התחברות
קיצור הלכות שבת למעשה למנהגי הספרדים והאשכנזים (מלאכות שבת יתווספו בהמשך בע"ה)
מוקצה מחמת גופו
הרב ירון אליה
מוקצה מחמת גופו
גדר מוקצה מחמת גופו - כל דבר שאינו כלי ולא מאכל אדם ולא מאכל בהמה הוא מוקצה מחמת גופו ואסור בטלטול אפילו לצורך גופו כלומר אפילו לעשות בו שימוש שאין בו מלאכה אסור או לצורך מקומו כלומר להזיזיו כדי להשתמש במקום שבו הוא היה (ב"י שח. שו"ח שח ז).
דוגמאות למוקצה – אבנים, מטבעות, ענפי עצים, עפר וחול, מת, בעלי חיים (שם).
אוכלים לא ראוים – אוכלים שאינם ראויים עדיין לאכילה במצבם אם מצד שצריכים בישול ואפיה כגון שעועית יבשה או קמח. ואם בגלל שחל עליהם איסור כגון חמץ בפסח או טבל. הינם מוקצה מחמת גופו ואסורים בטלטול.
כדור - כדור שהיה בימי חז"ל שנעשה מבלויים אין עליו תורת כלי והוא מוקצה (שו"ע שח מה) אבל כדורים שבזמנינו שמיוצרים לשם משחק מותרים לטלטול לצורך קטנים. ולגדולים אין לשחק בהם מפני כבוד השבת (שש"כ טז ו, א. חזו"ע ג צט. מאמ"ר פב הע' 30) וגם לקטנים נכון להחמיר שלא ישחקו במסגרת מאורגנת מפי כבוד השבת (מאמ"ר פב).
קליפות גלעינים ועצמות – במקום שמצויים חיה ועוף שאוכלים אותם, אין דין הקליפות והעצמות כמוקצה ומותרים בטלטול בשבת (שו"ע שח כט. אמנם ביו"ט דינם חמור יותר) אך במקום שנמצאים רק כלבים שאין אוכלין עצמות, נחשב שאין כלבים מצויים (משנ"ב קכב. כה"ח קצו) ואם דבוק בגלעין מגוף הפרי או בשר על העצמות, אין דינם מוקצה בכל מקום אע"פ שאין בכוונת האדם לאכול מהם (מאמ"ר עז).
הוצאת גלעין מתמר וכד' – מותר להוציא גרעין מפרי סמוך לאכילתו על מנת לאפשר את אכילת הפרי, כיון שזהו דרך הכנת התמר לאכילה. ואחרי שמניחו חוזר להיות מוקצה (שש"כ ג יח ע"פ חזו"א מז טו) ויש מחמירים בזה (שו"ע הרב שח סז).
עטיפות מאכלים – עטיפות מאכלים שאין להם צורת כלי ושאין הדרך להשתמש בהם שימוש חוזר כגון עטיפה של סוכריה, נעשים מוקצה לאחר פתיחתם ואסורים בטלטול לאחר שהניחם (שש"כ כב נג. חוט שני ג עמ' קה) ומכל מקום מותר להסירם מן השולחן בגמר השימוש אם אין נוכוחותם נעימה ככל גרף של רעי.
כלים חד פעמיים – כלים חד פעמיים וכן קופסאות של גבינה וכד' שראויות לשימוש נוסף ולא נשברו או נוקבו אמנם אין דרך להשתמש בהם שוב, יש אומרים שהם מוקצים (שש"כ שם בשם הגרשז"א וכן במכתב בספר מאור השבת) ויש שלא חוששים לכך כיון שהם כלי שלם ולא הורע מעמדם ואפילו זרקום לאשפה בשבת (חוט שני עמ' קו. הלכות שבת בשבת ב' עמ' רכד בשם הגריש"א). ולכן המקל יש לו על מה לסמוך.
יחוד מוקצה לתשמיש היתר
יחוד מוקצה לשימוש ככלי כשדרכו בכך – מוקצה שדרך לעשות בו שימוש לתשמיש מסויים באותו מקום כגון במקום שדרך להשתמש באבנים לעצור את דלתות הבתים. מועיל ליחדו במחשבה מערב שבת לעשות בו את השימוש המותר בשבת זו. וכן מועיל לעשות בו שימוש בערב שבת כעין מלאכת ההיתר וכל שכן שמועיל לעשות בגופו שינוי להתאים אותו לשימושו החדש (שו"ע שח כ).
יחוד מוקצה לשימוש ככלי כשאין דרכו בכך – מוקצה שרוצים לעשות בו בשבת שימוש ואין דרכו בכך כגון שרוצה להשתמש באבן בשבת לייצב שולחן שרגלו קצרה. אין מספיק שמייחדו לשבת אחת אלא צריך לייחדו במחשבתו מערב שבת לתשמיש זה לקביעות (שו"ע שח כב. שש"כ כ מו). ויש אומרים שצריך לייחדו בפיו (בא"ח ב ויגש א). וכן מועיל לעשות בגופו תיקון מהותי שיתאים אותו לתשמישו החדש.
יחוד חול לשימוש – חול שהביא אותו בערב שבת על מנת להשתמש בו שימוש המותר, אן שחשב עליו לשם כך, מותר בשימוש בשבת כיון שלא שייך בגופו הכנה נוספת. ובלבד שיהיה בערימה ולא מפוזר על גבי קרקע באופן שבטל לה (שו"ע שח לח) ויש אומרים שהוא הדין לכל דבר שעומד לשימוש חד פעמי (שש"כ כ מו).
בעלי חיים
בעלי חיים מוקצים בשבת ואסורים בטלטול (שו"ע שח לט).
למניעת צער לחיה – במציאות של צער לחיה מותר לדדות אותה, כלומר לטלטל איבר אחד שלה, באופן שהיא עדיין הולכת בכח עצמה. אמנם לטלטל את כולה אסור (שו"ע שח מ).
גרירת כלב ברצועה - אם הטיול הכרחי לצרכו מותר למשוך אותו באופן שעל ידי שמושך ראשו מעט הולך הכלב בעצמו. אבל לגרור אותו כך שכולו זז מכח האדם אסור אפילו במקום צער לחיה (על פי הסעיף הקודם).
טלטול חיית מחמד – גם חיית מחמד שנועדה לשעשוע ורגילים בטלטול שלה אסורה בטלטול בשבת כיון שלא חלקו חכמים בגזרותיהם (חו"ע ג קטו, מאמ"ר עז. שש"כ כז כה. ארחות שבת יט קכד) ויש מתירים (אג"מ ה כב כא).
טלטול אקווריום או כלוב – כשם שאסור לטלטל בעל חיים לבדו כן אסור לטלטלו יחד עם הכלוב או האקווריום שלו (חזו"ע וארחות שבת שם). ויש מסתפקים להתיר בתוך כלוב או אקווריום כיון שדינם כתמונה העשויה לנוי (הגרשז"א בשלחן שלמה שח לט עד).
ליטוף בעלי חיים – יש שהסתפקו להתיר הזזת שיער בעל חיים כשאר אינו מזיז מגופו כלל כגון שמלטף את שערות זנב הסוס (ביה"ל שב יא) אמנם אם מלטף את פרוותו מזיז גם את בשרו ואסור.
עמוד הקודםעמוד הבא