התחברות
קיצור הלכות שבת למעשה למנהגי הספרדים והאשכנזים (מלאכות שבת יתווספו בהמשך בע"ה)
איסור הטמנה בערב שבת ובשבת
הרב ירון אליה
איסור הטמנה בערב שבת ובשבת
איסור הטמנה מערב שבת - אסור להטמין מערב שבת בדבר המוסיף הבל שמא יטמין באפר שיש בו גחלים ויחתה בהם (שו"ע רנז א) ואפילו מאכל שמבושל כל צרכו ומצטמק ורע לו אסור להטמין אע"פ שבשהייה מותר (שו"ע שם ז).
איסור הטמנה בשבת – אסור להטמין בשבת עצמה אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל, כגון לעטוף במגבת סיר חם. מחשש שירתיח את הסיר קודם ההטמנה. וראה סעיף הבא.
תנאים לאיסור הטמנה – איסור הטמנה בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל הוא דווקא בהצטבר שלשה תנאים: א.שהתבשיל חם בזמן ההטמנה (שו"ע רנז ו) ב. שהתבשיל נמצא בכלי ראשון (שם ה) ג.שכוונתו בהטמנה לשמור חום התבשיל ולא לעניין אחר כגון לשמירה ממזיקים (שם ב).
הנאה ממאכל שהוטמן - מאכל שהוטמן באיסור, אסור להנות ממנו עד מוצאי שבת. אלא אם הוטמן בדבר א.שאינו מוסיף הבל או ב.שהוא תבשיל שמצטמק ורע לו (שו"ע רנז א) ולשיטת הרמ"א יש להתיר גם כשהטמין ג.בשוגג או ד.הטמין מערב שבת לצורך יום המחר ואין דרכו בכך (שם).
שיעור הטמנה בדבר שאינו מוסיף הבל - בדבר שאינו מוסיף הבל אין הטמנה במקצת ואיסור הטמנה הוא דווקא אם רובו מוטמן.11 ואם יש ברוב היקף הקדרה מקום שאינו מוטמן וניכר כלפי חוץ והעדר הכיסוי באותו מקום גורם הפסד חום משמעותי לקדרה אין זה נקרא הטמנה (שש"כ א הע' רלג. וביתר פירוט ארחת שבת ב עט בשם הגרשז"א). ויש אומרים שההיתר דווקא אם החלק שאינו מוטמן הוא כנגד המקום שיש תבשיל בתוכו (אג"מ ד עד. ובארחות שבת שם אינו סובר כך).
שיעור ההטמנה בדבר במוסיף הבל - לדעת השו"ע בדבר המוסיף הבל נאסרה גם הטמנה במקצת ואפילו אם רק תחתית הסיר נוגעת בגחלים אסור משום טומן (שו"ע רנג א) ולרמ"א גם במוסיף הבל אינו אסור אלא כשרוב הקדרה מוטמנת. ונחלקו בדעתו בקדרה שמוטמנת בהיקפה ולא מוטמנת בכיסויה (ראה להלן סיר בישול איטי).
שימוש בארגז פח - מותר לתת קדרות בארגז פח ששומר את חום הפלטה ואין בזה משום הטמנה כיון שאין דפנות הארגז נוגעות בקדרות (שש"כ א עט).
כיסוי הסירים בערב שבת על פלטה - נהגו הספרדים לתת כיסוי על גבי סירים המושהים על חצובה בכירה מערב שבת ואין בזה הטמנה בדבר המוסיף הבל כיון שהשמיכות אינם מוסיפות הבל והקדרה רחוקה מהגחלים. ולפי זה התירו גם לתת שמיכות על סירים המונחים על הפלטה כיון שגופי החימום מורחקים ממשטח ההנחה ע"י חרס (אול"צ יז י, חזו"ע א עמ' נו). אמנם כיון שדעת השו"ע (רנז ח) להחמיר בזה, ירא שמים יתן תבנית רחבה על הסירים ועליה יניח את השמיכות (חזו"ע א עמ' נט. אול"צ שם ובמאמ"ר נ יב כתב שיש לנהוג כך מהדין).
ומנהג האשכנזים להחמיר כשו"ע שכיסוי בשמיכות של סיר שמונח על הפטה דינו כהטמנה בדבר המוסיף הבל שאסור בערב שבת. ולכן יתנו תבנית רחבה על הסירים ואותה יכסו בשמיכות. או יטמינו בכיסוי חלקי המותר לשיטת הרמ"א כדלעיל (שש"כ א עה).
כיסוי סירים בשבת על הפלטה – מה שנהגו הספרדים להתיר הוא דווקא בערב שבת, אך ביום השבת אין מנהג להתיר. ולכן למעשה אין לכסות בשבת עצמה את הסירים שעל הפלטה בשמיכות, אם לא כוסו מערב שבת. ואסור שהשמיכות יגעו בסיר כלל ואפילו מעליה (אול"צ שם. מאמ"ר נ יב שהתיר למעלה רק בערב שבת. מנו"א ג כ. חזו"א לז יב) אם לא שיש הפסק לוח בין הכיסוי לקדרה כדלעיל (בית יוסף רנז ח12) שאז אין הבגדים נוגעים בקדרה13 (שו"ע רנז ח).
הטמנה במקצת בפלטה – גם לשיטת השו"ע שאסור להניח סיר על גחלים, מותר להניח סיר על פלטה או כיסוי שעל האש ולא שייך בהם איסור הטמנה. וטעם הדבר א.שאין אפשרות ודרך להטמין בתוך הפלטה. וכן כיון ב.שבהנחה עליה לא מתכסה מקצת מצדדי הסיר כגחלים (אול"צ ב יז א). ולדעת הגרמ"א (מאמ"ר שבת, ג, נ, ו) יש לחוש גם בזה להטמנה ולהגביה את הקדרה כסנטימטר או שניים שלא יהיה מגע עם מקור החום.
החזרת כיסוי לקדרה בשבת – קדרה שהוטמנה בערב שבת בדבר שאינו מוסיף הבל, והיא כבר מבושלת בשבת כל צרכה, מותר בשבת להסיר ממנה הכיסוי ולשוב לכסותה אפילו בכיסוי עבה יותר וכן מותר להוסיף עליה כיסוי נוסף (שו"ע רנז ד) והוא הדין למנהג הספרדים, אם כיסה מערב שבת סיר שנמצא על הפלטה ויודע שמבושלת כל צרכה שמותר להחזיר את הכיסוי או השמיכות בשבת וכן להוסיף עליו (אול"צ ב יז ט. ילקו"י רנז ד).
סיר בישול איטי – נחלקו האחרונים בשימוש בסיר בישול איטי בשבת כיון שיש בו לפחות הטמנה במקצת ואפשר שאף הטמנה מלאה14. ובאופן שנותן משהו בתוך הסיר הפנימי כך שיווצר מרווח בינו לסיר החיצון מותר לכו"ע (מאמ"ר נ י).
הטמנת מאכל ללא כלי – איסור הטמנה שייך גם כשעוטף מאכל שאינו נתון בכלי בדבר שדרך להטמין בו לשמור החום. ולכן אין לתת בשבת מאכל ישירות תחת השמיכות שעל הקדרה (משנ"ב רנג פח) וכן אין לעטוף מאכל בנייר כסף ולתיתו להתחמם בשבת על סיר שעל הפלטה כשכוונתו להסתייע בנייר לשמור חום המאכל (שש"כ א עה. מאמ"ר נ כו כט) ולגבי ערב שבת ראה לעיל בדין כיסוי סירים שעל הפלטה.
הטמנת מאכל בתוך מאכל – מאכל שאינו נתון בכלי מותר לתיתו בתוך מאכל חם אחר באופן שאין חשש בישול (שו"ע שיח ד).
הטמנת כלי בתוך מאכל - מאכל שנתון בכלי אסור לטומנו בתוך תבשיל (שש"כ א פו. ערוה"ש רנח ג. שבט הלוי ג מז) ויש מי שמתיר (חזו"א לו לב).
הטמנת שקית חיטה בחמין - חיטה מבושלת כל צרכה שנתנוה בשקית מותר לתתה בסיר החמין בערב שבת כדי שתתחמם לסעודת היום כיון שאין מטרת השקית לשמור החום אלא למנוע פיזור החיטה ונחשב שמתחממים יחד בסיר (אול"צ יז יג. מאמ"ר נ כג. חזו"ע א סא. שש"כ א הע' פז. ובצירוף שבכל אחד מאלו יש מי שסובר שאין בו איסור הטמנה). ויש אומרים שצריך לנקב את השקית כדי שישתלבו הטעמים (בהערה שם בשם הגר"י פישר).
חימום בקבוק בכלי שני – הרוצה להטמין בקבוק בכלי שני לחממו יניח באופן שלא כל הבקבוק מכוסה במים כדין הטמנה בדבר המוסיף הבל (ט"ז רנח א. משנב שם ב. כה"ח שם ב. מאמ"ר נ ל). וכן מותר לתתו בכלי שני כשמטרתו רק להפיג צינתו ולא לחממו (שעה"צ רנח ז). ויש מקלים אף אם מטמין כולו ורוצה בחימומו כיון שכלי שני דינו כדבר שלא מוסיף הבל ומותר לטמון בו צונן (א"ר רנח ג. חזו"א לז לב. חזו"ע א סו). ולכן המקל בכל זה לצורך תינוק יש לו על מה לסמוך.
מילוי טרמוס – מותר למלא טרמוס בשבת אע"פ שעושה כן לשמור על חומו ואין בזה חשש הטמנה כיון שאין הטמנה של מאכל בכלי שני (חזו"ע שבת א ע. שש"כ א פג)
- ↩
וחומרת השו"ע בהטמנה במקצת הוא להלכה דווקא במוסיף הבל (אול"צ ב יז יב. שו"ע הרב קונטרס אחרון סימן רנז הערה ב).
- ↩
והסתפק שם שאפילו כך אסור אם אין הפסק של אויר.
- ↩
והגם שבילקוט יוסף (רנד ד) הראה פנים למקלים, גם הוא סובר למעשה שלכתחילה אין לתת ישירות אפילו למעלה בלבד.
- ↩
יש אומרים שאסור אפילו לרמ"א שמתיר הטמנה במקצת כיון שרוב הסיר מוטמן במכשיר (מנחת שלמה ב יב ט) ויש אומרים שכיון שאינו מוטמן מלמעלה אין בזה איסור הטמנה לרמ"א (שבט הלוי ט נב ע"פ דרכי משה רנ"ג ג. תשובות והנהגות ג קו) ויש מתירים אף לשו"ע אם מניחה לצורך מחר וגם מכסה את כפתורי ההפעלה (חזו"ע א סד).
