התחברות
סיכום הלכות ערלה ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה על סדר השו"ע עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות
תשובות למבחנים - סימן רצד - סעיף ט', י'
הרב ירון אליה
תשובות למבחנים - סימן רצד - סעיף ט', י'
'ספק ערלה בא"י - אסור, ובחוצה לארץ - מותר'. פרט! 2x
שאלה דומה: האם מותר לישראל ללקוט בידיים פירות ערלה או ספק ערלה של נכרי, בא"י או בחו"ל ולאוכלם?
ערלה בחו"ל
במשנה קידושין א ט: כל מצוה שהיא תלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ ושאינה תלויה בארץ נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ חוץ מן הערלה וכלאים רבי אליעזר אומר אף מן החדש:
אמנם בגמ' קידושין לח: הובאה מחלוקת שלדעת שמואל מדובר ב'הלכתא מדינה' כלומר מנהג שהנהיגו עליהם בחו"ל אבל לדעת ר' יוחנן היא הלכה למשה מסיני. אבל נתן כלל 'סתום ספיקא ואבד ודאה' כלומר שספיקה מותר אך אין לפרסם זאת לעמי הארץ. ולשאלה כיצד התירו ספיקה אם היא הלכה למשה מסיני השיב לאחר מחשבה שכך נאמרה ההלכה 'ספיקה מותר ודאה אסור'
ועוד שם: ספק ערלה בארץ - אסור, בסוריא - מותר, בחוצה לארץ - יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט.
בספק ערלה בארץ נחלקו הראשונים בדין כרם שיש בו נטיעות ערלה האם מותר לקנות כשנמכר בסמוך אליו מבחוץ (ע"פ רדב"ז תק"פ). הרמב"ם כתב שמותר שכיון שרוב הנטיעות אינם ערלה אפשר שבא ממקום אחר אבל לריטב"א אסור וכ"כ השו"ע בסעיף ט' שאסור לקנות סמוך לכרם שיש בו נטיעות ערלה בא"י והסבירו הפוסקים שסמוך דינו כמקום הקביעות שלא הולכים בו אחר הרוב.
אמנם לקנות במקום רחוק כתב ברדב"ז בתשובה שמותר. כיוון שבריחוק מקום הולכים אחר הרוב, ורוב נטיעות אינם ערלה. בגדר הרוב שהתירו בשוק נחלקו אחרוני זמננו, מלשון השו"ע להלן ביין נכרים משמע שדי ברוב רגיל וכ"כ בחזו"ע מעיקר הדין והרב יעקב אריאל כתב שצריך מיעוט המצוי שהינו כ- 10% הגרמ"א החמיר כיון שניתן לברר את מקור הסחורה והגריש"א החמיר כיון שלדעתו גם שוק הוא מקום הקביעות.
בחו"ל יש לחלק בין שלשה מקרים בדין ספק ערלה:
- כרם שיש בו נטיעות ערלה: לכל הדעות מותר לקחת מגוי אפילו יודע שהובאו מאותו הכרם רק שלא יראה שנבצרו מנטיעות של ערלה, כיון שאפשר שנבצרו מנטיעות אחרות בו, מותר. וכן כתב השו"ע בסעיף ט'.
- כרם שהוא ספק ערלה כלומר ספק אם עברו עליו ג' שנים: זהו ספק קל יותר כיון שאין ודאות שיש פה ערלה ולכן דעת הרמב"ם שמותר אפילו ללקוט בידיים וכן פסק השו"ע בסעיף י'. אבל דעת הטור שמותר רק לקנות מהגוי אך לא ללקוט בידיים, וכן נראה דעת הרמ"א ע"פ הש"ך והט"ז. אמנם לדעת שו"ת שיבת ציון גם הרמ"א פסק כרמב"ם.
- כרם שהוא ודאי ערלה ונמכר חוצה לו: לדעת הרמב"ם מותר לקנות מהגוי כי אפשר שבא ממקום אחר ומשמע שכך דעת השו"ע שהסביר את שיטתו בפירוט בב"י. ואילו דעת הרא"ש להחמיר כיון שהכרם הוא ודאי ערלה. וכן נראה דעת הרמ"א כיון שבדרכי משה סיכם בדעת הרא"ש לאחר שהביא את דברי המרדכי שהקל.
ולכן למעשה בנידון השאלה, בארץ ישראל הפירות אסורים בכרם או בסמוך לו ואפילו בספק ערלה. ובשוק יש מתירים.
בחו"ל - בכרם שיש בו ערלה מותר לקחת מהגוי כל שלא ראה שנבצרו מנטיעות הערלה. ובספק אם הכרם ערלה לרמב"ם ולשו"ע מותר ללקט בידיים ולרא"ש אסור.
'ספק ערלה בא"י - אסור, ובחו"ל - יורד ולוקט' (סעיף ט). 'כרם שהוא ספק ערלה בא"י - אסור, ובסוריא מותר, ואצ"ל בחו"ל' (סעיף י). מה החילוק?
סעיף ט' עוסק בכרם שיש בו מספר נטיעות של ערלה ומסתפקים האם הפרי שהוצא ממנו הוא מהם או מהעצים הבוגרים שבכרם ואילו סעיף י' עוסק בכרם שלא ברור אם עבר על כולו ג' שנים והוא קל יותר כיון שאין ודאות שיש בו ערלה ולכן לרמב"ם ולשו"ע מותר בחו"ל גם ללקוט ביד משא"כ בסעיף ט' שיש בו נטיעות ערלה לוקח מהנכרי בלבד וכשלא ראהו לוקט.
עמוד הקודםעמוד הבא