קיצור הלכות שבת

שיתוף

תגיות:  שבת

קיצור הלכות שבת למעשה למנהגי הספרדים והאשכנזים (מלאכות שבת יתווספו בהמשך בע"ה)

איסור אמירה לקטן והנאה ממעשיו

הרב ירון אליה

הרב ירון אליה

איסור אמירה לקטן והנאה ממעשיו

איסור אמירה לקטן - אין לומר לקטן לעשות מלאכה בשבת ואפילו אם איסורה מדרבנן (שו"ע שמג א) ואיסור זה הוא בין על אביו ובין על כל אדם (משנ"ב ג. כה"ח ו).
חיוב הפרשה – קטן שמבין מושגים של אסור ומותר (והוא בערך בגיל 3) שעושה מלאכה בשבת אפילו מדעת עצמו ועבור עצמו, יש לאביו31 חיוב מחאה כלפיו אפילו באיסורי דרבנן (שו"ע שמג א. מג"א ב. ט"ז א. מאמ"ר קכא ב). ויש אומרים שקטן שהגיע לחינוך יש חיוב על כל אדם להפרישו באיסורי תורה (רמ"א שם. משנ"ב ג).
כשהקטן שעושה עבור אחרים – קטן שעושה מעצמו מתוך שמבין שנח לאחרים שיעשה מלאכה, כגון שכבה האור ואדם הצטער על כך בקול והקטן ניגש להדליק, יש חיוב לאותו אדם למחות בידו שלא ידליק אע"פ שאינו אביו ואע"פ שעשה מעצמו (שעה"צ שלד נד. כה"ח שלד קכא. מאמ"ר קכא ג)
איסור דרבנן לצורך הקטן – למנהג ספרד אסור להגיד לקטן לעשות איסור בדרבנן אפילו לצרכו. אלא בשעת הדחק כגון שאין לו מה לאכול ובאופן שלא נעשה איסור במה שנהנה ממנו. כגון בפתיחת דלת של מקרר שתדלק בו נורה ובאופן שאין הקטן יודע שתדלק נורה, שאז נהנה שם מהאוכל שלא נעשה בו איסור כלל (אול"צ ב מא ג. מאמ"ר קכא יג).
למנהג האשכנזים מותר להגיד לקטן לעשות מלאכה דרבנן לצורך עצמו (ביה"ל שם) אם אינו מבין שמועיל לכל בני הבית (שעה"צ שם). ולכן מותר לתת לו סידור לטלטל בכרמלית לבית הכנסת עבור עצמו. ומותר לגדל להצטרף עמו לאחר מכן (ביה"ל שמג 'מדברי סופרים'). אמנם אסור לתת לו לטלטל ברשות הרבים אפילו לצורך מצווה ואפילו לעצמו.
טלטול בכרמלית לצורך מצוה של גדולים – אסור לתת לקטן לטלטל טלית עבור גדול בשבת אפילו בכרמלית כיון שאין זה צורך הקטן. ובאופן שעושה לצורך מצווה ובאקראי ואין גוי בסביבה יש למקל על מה לסמוך (ילקו"י שמג ע"פ שו"ע הרב שמג ו)
הנאה ממעשה שבת של קטן בדיעבד – קטן שעשה מלאכה בשבת. אם עשה מתוך שהבין שהמלאכה תועיל לאחרים, אסור להנות ממלאכה זו עד מוצאי שבת בכדי שיעשו. ואם עשה מדעתו ולצורך עצמו, מותר להנות מהמלאכה בשבת (ביה"ל שכה י 'אינו יהודי שמילא'. ארח"ש כה ו).
  1. ולגבי חיוב האם בחינוך. השו"ע (שמג א) כתב 'חייב אביו לגעור בו' ובמשנ"ב (ב) כתב שיש סוברים שמוטל גם על האם. אמנם בכה"ח (ט) כתב שבחיי האב אמו לא מצווה. ולאחר פטירתו היא ואחרים מצווים.

עמוד הקודם