מעשה שבת של ישראל
כללי הנאה ממלאכות שבת
איסור הנאה כשחילל במזיד - אדם שחילל שבת במזיד בין באיסור תורה ובין באיסור דרבנן אסור להנות ממלאכה זו בשבת. ובמוצאי שבת מותר לאחרים להנות מהמלאכה מיד. ולמחלל שבת אסור לעולם (שו"ע שיח א).
חילל בשוגג באיסור תורה - אדם שחילל שבת בשוגג באיסור תורה, כגון שבישל בשבת או הדליק אש, אין להנות ממלאכה זו אלא במוצאי שבת (שו"ע שם) ובמקום צורך גדול יש להתיר להנות ממלאכת שוגג בשבת עצמה (משנ"ב ז. בית נאמן או"ח סימן כט. ילקו"י שיח ג)
חילל בשוגג באיסור דרבנן - אדם שחילל שבת באיסור דרבנן בשוגג, כגון לדעת רוב הפוסקים שהדליק בטעות מנורת לד בשבת, מותר בהנאה לכולם כבר בשבת (משנ"ב שיח ג. מאמ"ר קכב ז. ילקו"י שיח סט).
חילל עבור אחרים באקראי - חילל שבת במזיד בשביל אחרים דרך אקראי כגון שבישל חד פעמית עבור חבירו, מותר לאותו חבר ליהנות מהמאכל במוצאי שבת כשאר אדם (משנ"ב שיח ה).
מקומות שהחמירו בהנאתם
מחלל עבור אחרים בקביעות – אדם שמחלל שבת באופן קבוע עבור אחרים כגון מסעדה שמבשלת בשבת בשביל למכור במוצאי שבת. אין להנות ממאכל זה לעולם, ויש להחמיר לאסור גם למי שנעשה עבורו וכן יש לחוש לאיסור מסייע (כתב סופר אור"ח נ. ילקו"י שיח ט) ויש מקלים בזה (הר צבי אור"ח א קפ).
איסורים שדרך הנאתם מאוחרת – אדם שנטע או זרע בשבת, אסור במוצאי שבת להנות מהנטיעה וחייב לעוקרו אפילו עשה בשוגג כיון שלא ניכר הקנס (היה"ל שיח א 'אחת'. ושונה ממבשל כיון ששם לא ניתן לעקור את הבישול).
צילום שנעשה בשבת – צילום שנעשה בשבת, אם הצילום הוא של אירוע שהתרחש בשבת כגון הפגנה וכד' ושוב לא ניתן לצלמו במוצאי שבת אין להנות ממנו לעולם (מאמ"ר קכב כג. אשרי האיש כד ח). וכן אפילו אם האירוע ניתן לשחזור כגון צילום באולפן אלא שיש תועלת למחלל מכך שצופים בו כגון שנמצא באתר שלו ויוצר תנועה לאתר, אסור להנות מהצילום כיון שמסייע בידי עוברי עבירה.
מקומות שהקלו בהנאתם
חלב 'כשר' – חלב המצוי בחנויות בכשרות רגילה שלא הקפידו בו על חליבה בשבת על פי ההלכה, מעיקר הדין מותר בשתיה. כיון שיש ספק אם החלב שלפנינו נחלב בשבת והוא ספק במעשה שבת (אשרי האיש כד כט לגבי בתי חרושת). וכן כיון שנתערב עם החלב שנחלב בערב שבת ובמוצאי שבת. ויש לסמוך על זה כשאין בנמצא חלב 'מהדרין'.
אוטובוס סמוך ליציאת השבת – יהודי שיצא קודם צאת שבת באוטובוס ציבורי כדי לאסוף נוסעים מיד במוצאי שבת, בשעת צורך יש לסמוך על הסוברים שאין חיוב המתנה 'בכדי שיעשו' במחלל שבת ומותר במוצאי שבת מיד (אשרי האיש כד יג).
איסורים במחלוקת – אדם שחילל שבת במלאכה שאיסורה נמצא במחלוקת הפוסקים, מותר לאחרים ליהנות ממנו (משנ"ב שיח ב, ילקו"י שיח א נח. שש"כ מבוא א ד) כגון בישול אחר אפיה (משנ"ב שיח מו) וכן מאכל שהתבשל בערב שבת כמאכל בן דורסאי ובשבת בישלו אותו כל צרכו (משנ"ב שיח כז) ועוד. ויש אוסרים אם לא במקום שיש בדבר משום כיבוד הורים או שלום בית וכד'. (מאמ"ר קכב נט. אשרי האיש כד ז).
מלאכה שלא שינתה בגוף המאכל – אדם שהסיע אוכל בשבת, אם נעשה בשוגג מותר להנות ממנו בשבת. ואם נעשה במזיד אסור ליהנות ממנו. אלא אם הוא בשעת הדחק כגון אוכל חיוני לחיילים או באיסור דרבנן (מאמ"ר שם. חזו"ע שבת ד עמ' תלב בהערות. קובץ תשובות לגריש"א ב כד).
מלאכה שלא נעשתה בגוף המאכל - כשלא נעשה איסור עם המאכל עצמו כגון שפתחו באיסור דלת מקרר ונדלק האור, מותר להנות מן המאכלים כיון שלא נעשה בהם מלאכה כלל (שש"כ י טז. אשרי האיש כד כה) וכן כשתיקנו מכשיר חליבה שאיפשר המשך החליבה בשבת, החלב מותר (אשרי האיש כד ג. ודווקא למוצ"ש מדין נולד) וכן כשהביאו מפתח באיסור ופתחו איתו דלת שמותר להנות מתכולת הבית (שש"כ יח סג). אך בזה יש אוסרים אף להכנס בפתח (אג"מ ב עז).
מלאכה ששמרה על מצב קיים – יש אומרים שהעושה מלאכה בשבת ומלאכתו רק גורמת שלא ישתנה המצב הקיים, אבל אין הוא נהנה הנאה של ממש מן מעשה השבת - אין זה נחשב הנאה מאיסור שבת (שש"כ מבוא א לד ז) אמנם יש להסתפק בזה (ראה שעה"צ רנז ו).
עמוד הקודםעמוד הבא
