איסור שהייה בערב שבת

Name: קיצור הלכות שבת
Author: הרב ירון אליה

יסודות דיני שהייה

איסור שהייה – אסרו חז"ל להניח תבשיל לחימום על כירה מערב שבת מחשש 'שמא יחתה בגחלים' ואיסור זה קיים רק בהצטבר תנאים הנוגעים למצב הכירה ולמצב התבשיל. (שו"ע רנג א)

מצב הכירה – כירה שהיא גרופה וקטומה אינה בכלל איסור שהייה בערב שבת כיון שהגריפה לא מאפשר חיתוי והקטימה יש בה היכר לכך שלא יבוא לחתות. ובכירה גרופה או קטומה מותר להשהות כל מאכל. (שם) ויש מי שאומר שקטימה צריכה גם למעט חום.

מצב התבשיל – לדעת השו"ע אין להשהות בשבת אפילו מאכל שמבושל כל צרכו, כל עוד החימום ממשיך להועיל לו. אמנם המנהג להקל בערב שבת שכל שיכול להאכל על ידי הדחק, אין בו כבר איסור שהייה ואפילו בכירה שאינה גרופה וקטומה. וכך נהגו הספרדים והאשכנזים (רמ"א רנג א. כה"ח כג. אול"צ יז ה) והמחמיר להשהות רק כשהתבשל כל צרכו תבוא עליו ברכה (ביה"ל רנ"ג א 'ונהגו').⁶

הזמן הקובע – הזמן שבו התבשיל צריך להיות ראוי לאכילה על מנת שלא יהיה בו איסור שהיה על כל כירה הוא זמן שקיעת החמה (מנחת שלמה ב יב ד).

מאכל חי – אם השהה מאכל שזמן בישולו ממושך (שו"ע רנד ח) כגון בשר או קטנית, אין בזה איסור שהייה, שמסמתא מתכוין למחר ויהיה מוכן גם בלא חיתוי (שו"ע רנג א. מג"א ד) ודווקא שהשהה סמוך להדלקת נרות ממש (משנ"ב י).

תבשיל שהושהה באיסור – אדם שהשהה בערב שבת מאכלים באופן האסור כלומר שלא הגיעו לרמת בישול שנאכל על ידי הדחק וגם נתן אותו במקום שאין דינו כגרוף וקטום, התבשיל אסור לאכילה בשבת. ובמוצ"ש יהיה מותר רק לאחר פרק הזמן שנדרש עבורו בד"כ להתבשל (שו"ע רנד ח). ואם אם היה התבשיל מיועד לאכילה ביום השבת, יש להתיר בדיעבד לאכלו בשבת (ביה"ל רנ"ג א 'להשהותו').

שהייה למעשה בערב שבת

הערה חשובה – ההלכות המובאות בסעיף זה נוגעות להנחה על מקור חום בערב שבת. אמנם הנחה בשבת עצמה חמורה יותר וידון להלן בדין נתינה והחזרה בשבת.

שהייה על פלטה מערב שבת – בערב שבת מותר להניח תבשילים ישירות על פלטה. כיון שאין בה אפשרות לשנות את רמת החום אין בה איסור שהיה⁷. ויש מחמירים להניח משהו להפרדה בין הפלטה לסיר⁸.

שהייה על מנגל גחלים או כיריים גז בערב שבת – על מנת להשהות על אש יש להניח על הלהבה כיסוי פח שאין דרך להשתמש בו בשאר הימים להיכר. ולגבי הכפתורים בכיריים גז מעיקר הדין אין חובה לכסותם (ארח"ש א ב ט בשם הגשז"א והגריש"א) אך טוב להחמיר לכסותם גם (אג"מ אצג).

שהיה על כיריים חשמליות – כיריים חשמליות כיון שניתן לכוין בהם את רמת החום יש בהם איסור שהיה. ולכן יש לכסות את הפלטות בפח כדין כיריים גז על מנת להשהות עליהם בערב שבת. ויש מתירים גם כאן בנייר כסף שדי בהיכר (אול"צ יז א בהערה)

שהייה בתנור חשמלי – על מנת להתיר שהייה בתנור חשמלי מערב שבת, יש לתת לוחות פח נוספים בין גופי החימום הפועלים לבין המאכל וכגון שמפעיל את גוף החימום התחתון ונותן עליו תבנית ריקה הפוכה ועליו את הסיר (אור לציון ב יז ד) ולענין פתיחת הדלת להוצאת התבשיל ממנו בשבת יש לשים שעון שבת שיכבה את התנור קודם הפתיחה. ואם לא הניח יקפיד שבזמן הפתיחה גופי החימום יהיו כבר דולקים, שלא ידלקו בפתיחת הדלת (שש"כ א לה).

ניטרול כפתורים במקום קטימה - מותר לעקור את כפתורי התנור או הגז באופן שאי אפשר כבר לשנות דרגת החום על מנת להתיר להשתמש בהם בערב שבת⁹ (יבי"א י כו. שמש ומגן ב סב. הגר"ש ווזנר בארחות שבת ב הערה כז) ויש מקלים אפילו בהדבקת נייר על הכפתורים של התנור (ארחות שבת ב טו) ויש אוסרים לכסות הכפתורים כחלופה לכיסוי האש¹⁰ (אול"צ יז ב). ובתבשיל שמבושל כל צרכו ודאי ניתן להקל בכל זה.

מיחם מים חשמלי – מיחם מים חשמלי דינו ככירה שאינה גרופה וקטומה שכן יש בו רמות חום שונות. ולכן יש להקפיד לשים בו מים מבעוד יום כך שיגיעו לחום של יד סולדת בהם קודם כניסת השבת (שש"כ א מו. ארח"ש ב עמ' עה).

ויש סוברים שלספרדים יש להחמיר בזה מן הדין ורק במבושל כל צרכו יש להקל ע"פ המנהג אפילו מצטמק ויפה לו (מאמ"ר מט ה, ו ע"פ ארץ חיים). ויש אומרים שאין לשנות מהמנהג להקל בזה (חזו"א לז ג)
↩
שכן דעת רוה"פ: אול"צ (ב, ל, יח), יחוו"ד (ב, מה) , אג"מ (ד, עד, לה), שבט הלוי (ה, ל) שש"כ (א, ל)
↩
כיון שסוברים שחז"ל לא חילקו בגזרותיהם. ולכן יש להניח נייר כסף ונכון שיהיה עבה כך שימעט את החום (הגריש"א. דרשו רנ"ג 29). ולדעת הרב אליהו (מאמ"ר שבת, ג, נ, ו) לספרדים צריך הפרדה של סנטימטר מחשש הטמנה במקצת.
↩
כיון שבכך התקבל מקור חימום שלא שייך בעצמותו שינוי חום. ולשיטה זו לא יועיל כיסוי הכפתורים כיון שלא נעשה שינוי בכלי עצמו. ובמקום ששייך חיתוי הותר בקטימה באש עצמה ולא בכלי החיתוי.
↩
שסוברים שאין לנו לחדש היום אופנים חדשים למנוע חשש חיתוי שלא כתבו חז"ל.
↩

עמוד הקודם עמוד הבא

התחברות