הבדלה
גדרי החיוב
חיוב הבדלה - חייב אדם להבדיל בתפילה וכן על היין במוצאי שבת. ואין לעשות מלאכה קודם הבדלה, ואם הבדיל בתפילה או שאמר 'ברוך המבדיל בין קודש לחול' מותר בעשיית מלאכה.
זמן ההבדלה - מעיקר הדין יכול להבדיל מפלג המנחה (שו"ע רצג ג) אמנם אין נוהגים כן כיון שחוששים שיעשו מלאכה (משנ"ב ט).
חיוב נשים בהבדלה – נחלקו הפוסקים בחיוב נשים בהבדלה. ולכן לכתחילה אדם לא יצא ידי חובה בבית הכנסת כדי שיוכל להוציא את אשתו. בדיעבד שכבר יצא בבית הכנסת לכתחילה תבדיל לעצמה. ובדיעבד יכול הבעל להבדיל לאשה (משנ"ב רצו לו. מאמ"ר מג מג. יביע אומר ד, כד).
חיוב נשים בנר – למנהג ספרד נשים מברכות על הנר, וכן תנהג כשבעלה שיצא ידי חובה מבדיל עבורה שתברך על הבשמים ועל הנר (כה"ח רצו נה. יבי"א ד כד).
ולמנהג אשכנז יש שחשו שברכת הנר היא מצוות עשה שהזמן גרמא שלא קשורה לשבת (ביה"ל רצו ח 'לא יבדילו'. שש"כ נח טז) אמנם למעשה רבים מפוסקי אשכנז כתבו שתברך על הנר כיון שתקנת הברכות הכללית אינה תלויה בזמן (אג"מ חו"מ ב מז, ב); או כיון שיכולה להמשיך חיוב על עצמה. וסוברים שכן כוונת המשנ"ב (ציץ אליעזר יד מג.(
אדם שלא הבדיל - למנהג הספרדים יכול להבדיל בשם ומלכות רק עד יום ראשון ובתנאי שלא אכל (כה"ח כו, בא"ח ויצא כג, מאמ"ר מג קה, חזו"ע ב תטו). ולמנהג האשכנזים עד יום שלישי ואפילו אכל (רמ"א רצט ו).
איסור אכילה קודם הבדלה
אכילה – אסור לאכול משעת חשיכה ועד שיבדיל על היין (שו"ע רצט א). ולעניין אכילה לא מועיל שיגיד 'ברוך המבדיל'.
גדרי אכילה האסורה – אין לאכול קודם הבדלה וכן אין לשתות שכר ומיץ. אמנם לשתות מים מותר מעיקר הדין (שו"ע שם). ויש חששו ע"פ הסוד שלא לשתות בבין השמשות של מוצאי שבת מצד סכנה (כה"ח רצא ב) אמנם מצאת הכוכבים אין צורך להמנע (מאמ"ר מג ב).
אין לו יין – אדם שלא יכול להשיג יין או שכר מדינה להבדיל עליו, אינו צריך להתענות ויכול לאכול לאחר שהבדיל בתפילה. ויבדיל למחרת כשישיג יין (מאמ"ר מג כו).
תחילת סעודה שלישית – סעודה שלישית יש להתחיל לכתחילה כחצי שעה קודם צאת הכוכבים מפני חיוב תפילת ערבית, שהם 5-12 דקות קודם השקיעה (שו"ע רלה ב). ובדיעבד מי שלא יצא ידי חובת המצווה יתחיל תוך 13.5 דקות לאחר השקיעה (ערוה"ש א. חזו"ע שבת ב שצ. אול"צ ב, כא, ח) ויש אוסרים (בא"ח. הבנת הרב אלישיב במשנ"ב)
סיום סעודה שלישית שהתחילה בזמנה – האוכל פת בסעודה שלישית שהתחילה חצי שעה קודם צה"כ יכול להמשיכה ככל שנדרש (שו"ע רצ"ט א)
אך מי שאינו אוכל פת אלא מזונות וכל שכן האוכל פירות או שותה משקאות בסעודה שלישית ללא פת צריך לסיים אכילתו עם השקיעה (משמעות משנ"ב ב. ערוה"ש רצט ה. מאמ"ר מג ז. חזו"ע שבת ב שצה. שש"כ נט, יג). ויש מקלים גם במזונות (אול"צ ב, כב ח).
סיום סעודה שלישית שהתחילה לאחר זמנה – מי שהתחיל בסעודה שלישית לאחר מחצית השעה קודם צאת הכוכבים. יש אומרים שחייב להפסיקה מיד בשקיעה (בא"ח ב ויצא יח, שש"כ נט יד). יש אומרים שיכול להמשיך עד כביצה פת (אול"צ ב כא ח) ויש אומרים שיכול לסיימה כרצונו (חזו"ע שבת ב' עמ' שצג).
כוס של ברכת המזון – אדם הרגיל לברך על כוס בברכת המזון, יכול לברך ולשתות ממנה גם בסעודה שלישית לאחר צאת הכוכבים (בא"ח ויצא כ, משנ"ב רצט יד)
כוס של שבע ברכות – בסעודת שבע ברכות כיון שתמיד מקפידים על ברכת היין, מותר לשתות אותה גם לאחר צאת הכוכבים (חזו"ע ב שצח. שש"כ נט יז) ויש שמותירים את הכוס להבדלה (שש"כ שם)
סדר ההבדלה
כוס הבדלה – יש לקחת כוס שלמה לברכה, לשטוף אותה מבפנים ומבחוץ ולמלא אותה ביין או מיץ ענבים. בהבדלה לא נוהגים להוסיף לכוס טיפות מים. נוטל את הכוס בשתי ידיים קודם הברכה ומעביר אותה לימינו ומגביה טפח (שו"ע קפג א – ד)
ברכות ההבדלה – בהבדלה ארבע ברכות, ולכתחילה יברכם בסדר הזה. ובדיעבד שהחליף בסדר אינו חוזר ומברך (משנ"ב רט ו).
- ברכת הגפן על היין.
- ברכת הבשמים במוצאי שבת להקל על קושי יציאת הנשמה היתירה.
- ברכת האש כיון שנברא במוצאי שבת וכיון שיש חידוש בהנאה בו שנאסרה כל השבת.
- ברכת המבדיל כיון שאנו מחוייבים לזכור את השבת בדברים בכניסתה וביציאתה.
יין ושכר מדינה – לכתחילה יש להבדיל על יין. ואם לא יכול להשיג יכול להבדיל על שכר מדינה שהוא משקה אלכוהולי. ויש מתירין במשקה חשוב כלשהו כגון מיץ פירות סחוט טבעי (מאמ"ר מד יט. שש"כ ס ה) ויש מי שמתיר בשעת הדחק בקולה (מאמ"ר שם) או בקפה (שם ושש"כ שם ו).
ישיבה ועמידה – מנהג הספרדים לשבת בהבדלה על מנת שתהיה קביעות ויוציאו זה את זה ידי חובה. ומנהג האשכנזים לעמוד כאדם שמלווה את המלך. וסוברים שדי בכוונתם לצאת ידי חובה כדי ליצור קביעות יחד (שו"ע ורמ"א רצו ו ומשנ"ב כז).
ברכת הבשמים – מנהג הספרדים לברך על הבשמים כברכתם כל השבוע. ומנהג האשכנזים בהבדלה לברך על הבשמים בורא מיני בשמים כדי שלא יטעו. אך לכתחילה טוב שיקחו סוג בושם שברכתו בשמים מן הדין (משנ"ב רצז א).
אחיזת הבשמים והיין – כשמברך על הבשמים יאחוז אותם ביד ימין ואת היין ימשיך לאחוז ביד שמאל (שו"ע רצו ו) כיון שכל ברכות ההבדלה צריכות להעשות על הכוס (משנ"ב ל) ולאחר שיברך על האש יחזיר היין לימינו.
אבוקה – מצווה מן המובחר לברך ברכת האש על אבוקה (שו"ע רח"צ ב) וגדר אבוקה הוא שהשלהבות נוגעות זה בזה או שהשעווות קלועות או דבוקות זה בזה (משנ"ב ח. כה"ח טז).
נר שנועד להארה – ברכת האש נאמרת דווקא על נר שהודלק להארה ולא על נר שהודלק לכבוד המת או לכבוד חתן (שו"ע רח"צ יב. משנ"ב לג)
ברכה על האש – על מנת לברך על הנר צריך שיראה את השלהבת ללא מחיצה עליה וגם שיגיע אליו מהארתה ויהנה מאורה (שו"ע רח"צ טו) ויש להקפיד על עניין זה בהבדלה שנעשית בציבור. נוהגים לכפוף את האצבעות לתוך היד שיראה את הצפרנים עם כף היד בבת אחת ולהאירם בנר (רמ"א רח"צ ג) ויש נוהגין לפשוט אח"כ את האצבעות ולראות מאחריהם על הצפרנים (משנ"ב שם יא).
שתיית היין – מן הדין די בשתיית מלוא לוגמיו בכוס של ברכה, אך למעשה ישתה רביעית יין (שהוא 81-86 סמ"ק) לצאת מספק חיוב בברכה אחרונה (שו"ע קצ ג).
עמוד הקודםעמוד הבא