סימן ש - סעיף ג

Name: סיכום הלכות כלאי בגדים
Author: הרב ירון אליה

בגד צמר שנפרם מותר לפרוף בחוטי פשתן

תוספתא מסכת כלאים פרק ה הלכה יד: חלוק של צמר שניפרס ופירפו בחוט של פשתן. ושל פשתן שניפרס ופירפו בחוט של צמר. אם תופרן אסורין משום כלאים ויוצאין בהן בשבת.

רא"ש מסכת נדה הלכות כלאי בגדים סימן יט: תוספתא 'חלוק של צמר שנפרם כורכו בחוט של פשתן ואם תפרו אסור משום כלאים'. וכן כתב הרמב"ם ז"ל 'בגד צמר שנפרם מותר לכרוך אותו בחוטי פשתן וקושרו אבל לא יתפור'. וכתב ר"ח ז"ל בתשובה דטעות הוא בתוספתא דקשר הוא חיבור לענין כלאים. כדאמרינן בפרק התכלת (ד' לט א) דקשר העליון דאורייתא מדאיצטריך להתיר כלאים בציצית. ונראה לי דלא קשיא דמיירי שחבר שני ראשי הקרעים וכרך החוט סביבם וקשרם יחד. ולא הוי חיבור חוט פשתן והחלוק של צמר כיון שיכול להוציא שני ראשי הקרעים בלא התרת הקשר. וכיוצא בזה התיר ר"י מכסאות של פשתן וצמר בתוכו אף על פי שתופרין יחד הבגד והצמר אשר בתוכו אין התפירה מחברת יחד הצמר והבגד לפי שיכול להוציא כל הצמר והתפירה נשארת קיימת. ואף על פי שתופר המכסה כל סביבותיו ואין יכול להוציא הצמר. הוי כשק של פשתן שמלאו צמר ותפר את פיו דלא הוי כלאים:

אסור לעשות לבגד צמר שפה מפשתים בתחיבת שתי תכיפות

משנה כלאים ט משנה ט: ...פיו של צמר בשל פשתן אסור מפני שהם חוזרין כאריג האורגים אחר שמשלימים הבגד רגילים לעשות על שפתו [ג'] וד' חוטין עב כדי שיתקיים הבגד והוא קרוי פיו, ואם הבגד של פשתן אסור לעשות פיו של צמר:

רא"ש מסכת נדה הלכות כלאי בגדים סימן יג: 'סיף של צמר ופשתן אסור מפני שהן חוזרין לאריג' סיף הוא חוטין גסין שנותנין האורגין אותו בשפת הבגד ואין אורגין אותו בתוך הבגד אלא תוחבין לתוך אריגה ונקרא סיף. ואם עשה חוטין של צמר לבגד פשתים או חוטי פשתים לבגד צמר אסור.

טור יורה דעה הלכות כלאי בגדים סימן ש: והוא שתיכפו בשתי תכיפות.

מותר לרקום צמר על פשתן ואסורים רק ללבוש

משנה כלאים ט משנה י: אותות הגרדין ואותות הכובסים אסורות בלבישה. רא"ש משום כלאים.

רא"ש מסכת נדה הלכות כלאי בגדים: פי' אסור ללבוש הבגד בעוד האות עליו. אבל הגרדי והכובס מותר לעשותן דתנן (כלאים פ"ח) כלאי בגדים מותרים לכל דבר ואינן אסורין אלא ללבוש:

מותר לתת צמר בְּכַּר או כֶּסֶת של פשתן

רא"ש מסכת נדה הלכות כלאי בגדים: וכיוצא בזה התיר ר"י מכסאות של פשתן וצמר בתוכו אף על פי שתופרין יחד הבגד והצמר אשר בתוכו אין התפירה מחברת יחד הצמר והבגד לפי שיכול להוציא כל הצמר והתפירה נשארת קיימת. ואף על פי שתופר המכסה כל סביבותיו ואין יכול להוציא הצמר. הוי כשק של פשתן שמלאו צמר ותפר את פיו דלא הוי כלאים.

רמב"ם הלכות כלאים פרק י הלכה ג: אפילו נתן צמר ופשתים בשק או בקופה וכרכן ואפילו אין הצמר ופשתים מחוברים כלל רק מונחים בשק וכרך על פיו חוט וקשר. ד"א. הרי אלו כלאים.

סעיף ג: בגד צמר שנפרם (פי' נקרע), מותר לפרוף (פי' לחבר) אותו בחוטי פשתן, וקושר באופן שמחבר ראשי הקרעים וכורך חוט הפשתן סביבם ויכול להוציא בלי התרת הקשר. רא"ש, אבל לא יתפור. ובמקום שאסור בקשר אסור גם בעניבה שמא יפרם ויקשור ממש. פת"ש.
הגה: וכן מותר ליתן צמר בכר או כסת של פשתן כתוס' ורא"ש ולערוה"ש גם הרמב"ם מודה בזה כיון שאסר רק בצו"פ יחדיו בתוך שק סגור⁴. אף על פי שתופר כל סביביו ואינו יכול להוציא הצמר, הוי כשק של פשתים שממלאו צמר ותפר פיו, שאין בזה משום כלאים כיון שאין התפירה מחברת יחד הצמר והפשתים. רא"ש. ושק פשוט מכר וכסת כיון שניכר שלא הושם אלא לפי שעה. ב"ח. (כן הוא בטור).
ואפילו (תחב) התפירה בצמר עצמו כשהצמר הוא סיבים, מותר, דהרי יכול ליקח הצמר משם בלא התרת התפירה ומבחינת התפר בשק די בקרע קטן. ש"ך.
אבל בבלאי בגדים של צמר, אסור בכה"ג ואפילו ללא תפירה⁵ ש"ך וט"ז. והלבוש כתב דווקא כשתוחב התפירה בבלאי הצמר עצמם., שהרי א"א ליקח משם הבגדים בלא התרת התפירה וממילא יש חיבור בין בלאי הצמר לפשתן (ד"ע ומרדכי פ' במה אשה).
וכן מותר לחבר בתי זרועות של צמר שיש בהם קשרים, או קרסים בבתי נפש של פשתן שיש בו נקבים, ומכניסים הקשרים או הקרסים תוך הנקבים, הואיל והם רפויים ויכול להוציאן משם באצבעו וא"צ לקרוע הנקבים, אף על פי שמניחן כך תמיד הוא הדין בחיבור כפתור טיק טק. מנחת יצחק י' צט'. . אבל אם הם אדוקים כ"כ שא"א להוציאן משם בלתי קריעת הנקבים, הוי חבור ואסור (ת"ה סי' רנ"ו /רצ"ו/) ולענין ציצית, הלבוש אסר קרסים למטה מהחגור מדין חיבור ולא חילק אם רפויים. ואפשר ששם יש גם חשש למראית עין של סגירה ולכן אסור בכל אופן. מג"א י' יב'.

אמנם הערוה"ש תמה על הב"י שאסר ברמב"ם, אך לא מצאתי כזאת בב"י רק שהביא האיסור בכרכם יחד בשק. ואפשר שאין מחלוקת בזה לא בראשונים ולא באחרונים ומסכימים להיתר בפשתים בשק של צמר ולאיסור בצו"פ בשק אחר. אמנם מנוסח המחבר בסעיף ה' נראה שחולקים בצו"פ בשק אחד ואפשר שמסכימים לאסור אלא שלרמב"ם איסורו מהתורה.
↩
לכאורה גם בסתם צמר כתב הרמ"א שהתפירה החיצונית מונעת הוצאת הצמר, ומדוע בבלאים יאסרו משום כך? אלא שהסביר הט"ז 'כיון שמצוי בהם כריכת נימא ותחוב בתוך התפירות' כלומר בבלאים במציאות יוצא שגם התפירה החיצונית מחברת אותם לשק הפשתן.
↩

עמוד הקודם עמוד הבא

התחברות