התחברות
סיכום הלכות כלאי בגדים ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה. על סדר השו"ע.
סימן ש - סעיף ה
הרב ירון אליה
סימן ש - סעיף ה
צמר ופשתן בבגד ואין סמוכים זל"ז מותר והרמב"ם אוסר
משנה כלאים ט משנה ט: ... לא יקשור סרט של צמר בשל פשתן לחגור בו את מתניו אף על פי שהרצועה באמצע:
ר"ש מסכת כלאים פרק ט משנה ט : כגון רצועה של עור שמשיחות של פשתן בראשה הא' ומשיחות של צמר בראשה הב' וכשחוגר בה קושר ב' ראשיה של צמר ושל פשתן ביחד דאל"ה פשיטא דשרי.
ר"ש מסכת כלאים פרק ט משנה א : תניא בתוספתא בזמן שהביא פשתן וטרף עמהן וטרפן זה בזה אבל העושה חלוק מצמר גמלים כולו או כולו צמר ארנבים וארג בו חוט אחד של צמר בצד זה וחוט אחד של פשתן בצד זה אסור - פי' כשבאו החוטים של צמר ושל פשתן זה אצל זה אבל אם זה בצד אחד של חלוק שכולו צמר גמלים וזה בצד אחר מותר: וכן דעת הרא"ש.
רמב"ם על משנה מסכת כלאים פרק ט משנה ט: הוא שמחבר סרט של צמר וסרט של פשתן ברצועה של עור, כגון שקשר קצה הרצועה בסרט של צמר והקצה השני של רצועה בסרט של פשתן. (ואפילו לא חיבר הרצועות זל"ז) מ"מ זהו פשיטא דבלא קשירה לא הוי רק דרבנן. ערוה"ש י'. (אך בשו"ע כתב שהוא מהתורה)
רמב"ם הלכות כלאים פרק י הלכה ג: תפר בגד צמר בשל פשתן ואפילו תפרן במשי או שתפר בגד צמר בחוטי פשתן או בגד פשתים בחוטי צמר או קשר חוטי צמר בחוטי פשתים או גדלן אפילו נתן צמר ופשתים בשק או בקופה וכרכן הרי אלו כלאים, ואפילו קשר גדיל של צמר בגדיל של פשתן אף על פי שהרצועה באמצע, וכן אם כפל בגדי צמר ופשתן וקשרן הרי אלו כלאים שנאמר צמר ופשתים יחדו מכל מקום כיון שנתאחד נאסר
שו"ת הרשב"א חלק א סימן שס : כתבת אלי מה טעם נהגו לתפור העורו' התפורים בפשתן בבגדי הצמר?
תשובה: אני לא שמעתי מפי מורי הר' החסיד ז"ל טעם בדבר. אלא שיש לדון ולהקל משום דהני כלאים דרבנן הן דסתם החוטין אינן שזורין. וכן הבגדים אינן שזורין ואינן אלא מדבריהם והולכין בהן להקל. ... ואם תאמר מכל מקום הרי העור מחבר את שניהם. והרי זה כעור שיש בראשו האחד פשתים ובראשו השני צמר. דמשמע מפשטה של משנתינו שהוא אסור משו' כלאים ואף על פי שאין הצמר והפשתים מחוברין זה עם זה. ... יש לומר דההיא בשקושר לאחר מיכן שני ראשים כלומר הפשתים והצמר.
סעיף ה: רצועה אחת של צמר והשניה של פשתן, אסור לחגור בה אף על פי שרצועה של עור באמצע, מפני שקושר שני ראשיה ביחד כשחוגר בה.
אבל אם באמצעיתה צמר במקום אחד ופשתן במקום אחר, ואינם זה אצל זה, מותר. ר"ש, רא"ש ורשב"א בפרוש משנה ט' ט'.
ולפי זה מותר לחבר עורות התפורות בפשתן תחת בגדי צמר, ואף על פי שאפשר שיכניס חוט הקנבוס של התפירה, שמחבר העור עם הבגד בתוך חוט הפשתן של תפירת העור. כיון שהחוטים אינם שזורים וזהו ספק דרבנן6. רשב"א. כיון שחוטי הפשתן בטלים בעור. א"ז. אך הרדב"ז כתב במציאות דומה שאסור כיון שניכר בה שהחוטים מתחברים ואין כאן ספק. פת"ש. (ר' ירוחם ות"ה סי' רצ"ז)
ולהרמב"ם כל זה כלאים מן התורה אבל בערוה"ש כתב לרמב"ם שבלא קשירה הוא דרבנן, ואפילו נתן צמר ופשתים בשק או קופה וכרכן, הוי כלאים מדאורייתא. שהשק מצרפן. ע"פ פירושו במשנה 'השק והקופה מצטרפים לכלאים' והר"ש הסביר שהוא בשק צמר וקופה פשתים ותכף זב"ז בב' תכיפות. ובערוה"ש יח' דייק ברמב"ם שאוסר רק בצמר ופשתן שמעורבים בשק אך מתיר בפשתן המונח בשק צמר.
והמנהג כסברא ראשונה (טור וכ"כ הרמב"ן והרשב"א סימן ש"ס ות"ה סימן רצ"ז). וכן כתב להקל בערוה"ש יב'. ובתשובת משכנות יעקב האריך לבאר שהעיקר כדעת המחמירים בחיבור ע"י דבר אחר וגם המחבר לא הקל אלא בעורות כיון שיש בהם סניפים נוספים. פת"ש ח'. וכן החמיר בילקו"י ש' ב'. וכן החמיר במנחת יצחק ח' קיז בעטרות הטלית התפורות ויש בהו פשתן אפילו אם מופרדים מהטלית בכותנה או משי.
אבל אם באמצעיתה צמר במקום אחד ופשתן במקום אחר, ואינם זה אצל זה, מותר. ר"ש, רא"ש ורשב"א בפרוש משנה ט' ט'.
ולפי זה מותר לחבר עורות התפורות בפשתן תחת בגדי צמר, ואף על פי שאפשר שיכניס חוט הקנבוס של התפירה, שמחבר העור עם הבגד בתוך חוט הפשתן של תפירת העור. כיון שהחוטים אינם שזורים וזהו ספק דרבנן6. רשב"א. כיון שחוטי הפשתן בטלים בעור. א"ז. אך הרדב"ז כתב במציאות דומה שאסור כיון שניכר בה שהחוטים מתחברים ואין כאן ספק. פת"ש. (ר' ירוחם ות"ה סי' רצ"ז)
ולהרמב"ם כל זה כלאים מן התורה אבל בערוה"ש כתב לרמב"ם שבלא קשירה הוא דרבנן, ואפילו נתן צמר ופשתים בשק או קופה וכרכן, הוי כלאים מדאורייתא. שהשק מצרפן. ע"פ פירושו במשנה 'השק והקופה מצטרפים לכלאים' והר"ש הסביר שהוא בשק צמר וקופה פשתים ותכף זב"ז בב' תכיפות. ובערוה"ש יח' דייק ברמב"ם שאוסר רק בצמר ופשתן שמעורבים בשק אך מתיר בפשתן המונח בשק צמר.
והמנהג כסברא ראשונה (טור וכ"כ הרמב"ן והרשב"א סימן ש"ס ות"ה סימן רצ"ז). וכן כתב להקל בערוה"ש יב'. ובתשובת משכנות יעקב האריך לבאר שהעיקר כדעת המחמירים בחיבור ע"י דבר אחר וגם המחבר לא הקל אלא בעורות כיון שיש בהם סניפים נוספים. פת"ש ח'. וכן החמיר בילקו"י ש' ב'. וכן החמיר במנחת יצחק ח' קיז בעטרות הטלית התפורות ויש בהו פשתן אפילו אם מופרדים מהטלית בכותנה או משי.
- ↩
ואפשר שנקודה זו תלויה במחלוקת הראשונים בגדר כלאיים דאורייתא לעיל סעיף א' ולרמב"ם שמרחיב את איסור התורה לכל צד חיבור ממילא חוששים לספק חיבור זה כדין ספק דאוריתא. וצ"ע לר"ש שגדר נוז הוא החיבור ולא השזירה וחייב מהתורה גם כשנטוו והוחלקו בנפרד אם הוא גם כן ספק של תורה. וכן נמצא בגר"א שתלה הענין בגדר שוע טווי ונוז.
