התחברות
קיצור הלכות שבת למעשה למנהגי הספרדים והאשכנזים (מלאכות שבת יתווספו בהמשך בע"ה)
מבוא להלכות מוקצה
הרב ירון אליה
הלכות מוקצההלכות מוקצה
מבוא להלכות מוקצה
איסור מוקצה – מוקצה הוא דבר שאין דרך לעשות בו שימוש בשבת, כפי שיפורט להלן ולכן חז"ל אסרו לטלטל אותו. מספר טעמים נאמרו בזה: שמא יטלטל אותו מרשות לרשות, שמא יהיה טורח בשבת ולא מקיים את תכליתה, שמא מתוך שמטלטל יעשה מלאכה וכן כדי ליצור שינוי ניכר נוסף שאינו מלאכה באוירת יום השבת מאוירת ימי החול.
כלי שמלאכתו להיתר
כלי שמלאכתו להיתר – כלי שמלאכתו להיתר אינו מוקצה ומותר בטלטול גם לצורך עצמו. אמנם גם כלי שמלאכתו להיתר אין לטלטל שלא לצורך כלל (שו"ע שח ד).
כתבי הקדש ואוכלים - כתבי הקדש ואוכלים אינם אסורים בטלטול כלל אפילו שלא לצורך (שם).
כלים ששימושם תדיר – למנהג הספרדים אין להקל לטלטל ללא צורך גם כלים ששימושם תדיר. ולמנהג האשכנזים יש אומרים שכלים ששימושם תדיר כגון כלי סעודה כגון כוסות, קערות, צלחות וסכו"ם מותרות (משנ"ב שח כג) ויש אומרים שהוא הדין בבגדים ותכשיטים (שש"כ כ פג) ויש אומרים שהוא הדין במשקפיים ושעון יד (ארח"ש ב עמ' מא).
סוגי טלטול
נגיעה במוקצה – אין לגעת במוקצה כאשר גורם לו תזוזה כגון בביצה. וכשלא מזיזו נחלקו הפוסקים. יש מתירים רק כאשר הנגיעה נעשית לצורך דבר המותר אבל לא לצורך המוקצה (כה"ח שח ל, מאמ"ר פא יא) ויש מתירים בכל אופן (משנ"ב שי כב. ילקו"י שח ז. )
טלטול בגופו – טלטול האסור הוא דווקא כשמטלטל בידיו אמנם כשמזיז מוקצה בעזרת שאר חלקי גופו אינו אסור (שו"ע שיא ח ומשנ"ב שם) ויש מי שמחמיר (חזו"א מז יב).
טלטול מן הצד – מותר לטלטל מוקצה 'מן הצד' באופן שאוחז בהיתר ומזיז עמו את המוקצה, אם עושה זאת לצורך דבר המותר. כגון מנער הקליפות מהמפה. וכן יכול לגרור המוקצה לתוך הפח עם סכין לצורך שימוש בשלחן (משנ"ב שח קטו. ילקו"י שח יז) ויש אוסרים בגרירה זו (חזו"א מז יד. שו"ע הרב שח ס).
עמוד הקודםעמוד הבא