התחברות
קיצור הלכות שבת למעשה למנהגי הספרדים והאשכנזים (מלאכות שבת יתווספו בהמשך בע"ה)
קידוש
הרב ירון אליה
קידוש
גדרי חיוב הקידוש
חיוב קידוש - חייב מהתורה לקדש את השבת בכניסתו שנאמר 'זכור את יום השבת לקדשו' וחיוב זה הוא בדברים. ודי שאומר 'ברוך אתה השם מקדש השבת' או שמכוין לצאת ידי חובת קידוש בתפילה.
ומדרבנן חייב גם לקדש על היין (משנ"ב רעא א. הליכות עולם ג בראשית ז. שש"כ נא יב).
אכילה ושתיה - וקודם קידוש אדם אסור בכל אכילה ואפילו בשתיית מים (שו"ע רעא ד) ואפילו בדיעבד אם טעם חייב להפסיק ולקדש (שו"ע שם ז) ואפילו אם נזכר רק בלילה לאחר האכילה חייב לקדש (משנ"ב לז) וכן למחרת ביום (שו"ע שם ח) ויאכל במקום הקידוש (משנ"ב לח).
חייל - שמנוע מלהתפלל ולעשות קידוש. יגיד 'ברוך אתה השם מקדש השבת', ודי לו בזה לצאת ידי חובת קידוש מהתורה.
נשים – חייבות בקידוש מהתורה. ויכול הבעל לעשות להם קידוש למרות שהתפלל (משנ"ב רעא ה. חזו"ע שבת ב כד. אול"צ ב כ א). ויש מחמירים שתאמר 'ברוך אתה השם מקדש השבת.'
נשים שלא מתפללות בבוקר – מתחייבות בקידוש כבר בשעת הקימה. ולכן נשים שמתקשות לעשות קידוש לעצמן, יקבלו על עצמן לומר ברכות השחר לאחר האכילה ויהיו מותרות באכילה קודם התפילה (מאמ"ר טז צב ע"פ כה"ח רפו ל).
קטן – אינו יכול להוציא גדולים ידי חובה, ואפילו התפללו (מאמ"ר טז לב. חזו"ע לח. וגם למשנ"ב אינו לכתחילה) .
בר מצווה – כיון שיש ספק אם הביא שתי שערות לא יכול להוציא בקידוש הלילה (משנ"ב שם, בא"ח שניה בראשית יב, כה"ח ט). ויש מקלים (חזו"ע עמ' מז). ויש לסמוך עליהם בנערים מפותחים גופנית או בקידוש היום. ואם המסובים התפללו יש מתירים גם בלילה (משנ"ב שם) ויש אוסרים (מאמ"ר בשם הבא"ח).
אופן עשיית הקידוש
היין – ממלא כוס שלמה ביין, מרימה בשתי ידיו ומעבירה לימינו ומקדש.
שתיית היין למקדש – לכתחילה ישתה המקדש מלוא לוגמיו (כחצי מנפח הפה בד"כ כ- 40 סמ"ק. שו"ע שם יג) , אם המקדש אינו יכול לשתות כשיעור, יטעם מעט ויתן לאדם אחר לשתות מלוא לוגמיו, ואם אין מי שישתה מלוא לוגמיו בדיעבד ישתו מספר מסובים באופן שיצטרף לשיעור (שו"ע שם יד. משנ"ב עב).
שתיית היין לשומעים – גם כשהמקדש שותה כשיעור, מצוה מן המובחר שיטעמו כולם לחיבוב המצווה (שו"ע שם יד). וכן לפטירת שאר המשקים (משנ"ב קעד ג)
המתנה לשתיית המקדש – אם יש למסובים כוסות יין משל עצמם הכשרים לקידוש יכולים לטעום בסיום הקידוש ואפילו קודם שטעם המקדש. אבל אם קודם שהמקדש שותה הוא מוזג לכוסותיהם צריכים לחכות לו שיסיים למזוג ויטעם קודם ששותים הם (שו"ע שם טז)
הפסק – אין להפסיק בדיבור בין הברכה לשתיית היין. ואם הפסיק המקדש בדבר שאינו מעיניין הברכה, חוזר על ברכת היין. וכו אם דברו המסובים קודם טעימת המקדש. ואם הפסיקו המסובים בדיבור לאחר טעימת המקדש - יש אומרים שיכולים לטעום ללא ברכה חוזרת מחשש שכבר יצאו בטעימת המקדש (רמ"א קס"ז ו. בא"ח א אמור טז. הליכ"ע א עמ' שמו) ויש אומרים שכיון שהפסיקו קודם שטעמו בעצמם צריכים לחזור על הברכה (ב"י שם. משנ"ב מג בשם 'כמעט כל האחרונים'. כה"ח נח) ולצאת מספק טוב שלא יטעמו מן היין (מאמ"ר ט"ז עא).
דגשים בעשיית הקידוש
זריזות – כשנכנס לביתו יעשה מיד קידוש כדי שיהיה הקידוש סמוך ככל שניתן לכניסת השבת. וכן יסעד מיד כדי לסמוך את הסעודה לקידוש (שו"ע רעא א. משנ"ב א). ואם יש צורך להתעכב יקדש ויטעם כזית מזונות או רביעית יין ואז ימתין. ובדיעבד עד 72 דקות בין הקידוש לסעודה לא יקדש שוב.
קידוש במקום סעודה – יקדש בחדר שבו הוא מתכוין לאכול את סעודתו (שו"ע רעג א). ובדיעבד אם מקום האכילה נראה ממקום הקידוש או שנתכוין לעבור מתחילה, לא יקדש שוב (משנ"ב רעג ז. מאמ"ר עמ' שמג. חזו"ע עמ' קכז).
גדר סעודה – לענין קידוש במקום סעודה די בכזית מזונות (משנ"ב רעג כה-כז) ויש מקלים ברביעית יין של הקידוש (שו"ע רעג ה) ומוסכם להקל בזה בקידוש היום בנוסף לשתיה של חובת הקידוש (משנ"ב שם). ויש מי שמחמיר דווקא בפת (גר"א הובא בביה"ל).
סוכה שבחצר הבית – נחלקו הפוסקים אם נחשבת כבית. ולכן אם חושש לגשמים יכוין בקידוש שאם יורדים גשמים יאכל בבית. וכן לכתחילה אם נאלץ לצאת מהסוכה ישתה רביעית יין קודם יציאתו.
קידוש לאחרים – יכול אדם לקדש לאחרים אע"פ שיצא כבר ידי חובת קידוש או שלא רוצה לצאת בעצמו (שו"ע רעג ד) אמנם אם יודעים לקדש בעצמם יקדשו לעצמם (שו"ע שם. כה"ח לה. ערוה"ש ו. משנ"ב כ לכחילה). ויש מקלים בשעת צורך לקדש גם לבקיא (משנ"ב שם בשם הפר"ח) ובקידוש היום שהוא רק ברכת הגפן יקדש להם וישתה.
עמוד הקודםעמוד הבא