התחברות
קיצור הלכות שבת למעשה למנהגי הספרדים והאשכנזים (מלאכות שבת יתווספו בהמשך בע"ה)
כלי שמלאכתו לאיסור
הרב ירון אליה
כלי שמלאכתו לאיסור
כלי שמלאכתו לאיסור - הוא החפץ המשמש לעשיית מלאכה אסורה. ובכלל זה גם החפץ העומד לשימוש האסור אלא מדרבנן, כגון כלי נגינה (שש"כ ה א)
כלי שמלאכתו לאיסור והיתר – כלי שעושים בו תשמישי איסור ותשמישי היתר נקבע דינו על פי רוב תשמישו (משנב שח י).
לצורך גופו - מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור על מנת להשתמש בגופו לפעולת היתר כגון להשתמש בפטיש המיועד למסמרים לשבור אגוז קוקוס (שו"ע שח ג).
ואם יש לו אפשרות לעשות גם בכלי היתר, אם יש לו עדיפות לשימוש בכלי האיסור מותר להשתמש בו (מאמ"ר עו הע' ה. חזו"ע עמ' מט) ויש אוסרים (משנ"ב שח יב. שש"כ ח).
לצורך חברו - מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור על מנת לתת לחברו שרוצה לעשות בו שימוש לצורך גופו וכן לצורך בהמה (שש"כ שם ט)
לצורך מקומו - מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור על מנת להשתמש במקום שבו הוא נמצא כרגע (שו"ע שח ג).
טלטול בשל אי נעימות – אסור לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור בגלל אי נעימות מצד אורחים וכד' כשלא צריך ממש למקומו (מאמ"ר עו ט. שש"כ כ י. ובהערה הביא מי שמתיר) כיוון שאין הכלי עצמו מפריע אלא מחשבתם של האורחים.
כשמפריע את השימוש בחדר – מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור כאשר אינו מאפשר שימוש במקום כגון טלפון שמרעיש ורוצה לישון או ללמוד. (שש"כ כח לד. ארח"ש יט כז) או תפילין הנמצאות בחדר שינה ורוצה לטלטלם לצורך צניעות (שש"כ כ הע' כה) כיון שכעת הכלי עצמו מפריע להשתמש במקום. ויש אוסרים (שו"ת הרשל"צ א כח).
תפילין - נחלקו הפוסקים בדינם של התפילין, ולמעשה יש להחמיר שדינם ככלי שמלאכתו לאיסור (משנ"ב שח כד) ובחשש לכבודם מותר לטלטלם (שדעת הרמ"א שח ד ומשמעות הב"י שהם כלי שמלאכתו להיתר) וכן מותר להוציאם משקית הטלית אם שכח להוציאם ורוצה להשתמש בה בשבת.
המשך טלטול – כלי שמלאכתו לאיסור שנטל אותו בהיתר לצורך גופו או מקומו יכול להמשיך לטלטלו ולהניחו בכל מקום שירצה (שו"ע שח ג) אבל אסור לתת אותו לחבירו (חזו"ע ג נט) ואם הגיע לידו באיסור נחלקו בזה הפוסקים, והמחמיר תע"ב (חזו"ע ג קעא).
לצורך הכלי – אין לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך עצמו כגון שלא יפסד בחמה או בגשמים.
טלטול בהנחת מאכל היתר – מאכל המיוחד לכלי שנמצא בו, כגון אוכל שנמצא בתוך סיר, מותר לטלטל את הכלי מכח המאכל (משנ"ב כו. ואם לא מיוחד אסר) ואם לא מיוחד לו, יש להקל רק במקום הפסד מרובה כגון להניח ככר על כלי עבודה יקר מאד ולטלטלם יחד על מנת שלא יגנב או יפסד (שו"ע הרב שח כב. אול"צ ב כו ד. ובחזו"ע ג עמ' נד התיר גם בהפסד מועט).
הערמה בטלטול – מותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור ולהשתמש בו שימוש מותר כלשהו, אף שעיקר כוונתו לצורך הכלי והעברתו למקום שמור ולא לשימוש בו (משנב טז. שש"כ כ יב) ונראה שהוא הדין כשמערים לצורך מקומו (מתנת אברהם ב קמז).
כלים שראויים למעשה היתר אך אין דרך להשתמש בהם לכך – כגון אדם שמעולם לא השתמש במברג לשימוש אחר וכעת רוצה לקחת אותו לגרד בגב. דינם ככלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו (שש"כ כ טו. וכן משמעות אול"צ וחזו"ע) ויש אומרים שדינו כמוקצה גמור (מאמ"ר עו ו וכן העלה בחזו"א).
כלים שלא ראויים למלאכת היתר – כלים שלא ראויים למלאכת היתר יש אוסרים להשתמש בהם גם לצורך מקומם (פמ"ג א"א שח יב וכו הובא בשם הרב אלישיב) ויש מקלים (שבט הלוי י נט).
נר, גפרורים וכד' – דינם ככלי שמלאכתו לאיסור שמותר בטלטול לצורך גופו ומקומו (משנ"ב שח חד, שש"כ טז. ילקו"י ג) ויש מחמירים.
אבקת כביסה וכד' – ראוי להחמיר שאין להם דין כלי ואסורים בטלטול לכל צורך (שש"כ כ הע' מד)
מכשירי חשמל שאין בהם חוט להט – יש אומרים שאם עיקר תשמישם להיתר כגון מאוורר דינם ככלי שמלאכתו להיתר ודווקא כשמחובר כבר לחשמל ופועל (אג"מ ה כג. מנח"ש א ט. ילקו"י שח ג טז) ויש אומרים שדינם ככלי שמלאכתו לאיסור (שש"כ כ טו*).
עמוד הקודםעמוד הבא