יסודות בישול בשבת

Name: קיצור הלכות שבת
Author: הרב ירון אליה

גדרי איסור בישול

איסור בישול - אסור מן התורה לבשל בשבת. ובכלל האיסור כל דרכי הכנת האוכל בחום, כגון אפיה, צליה וטיגון שאסורים משום מבשל.

בישול בחומרים שאינם מאכל - בישול שייך בכל חומר אפילו שאינו מאכל כאשר הוא מתקשה או מתרכך על ידי החימום. ולכן אסור לייבש עצים או להמיס שעווה בחום וכד'. (משנ"ב שיח א).

מתי שייך איסור בישול - איסור בישול שייך בכל מאכל קודם שהגיע למצב שהוא מבושל כל צרכו, ואפילו לאחר שהגיע למצב שניתן להאכל על ידי הדחק עדיין יש איסור להמשיך ולחממו. ומשהגיע למבושל כל צרכו אין בו איסור בישול (שו"ע שיח ד).

גדר בישול בנוזל – בישול בנוזל הוא הגעה לרמת חום שהיד סולדת בו. שהיא לחומרא בין 40 ל – 70 מעלות. ולכן אין לתת דבר שאינו מבושל במים כשחום המים גבוה מארבעים מעלות. וכן לחמם לחמם מים אפילו כשהם כבר חמים בחום שנמוך משבעים מעלות.

הפגת צינה ממאכל– אסרו חז"ל להניח מאכל ששייך בו איסור בישול, במקום שיכול להגיע לידי בישול. אפילו אם בכוונתו רק להפיג צינתו ולהסיר אותו מיד לאחר מכן קודם שיתבשל שמא ישכח ולא יסיר (שו"ע שיח יד). ולכן אין להניח מים צוננים על הפלטה אפילו לזמן מועט ואפילו שמתכוין להסירם מים.

הפגת צינה לצורך תינוק - לצורך תינוק מותר להניח בקבוק סמוך למקור חום על מנת להפשיר צינתו אם מקפיד להסירו קודם שמגיע לחום של 40 מעלות. כיון שדין התינוק כחולה שאין בו סכנה. והוא הדין לזקן או חולה (שש"כ א טז. ילקו"י שיח יח).

בישול באש בחמה ובתולדות שלהם

בישול באור ובתולדותיו – אסור מהתורה לבשל באש או בתולדות האש. ובכלל בישול באש גם כיריים ותנור חשמליים. ובכלל תולדות האור גם רדיאטור ביתי שהנוזל שבו התחמם מגוף החימום, אין לבשל עליהם. וכן מאכל שנתחמם על ידי האש ויכולים לחמם בו לחום שהיד סולדת בו כגון סיר רותח. ואיסור הבישול בסיר קיים גם כשהסיר אינו על האש וכגון שהוגש לשולחן שאין לתת תוכו דברים שלא התבשלו.

דוד חשמל ביתי – דוד חשמל ביתי שנותרו בו מים חמים מערב שבת, אין להשתמש במים החמים בשבת אפילו כשהדוד כבוי. כיון שהוצאת מים חמים תגרום לכניסת מים קרים לדוד ולחימומם על ידי המים הקיימים בו. שזהו בישול בתולדות האור שאיסורו מהתורה. ואיסור זה קיים גם כשאינו צריך את המים שיתחממו.

וכן מיחם חשמלי מוסדי ללא אישור שבת המחובר למקור מים, אין להשתמש בשבת אפילו במים שהוחמו בו קודם השבת, כיון שהוצאת המים החמים מכניסה מים קרים שמתבשלים במיחם.

בישול בחמה – מותר לבשל בחמה כיון שאין זה דרך בישול. ולכן מותר לתת ביצה באופן שיש עליה קרני שמש ישירות אפילו שתתבשל על ידי חום השמש (שו"ע שיח יד).

בישול בתולדות חמה – אסור לבשל בתולדות חמה מדרבנן. ולכן אסור לתת ביצה שאינה מבושלת על חול שהתחמם מחום השמש (שם).

דוד שמש – המקל להוציא מים מדוד שהמים שבו הוחמו על ידי החמה בלבד לשטיפת ידיים או כלים וכד' יש לו על מה לסמוך¹. (ציץ אליעזר ז, יט. הר צבי או"ח קפח. אול"צ ב ל, ב. יבי"א ד, לד). ויש אוסרים להשתמש במים החמים מדוד שמש בשבת כיון שנחשב בישול בתולדות חמה שאיסורו מדרבנן (מנחת יצחק ד, מד. אז נדברו א, לד) או כיון שיש כאן חשש הטמנה (מאמ"ר נב כו).

דוד שמש עם מחליף חום – בניינים שיש בהם מחליף חום במערכת הסולרית, דינו כתולדות חמה לכל הדעות, שכן כל המים שבדוד מתחממים בתולדות חמה. ולכן אין להשתמש בו בשבת גם למקלים בדוד שמש רגיל.

הגסה והוצאת תבשיל מסיר רותח

הגסה והוצאת מאכל בתבשיל העומד על האש - תבשיל העומד על האש או מקור חום אין מגיסים בו כלל (כלומר לא מערבבים את תכולתו) וכן לכתחילה אין מוציאים ממנו מאכל בכף אפילו כשהוא מבושל כל צרכו משום מראית עין. אלא מסירים קודם את הסיר מהחימום ומוציאים ממנו (שו"ע שיח יח. ואם מחזיר יש להקפיד על תנאי החזרה).

היתרים בהוצאת מאכל על האש - בקדרה מבושלת כל צרכה, אם יש צורך מיוחד בהוצאה ממנה כשהיא על האש כגון שרוצה להשאיר את הסיר על האש לצורך מצוה לסעודה שלישית, או לצורך אורח שצריך להגיע אליו מאוחר יותר. יש להקל במבושל כל צרכו להוציא ממנה מאכל בכף כשהיא על גבי האש (אול"צ ב ל טו. ילקו"י שיח מו) וכן אם רוצה להקדים ולהוציא קודם הסעודה לצורך עני (ר"פ ג מד) או קטן (הגרמ"א ). וכן כשהאש לא מכוסה ואם יסיר ממנה לא יוכל יותר להחזיר (שש"כ א לח).

מאכלים שלא שייך בהם הגסה - פשטידות יבשות וכן מיחם מים אין איסור להוציא מהם לאכילה כשהם על גבי האש כי אין שיפור במעבר החום כתוצאה מכך. ובמרק צח יש מתירים ויש אוסרים (ארח"ש א צו צז).

אינו מבושל כל צרכו והוסר מהאש - תבשיל רותח שאינו מבושל כל צרכו, אפילו הוסר מהאש אין להוציא ממנו מאכל בכף. וכל שכן שאין להגיס בו וכן אין לכסותו במכסה כל עוד הוא נמצא בכלי ראשון והיד סולדת בו. שכל הפעולות הללו מזרזות את הבישול. אלא יש לערות בנחת לכלי אחר או להמתין שיצטנן (שש"כ א לז).

מבושל כל צרכו והוסר מהאש - תבשיל המבושל כל צרכו שהוסר מהאש כגון שהוגש לשולחן למנהג הספרדים מותר להגיס בו וכל שכן להוציא ממנו בכף (ילקו"י שיח מו) ולמנהג אשכנז מותר להוציא ממנו בכף אך נכון להחמיר בהגסה (משנ"ב שיח קיז).

כיון שחימום המים בדוד מכח השמש הוא כבישול בחמה עצמה. וחימום המים הקרים שנכנסים במים החמים הקיימים, לא נאסר כיון שהוא גרמא, או כיון שהאדם לא מתכוין לכך ואין לו תועלת בחימומם. וכן לא גזרו הטמנה במה שנתחמם בחמה.
↩

עמוד הקודם עמוד הבא

התחברות