התחברות
סיכום הלכות ערלה ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה על סדר השו"ע עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות
תשובות למבחנים - סימן רצד - סעיף יג
הרב ירון אליה
תשובות למבחנים - סימן רצד - סעיף יג
מה הדין בשותפות עם נכרי? 3x
ראה בסעיף ח' שערלה נוהגת גם בשל נכרי.
נמצא, כיון שערלה נהגת בישראל ובנכרי פשוט שהיא נהגת גם בשותפות ביניהם. ואינו דומה לבכור ששותפות פוטרת כיון שבהמת נכרי אינה חייבת בבכור.
אלא שדנו הפוסקים באלו תנאים מותר לישראל ולנכרי לחלוק ביניהם את היבול באופן שהנכרי יקבל את שנות הערלה והישראל את השנים המותרות.
בגמר' בעבודה זרה כב.: "ישראל ועובד כוכבים שקיבלו שדה בשותפות, לא יאמר ישראל לעובד כוכבים טול חלקך בשבת ואני בחול, ואם התנו מתחלה - מותר, ואם באו לחשבון - אסור!" והגמ' שואלת מה יהיה הדין בסתם, כשלא התנו בבסיס השותפות את אופן החלוקה האם מותר שיחלקו אח"כ באופן שהנכרי יאכל שנות הערלה והישראל שנות היתר כנגדו בלי להזכיר שנות ערלה? ולא פושטת.
ונחלקו הראשונים בהלכה לגבי ערלה - אם לא עשו תנאי מתחילה:
- לרש"י ורא"ש עדיין מותר לחלק שנות התבואה כיון שאין איסור עבודה בערלה ממילא אין פה בעייה של שליחות וכל אחד אוכל שנות עבודתו.
- לרמב"ם גם בערלה חייב תנאי מתחילה, אחרת ישראל זוכה מתחילה בחצי מפירות הערלה ונמצא שכשלוקח שאר שנים במקומם נהנה מחלופי ערלה.
השו"ע בסעיף יג פסק כרמב"ם שאם לא עשו תנאי בתחילת השותפות לא יכולים לחלק ביניהם השנים. והרמ"א פסק כרא"ש שכל שלא עושים חשבון מדוקדק על כמות היבול מותר לחלק ביניהם את השנים גם כשלא התנו בתחילה.
אבל לבוא חשבון על הכמויות כתב הש"ך שלכו"ע אסור בכל מצב. אמנם הב"ח הסביר בדעת הרמב"ם שכשעשו תנאי מתחילה מותר לבוא חשבון אח"כ. וכן הסבירו המ"מ והב"י בדעתו בהלכות שבת.
עמוד הקודםעמוד הבא