הדלקת נרות שבת
זמן ומקום ההדלקה
חיוב הדלקה - חייבים להדליק נר שבת משני טעמים. הראשון מצד עונג שבת שיהיה אור וילך בנוחות ובבטיחות בביתו. והשני לעשות מעשה הדלקה לכבוד שבת.
זמן הדלקה - מצווה להוסיף מחול על קודש (שו"ע רסא ב). אמנם על מנת שיהיה ניכר שההדלקה נעשית לכבוד שבת, יש לכתחילה להדליק נרות בסמוך לכניסת השבת ולכן זמן ההדלקה לכתחילה הוא כמופיע בלוחות שהוא כ- 20 דקות לפני כניסת השבת. ויש ערים שבהם מדליקים קודם.
הדלקה מפלג המנחה - אפשר להדליק נרות מפלג המנחה ובלבד שתקבל עליה את השבת כבר אז ולא תתנה שאינה רוצה לקבל שבת (שו"ע רסג ג). ואם הדליקה קודם פלג המנחה חייבת לכבות ולהדליק שוב בברכה (שש"כ מג יב).
הדלקה מאוחרת – בשעת הדחק ניתן לדחות קצת את הדלקת הנרות. ובלבד שיסיימו את הדלקת הנרות ודאי קודם זמן שקיעת החמה המפורסם בלוחות וכן קודם שיקבלו שבת בבית הכנסת הסמוך לביתם, כיון שמשעה זו מקבלים שבת בכל אופן (שו"ע רסג יב).
מקום ההדלקה – עיקר חיוב הדלקה הוא במקום סעודה (שו"ע רסג ט) ובשעת צורך במקום שעושים בו צרכי סעודה כמו מטבח (משנ"ב שם מא) ובשעת הדחק שמצטער הרבה לאכול במקום הנרות, ידליק הנרות בכל מקום שעושים בו שימוש (שו"ע רעג ז. משנ"ב לב) ויש מי שאומר שאם לא מדליק במקום אכילה צריך שיהיה שם קצת חשיכה שאז ההדלקה נצרכת מצד עונג שבת (משנ"ב רסג מא).
ובכל אופן יש חיוב להשאיר תאורה קלה בכל מקום מחדרי הבית ששוהים בו משום עונג שבת שלא יכשל (משנ"ב רסג לא). וחיוב זה ניתן לעשות בכל סוג של תאורה.
הדלקת כמה נשים במקום אחד – למנהג הספרדים לא ניתן לברך על הדלקת נרות שבת במקום שכבר הדליקה אשה אחרת. ולמנהג האשכנים ניתן להקל בזה (שו"ע ורמ"א רסג ח)
הדלקה בלובי המלון - הדלקת נרות בלובי המלון אינו לכתחילה הן מצד שאינו מקום סעודה והן מצד שנשים רבות מדליקות במקום אחד. ובשעת הדחק שחייבים להדליק שם, למנהג האשכנזים יברכו ולמנהג הספרדים לא יברכו אלא ישתדלו לשמוע ברכה מאשה הנוהגת לברך ולהדליק בסמוך. ולכל המנהגים ידאגו לאכול שם פרוסת עוגה (מאמ"ר יב לו) ויעשו זאת לאחר הקידוש והטעימה במקום הקידוש. אך הנכון ביותר שידליקו פנס בחדר השינה (באופן המובא להלן) ויברכו שם.
סדר ההדלקה
קבלת שבת בהדלקה - נחלקו הפוסקים מתי האשה המדליקה את הנרות מקבלת עליה את השבת. שלמנהג חלק מהספרדים וכלל האשכנזים אשה מקבלת שבת כבר בברכה על הדלקת הנרות וכל שכן בסיום הדלקת הנרות עצמם (אול"צ יח ג. בא"ח ב' נח ח. כה"ח רסג לד וכן רמ"א רסג ה). ויש מהספרדים שסוברים שאין אשה מקבלת שבת אפילו בהדלקת הנרות עצמם (חזו"ע שבת א קסה).
שאר בני הבית לא מקבלים שבת בהדלקת האם. וכן איש שמדליק אינו מקבל שבת בהדלקה לכל השיטות (משנ"ב מב).
סדר ההדלקה - ברכת ההדלקה היא 'ברוך… אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של שבת'. למנהג חלק מהספרדים וכל האשכנזים כיון שחוששים שהאשה מקבלת שבת כבר בברכה, תחילה מדליקה ואז עוצמת את עיניה, מברכת ופותחת אותם להנות מאור הנרות (רוה"פ לעיל). ויש מהספרדים שבארץ שינו ממנהגם הקודם ומברכים עתה קודם ההדלקה כיון שכל המצוות מברך עליהן ועובר לעשייתן (חזו"ע שם).
ובכל אופן איש שמדליק נרות שבת מברך קודם ההדלקה לכל הדעות.
תנאי שלא לקבל שבת - אשה שלא רוצה לקבל שבת בהדלקה תעשה תנאי על כך קודם ההדלקה ויכולה גם להתנות בהרהור (רמ"א רסג י). וכן אשה הנוהגת כסוברים שאין מקבלים שבת בהדלקה, נכון שתתנה שאין כוונתה לקבל שבת לצאת מחשש איסור (ילקו"י רסג נב).
גדרים לתנאי - נכון שלא להתנות על קבלת השבת בהדלקה אלא בשעת צורך (משנ"ב מד). כגון להתפלל מנחה (רסג לה), לעשות מלאכות לצורך השבת (שש"כ מג כד), לטבילת מצווה (מאמ"ר שם) או לנסוע לכותל (מאמ"ר יא כא. צי"א י יט). ויש אוסרים בנסיעה לכותל (הגרשז"א בשש"כ מג הע' קלז).
כיבוי האור - המנהג הרווח שלא מכבים את אור החשמל בשעת הדלקת הנרות כיון שחיוב מעשה ההדלקה קיים בכל אופן (מאמ"ר יב ד. ילקו"י רסג ח. תשובות והנהגות א רעב) . ויש אומרים שטוב להחמיר ולכבות (חזו"ע שבת א עמ רטו. ומדברי הילקו"י משמע שבביתו לא נהגו כך. שש"כ מג לד).
הדלקת נרות בחשמל - נכון שלא לצאת ידי חובת נרות שבת בהדלקת אור המחובר לרשת החשמל שכן לרוה"פ לא יוצאים בזה ידי חובה (מאמ"ר טו יג. אול"צ ב יח יב). ובשעת צורך ידליק פנס עם נורת להט. ויש אומרים שמהדין יכולה להדליק בחשמל אמנם במציאות של ימינו שיש חילול שבת באספקת החשמל לא יכולה לברך על הדלקה זו (יבי"ע ב יז).
הדלקת נרות לאורחים
משפחה שמתארחת לשבת – משפחה שמתארחת כולה ויש להם חדר נפרד חייבים בהדלקה. ויכולים להדליק בחדר או במטבח (מאמ"ר שבת א, יב כז). ולמנהג האשכנזים גם במקום האכילה שם הדליקה בעלת הבית (רמ"א רסג ח). ואם אין להם חדר מיוחד ישתתפו בפרוטה עם בעה"ב (שו"ע רסג ז).
משפחה שמתארחת לסעודה - משפחה שיוצאת קודם חשיכה וחוזרת לביתה לישון, תדליק בביתם נרות שבת ארוכים באופן שיהנו מהם כשחוזרים לביתם (שש"כ מה ח). או שישאירו אור חשמל בביתם וידליקו נרות בבית המארח (מאמ"ר יב כט).
מתארח לבד – אדם נשוי שמתארח לבדו לשבת אחת יוצא בהדלקת אשתו שבבית (שו"ע רסג ז), ומתחייב בהדלקה רק אם חדרו חשוך (שו"ע שם ו משנ"ב ז) והוא הדין לרווק שמתארח שיוצא בהדלקת הוריו.
תלמיד ישיבה - למנהג הספרדים תלמיד ישיבה יוצא בהדלקת הוריו בחיוב הדלקה מכבוד השבת, אמנם אם חדרו חשוך ידליק בו ויברך מפני עונג השבת שלא יתקל (אול"צ ב יח ד. וכן משמעות ההערות בחזו"ע א רב). ולמנהג האשכנזים יכול אחד מחברי החדר לברך עבור כולם (שש"כ מה יא).
יולדת – מהדין אשה יולדת הנמצאת בבית החולים יוצאת בהדלקה שנעשית בביתה כל שחדרה מואר. ורבים נוהגים שמכוונת שלא לצאת בהדלקתם, ומדליקה במקום אכילתה או סמוך למיטתה (שש"כ מה ו). וטוב שתקדים להדליק קודם בני ביתה.
הדלקה בבית מלון – משפחה שמתארחת בבית מלון כיון שלא ניתן להדליק נרות בחדרי השינה ובחדר האוכל ידליקו פנס בחדרים וטוב שיהיה עם חוט להט. ואם רוצות להדליק בלובי צריכות לעשות שם תשמיש חשוב. ולכתחילה יאכלו שם משהו או לפחות ישבו לשוחח ליד הנרות.
עמוד הבא