וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל: וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'' מסמיכות הפסוקים של ערלה ורבעי נלמד שכל החייב בערלה חייב ברבעי וכל הפטור מן הערלה פטור מן הרבעי.
ולכן בדין עץ שנטעו לסייג ולאחר ג' שנים חשב עליו למאכל אומרת הגמ' בשם ר' ישמעל שפטור מרבעי כיון ש'כל שאין לא ערלה אין לו רבעי' וכן נפסק ברמב"ם ובשו"ע סעיף כ"ג.
ודווקא כשספרו לעץ שנות ערלה בפועל ינהג נטע רבעי ולא כשהיה פטור מהם כגון שניטע לסייג מתחילתו עד סוף ג' שנים.
וכן לא שייך חיוב ערלה ורבעי בעצי סרק שנאמר ונטעתם על עץ מאכל
דוגמאות לפטור מערלה ורבעי:
- הברכה שעדיין מחוברת ויונקת מהעיקר - טז
- אילן שנקצץ ונותר בו כלשהו מעל הארץ - יח
- נעקר עם גוש אדמה שיכול לחיות בו - יט
- נעשר ונשאר כלשהו שורש מחובר - כ
- נוטע לצורך גדר, או לצורך עצים לשריפה או לבנין - כג
- העולה מאליו במקום טרשים - כז
- הנוטע במקום שאינו ישוב ואינו מניב כדי טיפולו – כז עמוד הקודםעמוד הבא
