התחברות
סיכום הלכות ערלה ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה על סדר השו"ע עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות
תשובות למבחנים - סימן רצד - סעיף ח
הרב ירון אליה
תשובות למבחנים - סימן רצד - סעיף ח
כתוב הלכה למעשה מה דין היין שהוא מכרמי עכו"ם?
ערלה בעכו"ם
בספרא פרשת קדושים נאמר שהנטיעות שנטעו גויים לאחר כניסת ישראל לארץ חייבים בערלה מהלשון 'כל עץ' בפסוק.
התוס' בקידושין לו: הביא מספר ראיות לחיוב נכרי בערלה: א. מהסבר הירושלמי מדוע לא נכללה חלה ברשימת המצוות המחוייבות בחו"ל והסבירה שנכללו רק המצוות ששיכות גם בנכרי שהם ערלה וכלאים. ב. מאיסור גבינת נכרי שאחת מסיבותיו שמעמידים בשרף של ערלה. ג. בהיתר לקיחה משדה המסופק בחו"ל שמוכרח שהוא שדה נכרי כיון שלישראל יהיה אסור למכור מצד דמי ערלה שאסורים.
ובב"י יוסף הביא ראשונים רבים שכותבים לחייב ערלה בשל גויים בכללם הרמב"ם שחזר מדבריו בפיהמ"ש וכן דעת הרא"ש, הר"ן והרשב"א.
יין מכרמי נכרי
אמנם לגבי יין מכרמי נכרי למרות שמקובל להבריך את הגפנים ומתחייבים בערלה כתב השו"ע בסעיף י"ז להקל מכמה צדדים:
- בחו"ל כיון שדרך ריבוי הגפנים היא בהברכה ומצינו מחלוקת אמוראים אם דין הברכה כנטיעה ממילא מותרת הברכה בחו"ל כיון שכל המקל הלכה כמותו בחו"ל. ולכן יין שנעשה נכרמי הנכרי מותר.
- ובארץ כיון שרוב נטיעות אינם ערלה. וכן כיון שגפן צעירה אינה מוציאה פירות טובים ליין. מותר. עמוד הקודםעמוד הבא
